דון בארקסדייל

דונלד ארג'י "דון" בארקסדיילאנגלית: Donald Argee "Don" Barksdale;‏ 31 במרץ 19238 במרץ 1993) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 19511955. בשנת 1948 הפך לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון אי פעם בנבחרת ארצות הברית בכדורסל, ובשנת 1953 היה לאפרו-אמריקאי הראשון שמשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA. בשנת 2012 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל, כ"תורם לכדורסל".[1]

דון בארקסדייל
Don Barksdale
לידה 31 במרץ 1923
אוקלנד שבקליפורניה, ארצות הברית
פטירה 8 במרץ 1993 (בגיל 69)
אוקלנד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה פאוור פורוורד
גובה 1.98 מטר
מכללה מכללת מרין ג'וניור
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
דראפט לא נבחר, 1947
היכל התהילה נבחר כ"תורם" בשנת 2012
קבוצות כשחקן
1948–1949
1950–1951
1951–1953
1953–1955
אוקלנד ביטנרס
אוקלנד בלו אנד גולד אטלס
בולטימור בולטס
בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
השתתפות במשחק האולסטאר של ה-NBA(1953)
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
זהבלונדון 1948כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעורים וקריירת מכללותעריכה

בארקסדייל נולד בעיר אוקלנד שבקליפורניה. בין השנים 1943–1946 למד ושיחק במכללת מרין ג'וניור אשר באזור מפרץ סן פרנסיסקו, ובשנת 1946 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). בעונתו היחידה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה נבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות ("Helms Foundation First-team All-American"), ובכך היה לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון שזוכה בכבוד זה.[1]

אולימפיאדת לונדון 1948עריכה

בקיץ 1948 היה בארקסדייל השחקן האפרו-אמריקאי הראשון בתולדות נבחרת ארצות הברית, כאשר נבחר לסגל הקבוצה באולימפיאדת לונדון (1948). נבחרת ארצות הברית הורכבה אז משחקנים חצי-מקצוענים ושחקני מכללות, ביניהם אלכס גרוזה, וינס בורילה וראלף בירד. בשמונת משחקי נבחרתו קלע בארקסדייל 7.7 נקודות בממוצע למשחק (שלישי בקבוצה), ועזר לה לנצח את כל משחקיה בפער ממוצע של כ-34 נקודות. עם זכייתה של ארצות הברית באליפות הטורניר, הפך בארקסדייל לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון שזוכה במדליית זהב אולימפית בכדורסל.[2]

קריירה מקצועיתעריכה

בעונת 1948/1949 החל לשחק בקבוצת "אוקלנד ביטנרס" מליגת הכדורסל החובבנית, בתקופה בה לא הורשו אפרו-אמריקאים לשחק בליגת ה-NBA. במקביל לקריירת המשחק היה בארקסדייל שדרן רדיו בתחנת מוזיקה, מגיש תוכנית טלוויזיה, ובעל עסק להפצת משקאות בירה. במסגרת עיסוקו ברדיו התיידד עם מוזיקאים רבים, ביניהם דיוק אלינגטון, שרה ווהן, פליפ וילסון ולו רולס.[3]

לקראת עונת 1951/1952, בהיותו בן 28, חתם בקבוצת בולטימור בולטס מה-NBA. בארקסדייל היה אחד הכדורסלנים האפרו-אמריקאים הראשונים בליגה, אחרי נת'ניאל קליפטון, ארל לויד, צ'אק קופר והאנק דזוני שהצטרפו בעונה הקודמת.[3] בשתי עונותיו בקבוצה היה הקלע השני בקבוצתו, אחרי פרד סקולרי, עם ממוצעים של 12.6 ו-13.8 נקודות בממוצע למשחק, בהתאמה.[4] בעונת 1952/1953, השנייה שלו ב-NBA, הפך לאפרו-אמריקאי הראשון שנבחר להשתתף במשחק האולסטאר.[1]

בקיץ 1953 הועבר בארקסדייל בטרייד לבוסטון סלטיקס, בה שיתף פעולה עם חברי היכל התהילה לעתיד בוב קוזי, ביל שרמן, אד מקאולי ופרנק רמזי. בכל אחת משתי עונותיו בקבוצה העפיל עמה לשלב גמר האזור המזרחי, וקלע במהלכן כ-9.0 נקודות למשחק. בסיום עונת 1954/1955 פרש ממשחק לאחר 4 עונות בלבד ב-NBA, בשל פציעה בקרסולו.[3]

לאחר הפרישה מכדורסלעריכה

לאחר פרישתו ממשחק חזר בארקסדייל לשדר ברדיו, ובמקביל הקים חברת תקליטים ושני מועדוני לילה באוקלנד. ב-8 במרץ 1993, כשלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-70, נפטר בארקסדייל בביתו שבאוקלנד, לאחר מאבק במחלת הסרטן.[5]

בספטמבר 2012 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל, כ"תורם לכדורסל".[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה