דונייבצי
דונייבצי (באוקראינית: Дунаївці; בפולנית: Dunajowce; ביידיש: דינעוויץ) היא עיר במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 חמלניצקי | ||
| שטח | 1.91 קמ"ר | ||
| גובה | 300 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 15,078 (2024) | ||
| קואורדינטות | 48°53′N 26°51′E / 48.883°N 26.850°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.dunrada.org.ua/ | |||
תולדות היישוב
עריכההאזכור הראשון של דונייבצי הוא משנת 1403. בשנת 1577 הוענקו ליישוב זכויות עיר בידי המלך זיגמונט השלישי ואזה. במחצית השנייה של המאה ה-19 הוקמו בעיר מפעלי תעשייה רבים.
יהודי דונייבצי
עריכהבין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-5,000 יהודים. תחת השלטון הסובייטי עבדו חלק מיהודי העיר בקולחוזים שהוקמו בסביבתה. בשנת 1936 סגרו הרשויות את בית הכנסת בעיר.
ב-11 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ועד מהרה הוטלו על יהודיה גזירות שונות, ובהן חובת ביצוע עבודות כפייה וחובת מסירת דברי ערך. 19 יהודים הוצאו להורג בחודש זה בגין הפרת החוקים.
באביב 1942 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בה, אשר הוקף בגדר תיל, ואליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה. בגטו שררו תנאי מחיה קשים ורעב.
ב-8 במאי 1942 נערכה בגטו סלקציה, וכ-2,500 יהודים נלקחו ממנו למכרות ליד הכפר דמיאנקובצי (Demiankovtsy), ושם נקברו חיים בתוך המכרות שפוצצו עליהם. לאחר מכן, הועברו לגטו שבעיר יהודים נוספים מהסביבה לרבות מוליקי ז'וונצ'יק.
ב-18 באוקטובר 1942 רוכזו כ-3,000 עד 5,000 היהודים שנותרו בגטו, ונרצחו כולם סמוך לכפר סולוניצ'ניק (Solonichnik).
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דונייבצי- "דונייבצי", באתר JewishGen (באנגלית)
- דונייווצי (Dunayevtsy), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), דונייבצי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1356–1357), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
דוניביץ (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
