כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
סן ג'ורג'ו מג'ורה (באיטלקית: San Giorgio Maggiore) היא בזיליקה הממוקמת באי סן ג'ורג'ו מג'ורה, בלגונת ונציה שבאיטליה. חזית הכנסייה צופה אל כיכר סן מרקו.
מבט על הכנסייה מכיכר סן מרקו | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בזיליקה זוטרה, כנסייה |
על שם | גאורגיוס הקדוש |
כתובת | מנזר סן ג'ורג'יו |
מיקום | ונציה |
מדינה | איטליה |
בעלים | Abbey of San Giorgio Maggiore |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – מרץ 1566 |
תאריך פתיחה רשמי | 1610 |
אדריכל | אנדראה פלדיו, Vincenzo Scamozzi |
סגנון אדריכלי | אדריכלות הרנסאנס |
קואורדינטות | 45°25′45″N 12°20′36″E / 45.4293°N 12.3433°E |
www | |
היסטוריה
עריכההכנסייה הראשונה באתר הוקמה בשלהי המאה השמינית או ראשית המאה התשיעית. בשנת 982 נתרם האי למסדר הבנדיקטיני, אשר ייסד במקום את מנזר סן ג'ורג'ו.
בניית מבנה הכנסייה הנוכחי החלה בשנת 1566 בתכנונו של אנדראה פאלאדיו. המבנה לא הושלם בעת מותו של פלדיו בשנת 1580. על סיום עבודות הבנייה ובייחוד חזית המבנה פיקח האדריכל וינצ'נזו סקאמודזי אשר התבסס על תוכניותיו של פלדיו. העבודות הסתיימו בשנת 1610.
מגדל הפעמונים של הכנסייה נבנה בשנת 1467 אולם התמוטט בשנת 1774. מגדל חדש הוקם בשנת 1791.
בשנת 2011, במסגרת הביאנלה של ונציה, הוצב בכנסייה פסל של האמן הבריטי אניש קאפור[1].
חזית הכנסייה
עריכהלכנסייה חזית שיש לבנה בסגנון קלאסי האופייני לפלדיו. החזית תואמת את המבנה כאשר גמלון נמצא בחזית הספינה הראשית. משני צידי הכניסה הראשית לכנסייה נמצאים פסלי גאורגיוס הקדוש וסטפנוס הקדוש להם מוקדשת הכנסייה.
פנים הכנסייה
עריכההכנסייה רחבה ומוארת היטב בחלונותיה הרבים. תוכנית הכנסייה שילבה את צורת הצלב עם צורת הבזיליקה המסורתית, כאשר הכיפה נמצאת במפגש הזרועות.
בין יצירות האמנות העיקריות שבכנסייה ניתן למנות את "המדונה על כס המלכות עם הקדושים" מעשה ידי סבסטיאנו ריצ'י, "הסעודה האחרונה" ו"נפילת המן" מעשה ידי ז'אקופו טינטורטו, וכן יצירות מעשה ידי פאלמה איל ג'ובאנה, דומניקו טינטורטו וז'אקופו באזאנו.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה
- כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סמדר שפי, עלייתו לשמים של אניש קאפור, באתר הארץ, 3 ביוני 2011