דז'ה רדוש
דז'ה רדוש (במקור גולד,[1] בהונגרית: Rados Dezső; גיור, 12 באפריל 1891[2] – בודפשט, 17 בספטמבר 1974)[3] היה מורה ופרופסור לכינור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט, יהודי-הונגרי עטור פרסים לרבות פרס האמן המצטיין.
 | |
| לידה |
12 באפריל 1891 גיור, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1974 (בגיל 83) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Gold Dezső |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
| כלי נגינה |
כינור |
| צאצאים |
פרנץ רדוש |
| פרסים והוקרה |
אמן מצטיין של הונגריה (1967) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
דז'ה גולד נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף רדוש (גולד) (1937–1864),[4] בעל פאב, לימים בעל בית קפה בבודפשט, ושל אנה שפיצר (1867–1953).[5] בשנת 1913 הוא קיבל את תעודת ההסמכה שלו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט כתלמידו של הפרופסור דיולה ממברין. בין 1913 לבין 1918 לימד בבית הספר למוזיקה בסובוטיצה ולאחר מכן במשך שנתיים בבית הספר למוזיקה בסומבטהיי. בין השנים 1920–1942 היה מורה בבית הספר למוזיקה פודור. משנת 1942 לא יכול היה לעבוד יותר במערכת הרגילה בשל יהדותו ומונה למנהל בית הספר למוזיקה ע"ש קרל גולדמארק, שם הקים מערכת חינוך מוזיקלי מאורגן לתלמידים ולמורים ממוצא יהודי שהודרו ממערכת החינוך הרשמית בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנתיים האקדמיות שלאחר 1945 (בתום המלחמה) לימד בבית הספר הלאומי למוזיקה ובשנת 1947 הפך לפרופסור במחלקה לכינור באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא פרש ב-1959, אך לימד מתודולוגיה ודידקטיקה עד סוף ימיו. הוא היה מומחה בעל הכרה לאומית במתודולוגיה של כינור. על שמו מתקיימות תחרויות כינור.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה .
משפחתו עריכה
רעייתו הייתה אנה וייל (1897–1970),[6] בתם של ארתור וייל ושל הדוויג קוהארי, לה נישא ב-5 ביולי 1925 בבודפשט.[7]
ילדיהם הם ברטלן רדוש (1926–1945)[8] נספה בשואה ופרנץ רדוש (1934), פסנתרן יהודי-הונגרי ומורה למוזיקה זוכה פרס קושוט (המקביל בהונגריה לפרס ישראל).
פרסים והוקרה עריכה
- מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1955)
- מסדר הכבוד של העמל דרג זהב (1964)[9]
- פרס האמן המצטיין (1967)
לקריאה נוספת עריכה
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- ביוגרפיה דזה רדוש (zeneakademia.hu)
- S. Dobos Márta (2011): A tudatosság és természetesség harmóniája Rados Dezső hegedűpedagógiájában Online (ההרמוניה של המודעות והטבעיות בפדגוגיית הכינור של דז'ה רדוש. עבודת דוקטורט של מרתה דובוש. גישה מקוונת)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 39088/1901. Forrás: MNL-OL 30803. mikrofilm 348. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1901. év 11. oldal 40. sor
- ^ "Születési bejegyzése a győri izraelita hitközség születési akv. 25/1891. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Meghalt Rados Dezső érdemes művész (1974. szeptember 24.) Népszabadság, 32. évfolyam, 223. szám, 8. o." נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Rados József halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 408/1937. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Rados Benjaminné Spitzer Anna halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 532/1953. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Rados Dezsőné Weil Anna halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 2764/1970. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári házassági akv. 167/1925. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ "Rados Bertalan halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 193/1950. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-02-16.
- ^ Magyar Közlöny (1964. június 10) 37. szám