דיו לבא מן הדין להיות כנדון
דיו לבא מן הדין להיות כנידון (בקיצור: "דיו") הוא כלל הגבלה על שימוש בכלל קל וחומר ללימוד. הכלל קובע כי אי אפשר ללמוד מהקל אל החמור כך שחלק מהתכונות הנלמדות יהפכו בחמור ליותר חמורות ממה שהן בקל, אלא הן יישארו באותה דרגת חומרה.
הסבר הכלל עריכה
אחת מהמידות בהן התורה נדרשת, היא מידת 'קל וחומר', כאשר במקרה 'קל' נאמר דין מסוים, אזי במקרה שחמור ממנו הדין נותן שיהיה את אותו הדין. ועל כך נאמר הכלל 'דיו לבוא מן הדין להיות כנידון', לומר: "דיו" (=די לי לנלמד) "מה הדין" (=מקל וחומר) - "להיות כנידון" (שיהיה כדין מי שלמד ממנו), ולפיכך אין לנו להחמיר בדין החמור יותר ממה שהחמרנו בדין הקל, ודי לנו במה שהחמרנו עליו מכח הקל וחומר.
מקור עריכה
מקור לדין 'דיו' נלמד בתלמוד מדברי הקב"ה למשה: ”ואביה ירוק ירק בפניה הלא תיכלם שבעת ימים”[1]. לאחר שמרים מצטרעת, ה' אומר למשה שעליה ל'היסגר' מקל וחומר, שהרי אילו אביה היה יורק בפניה כדי לבזותה, הייתה מסתגרת שבעה ימים, אזי קל וחומר הוא שבמקרה שהשכינה הכלימה אותה, שתצטרך להיסגר שבועיים? והרי היא נסגרה שבעה ימים בלבד, מכאן שדיו לבא מן הדין להיות כנידון, ואין לנו להחמיר להסגירה יותר מאילו הכלימה אביה.
שיטת רבי טרפון והמחלוקת עריכה
רבי טרפון סובר, שבמקרה שעל ידי שנדרוש את הכלל "דיו" - הקל וחומר יופרך, כלומר המשמעות היחידה שתהיה לקל וחומר תהיה רק אם לא נשתמש בכלל "דיו", לא נדרוש "דיו". הגמרא במסכת בבא קמא[2] מסבירה שבמקרה של מרים, לא כתוב שתצטרך אפילו שבעה ימים, והקל וחומר יכול היה להוסיף לה שבועיים, ועל כך נאמר "דיו" ומוריד שבעה. אבל במקרה שבו הדין הנלמד בקל וחומר יעלם לגמרי, לא דורשים "דיו".
חכמים סוברים כי הפסוקים סותרים את שיטת רבי טרפון, כי כתוב שבעה כבר בלי הקל וחומר, ”תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה”[3], ולכן אם תדרוש "דיו" הקל וחומר יופרך ולמרות זאת דורשים בפסוק "דיו", וזו קושיה לרבי טרפון. רבי טרפון עונה על כך שהפסוק נועד ללמד שבאמת תיסגר רק שבעה ימים ולא שבועיים.
חכמים טוענים שיש עוד פסוק, ”ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים”[4], ולכן תשובתו של רבי טרפון אינה כלום. רבי טרפון עונה על כך כי הפסוק השני בא ללמד שבכל מקום דורשים "דיו", ולא רק כאן משום כבודו של משה, שהרי מרים הייתה אחותו ואין זה כבודו שתיסגר שבועיים.
הגמרא מביאה את המחלוקת הזו כדי להסביר את המשנה בבבא קמא[5] שבה מדובר על שור המזיק, ומחלוקת התנאים היא האם ישלם נזק שלם ברשות הניזק או רק חצי נזק.
קישורים חיצוניים עריכה
- דיו לבא מן הדין להיות כנדון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הערך "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", באתר ויקישיבה
- פרשת השבוע לאור י"ג מידות הדרש (אורכב 10.03.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר אוניברסיטת בר-אילן
- אבידע ינאי, דיו לבא מן הדין להיות כנדון: כלל מרסן מפני עיבוי נורמטיבי, באתר Academia.edu
- הערך "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה