אד מקאולי
צ'ארלס אדוארד "אד" מקאולי (באנגלית: Charles Edward "Ed" Macauley; 22 במרץ 1928 - 8 בנובמבר 2011) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 10 עונות בליגת ה-NBA. מקאולי, שכונה "איזי אד" ("Easy Ed"), שיחק בעמדות הסנטר והפאוור פורוורד והתבלט בזריקת וו מדויקת.[1] בשנת 1960 זכה להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל.
 | |
| מקאולי ב-1953 | |
| לידה |
22 במרץ 1928 סנט לואיס שבמיזורי |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 2011 (בגיל 83) סנט לואיס, ארצות הברית  |
| עמדה | סנטר, פאוור פורוורד |
| גובה | 2.03 מטר |
| מספר | 50, 22, 20 |
| מכללה | אוניברסיטת סנט לואיס |
| דראפט |
בחירה טריטוריאלית, 1949 סנט לואיס בומרס |
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1960 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1949–1950 1950–1956 1956–1959 |
סנט לואיס בומרס בוסטון סלטיקס סנט לואיס הוקס |
| הישגים כשחקן | |
|
אליפות ה-NBA (1958) שבע הופעות במשחק האולסטאר (1951-1957) MVP של משחק האולסטאר (1951) שלוש בחירות לחמישיית העונה (1951-1953) בחירה לחמישיית העונה השנייה (1954) | |
| קבוצות כמאמן | |
| 1958-1960 | סנט לואיס הוקס |
  | |
קריירת NBA
עריכהמקאולי, יליד סנט לואיס שבמדינת מיזורי, נבחר כבחירה טריטוריאלית בדראפט ה-NBA לשנת 1949 על ידי קבוצת סנט לואיס בומרס. לאחר עונת הרוקי, בה קלע 16.1 נקודות בממוצע למשחק, התפרקה קבוצתו ושחקניה הועמדו לבחירה על ידי שאר קבוצות ה-NBA. מקאולי נבחר בידי קבוצת בוסטון סלטיקס, במדיה שיחק במשך שש העונות הבאות. בבוסטון שיתף פעולה עם בוב קוזי וביל שרמן, אך לא הצליח להוביל את הקבוצה לסדרת גמר ה-NBA, למרות שהציג יכולת אישית טובה. בכל עונותיו בסלטיקס שותף מקאולי במשחק האולסטאר, ובעונת 1951 אף זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר שחולק בפעם הראשונה. כמו כן נבחר מקאולי שלוש פעמים לחמישיית העונה ב-NBA (1951-1953) ופעם אחת לחמישייה השנייה (1954). לפני עונת 1956/1957 הועבר מקאולי בטרייד לסנט לואיס הוקס, יחד עם זכויות הדראפט על קליף הייגן, בתמורה לזכויות הדראפט על ביל ראסל. מקאולי וראסל נפגשו פעמיים בסדרת גמר ה-NBA; בעונת 1957 זכו הסלטיקס של ראסל באליפות, וב-1958 נקמו ההוקס, בהובלת מקאולי, הייגן ובוב פטיט, וזכו באליפות היחידה בתולדות המועדון. מקאולי שיחק עם ההוקס במשך שלוש עונות, עד אמצע עונת 1959, אז הודיע על פרישתו ממשחק בגיל 30.[2]
לאחר הפרישה
עריכהעם פרישתו עבר מקאולי לתפקיד המאמן של ההוקס, אותם הדריך במשך שנתיים. בעונות אלו העמידה הקבוצה מאזן ניצחונות חיובי של 89-48 והעפילה פעמיים לפלייאוף. בעונתו השנייה, 1959/1960, הגיעו ההוקס עד לגמר ה-NBA, שם הפסידו לסלטיקס בתוצאה 4-3. לאחר קריירת הכדורסל עבד מקאולי כבנקאי ולאחר מכן כשדר ספורט. ב-1989 הוסמך כדיאקון בכנסייה הקתולית והוציא לאור ספר העוסק בכתיבת דרשות.
מורשת
עריכהממוצעיו של מקאולי לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 17.5 נקודות ו-7.5 ריבאונדים למשחק.[3] בעת פרישתו דורג מקאולי במקום השלישי ברשימת קלעי ה-NBA בכל הזמנים (אחרי דולף שייז ובוב קוזי) עם 11,234 נקודות בסך הכול.[4] בשנת 1960 נבחר מקאולי להיכל התהילה של הכדורסל. בכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שהוצג כחבר בהיכל התהילה, בגיל 32. כהוקרה על תרומתו למועדון, הועלתה בשנת 1963 גופייתו של מקאולי עם המספר "22" לתקרת אולמה הביתי של הבוסטון סלטיקס. בשנת 2003 שובץ כוכב לכבודו ב"שדרת הכוכבים של סנט לואיס".
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- אד מקאולי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ביוגרפיה של מקאולי, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- ^ 1 2 ההודעה על פטירתו של מקאולי, באתר usatoday.com
- ^ סטטיסטיקת הקריירה של מקאולי ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הקלעים המובילים ב-NBA, נכון ל-1959, באתר basketball-reference.com