פתיחת התפריט הראשי

דיבור המתחיל

ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד
(הופנה מהדף דיבור מתחיל)
Disambig RTL.svg המונח "ד"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בדברי הימים, ראו דברי הימים.

דיבור המתחילראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

פירוש המושגעריכה

הביטוי דיבור המתחיל מופיע לפני ציטוט שאותו מצטט הפרשן מן המקור שאותו הוא מפרש. כוונתו היא שהפרשן מתייחס לקטע במקור (דיבור), הפותח (מתחיל) במילים מסוימות. לאחר הביטוי "דיבור המתחיל" מצטט הפרשן את אותן מילים בהן פותח הקטע המדובר. אם הפרשן עוסק במספר מקורות (כמו מפרשי התלמוד האחרונים) הוא פותח בשם המקור ולאחר מכן ציון דיבור המתחיל.

לדוגמה, על הפסוק: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ."[1] כותב פרשן המקרא רש"י: "לך לך - להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם"[2]. פרשנים המתייחסים לפירושו זה של רש"י ישתמשו בביטוי: רש"י ד"ה לך לך.

צורתו המקורית של המושג היא כאשר הוא מחובר למושא: "דיבור המתחיל:...". זהו בעצם קיצור ל"דיבור המתחיל במילים...". אולם כיום שכיחה צורת שימוש שגויה של הביטוי, ללא מושא, כגון: "באיזה דיבור המתחיל זה?".

במקרים בו הפרשן מפרש קטע נוסף באותו "דיבור המתחיל", הוא לעיתים משתמש בסימן בא"ד, ראשי תיבות של באותו דיבור.

כמו כן, שכיחים ראשי תיבות של צירופים כגון "תוד"ה" - תוספות דיבור המתחיל, ועוד רבים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בראשית י"ב,א'
  2. ^ רש"י מסביר את כפילותה של המילה "לך" בפסוק, ומפרש שמשמעותה - "בשבילך".