דייוויד וורן "דייב" ברובקאנגלית: David Warren "Dave" Brubeck;‏ 6 בדצמבר 19205 בדצמבר 2012) היה פסנתרן ג'אז אמריקאי שהלחין שורה של סטנדרטי-ג'אז, בהם "In Your Own Sweet Way" ,"The Duke".

דייב ברובק
Dave Brubeck, David W. Brubeck
לידה 6 בדצמבר 1920
קונקורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 2012 (בגיל 91)
נורווק, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה David Warren Brubeck עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1940 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Conservatory of Music, University of the Pacific, קולג' מילס, אוניברסיטת הפסיפיק, Shasta High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, קול ג'אז, ג'אז החוף המערבי, הזרם השלישי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, כלי מקלדת, ג'ז פסנתר, מקלדת אלקטרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קונקורד רקורדס, קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Iola Brubeck (1942–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Darius Brubeck, Chris Brubeck, Matt Brubeck עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אוניברסיטת נוטרדאם (2006)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד (8 בפברואר 1960)
  • היכל התהילה של קליפורניה (2008)
  • פרס מרכז קנדי (2009)
  • אגדה חיה של ספריית הקונגרס
  • פרס גראמי למפעל חיים (1996)
  • Grammy Award for Best Classical Crossover Album (2009)
  • אמני הג'אז של NEA
  • המדליה הלאומית לאומנויות
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דויסבורג-אסן
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריבור
  • פרס הג'אז של ה-BBC
  • פרס כריסטופר עריכת הנתון בוויקינתונים
davebrubeck.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דייב ברובק ב-1954
דייב ברובק ב-2009

סגנונו של ברובק הושפע הן מהנגינה הקלאסית שניגנה אמו, והן מיכולות האלתור שלו. ברבים מקטעי הנגינה שלו נעשה שימוש במקצבים בלתי שגרתיים.

ביוגרפיה

עריכה

אמו של ברובק למדה נגינה בפסנתר באנגליה והתעתדה להיות פסנתרנית קונצרטים. היא לימדה נגינת פסנתר בביתה כהשלמת הכנסה. ברובק לא התעניין בלמידה על פי שיטה כלשהי, אלא העדיף ליצור את מנגינותיו בעצמו, וכך נמנע מלימוד קריאת תווים. כשאחד ממוריו במכללה גילה שברובק אינו יודע לקרוא תווים, הוא כמעט סולק מלימודיו. כמה ממוריו יצאו חוצץ נגד החלטה זו בזכות יכולות ההרמוניה והקונטרפונקט של ברובק, אך בית הספר חשש מיצירת שערורייה. לבסוף, הסכימה הנהלת המכללה לתת לברובק לסיים את לימודיו, אך ורק בתנאי שיתחייב שלא ילמד נגינה בפסנתר לעולם.

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה ב-1942, התגייס ברובק לצבא ושירת בארמייה השלישית של ג'ורג' פטון. הוא שוחרר מהשתתפות בקרב על הבליטה (1945-1944) לאחר שהתנדב לנגן על פסנתר בהופעות לפני החיילים. הצלחתו הייתה כה גדולה עד שנתבקש להקים הרכב מוזיקלי. הוא גיבש במהירות הרכב מוזיקלי ונעשה מקובל וייחודי בעת ובעונה אחת. הוא חזר למכללה אחרי ששירת כמעט 4 שנים בצבא, והפעם למד אצל דריוס מיו,[1] שעודד אותו ללמוד פוגה ותזמור אך לא נגינה קלאסית בפסנתר. (עם זאת, רוב מבקרי המוזיקה רואים בברובק פסנתרן קלאסי המנגן ג'אז).

לאחר שסיים את לימודיו תחת מיו, הקים ברובק הרכב מוזיקלי של שמינייה שכללה את קל צ'יידר ופול דזמונד. השמינייה הייתה ניסיונית במיוחד, הקליטה מספר קטעים, והשיגה מספר קטן של הופעות. מעט מאוכזב מכישלונה של השמינייה, ברובק הקים שלישייה עם שניים מחברי השמינייה, ללא דזמונד, שהופיע לבדו, ובילה מספר שנים בנגינה של סטנדרטי ג'אז בלבד. לאחר מספר שנים הקים ברובק את רביעית דייב ברובק, שהייתה מורכבת מג'ו דודג' בתופים, בוב בטס בבס, פול דזמונד בסקסופון, ודייב ברובק בפסנתר.[2]

באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 הוחלפו בטס ודודג' ביוג'ין רייט וג'ו מורלו. בגלל מוצאו של יוג'ין רייט כאפריקאי-אמריקאי, ביטל ברובק הופעות רבות כיוון שבעלי המועדון ששכרו אותו רצו שיביא בסיסט אחר. הוא ביטל גם הופעה בטלוויזיה כשגילה שההפקה התכוונה שלא לכוון את המצלמה אל רייט. ב-1959 הוציאה הרביעייה את התקליט "Time Out". כיוון שהאלבום הכיל רק מנגינות מקוריות, וכמעט אף אחת מהן לא במקצב מקובל, היה לחברת התקליטים ספק בקשר להוצאתו לשוק. אף על פי כן, לאחר שחרורו, התקליט הגיע במהירות לדרגת תקליט פלטינה.

עמיתו, של ברובק, סקסופוניסט האלט פול דזמונד, הלחין את מה שנחשב לקטע המפורסם ביותר של הרביעייה, "Take Five" (שמשקלו חמישה רבעים), שנהפך לקלאסיקת ג'אז. היצירה נכללה באלבום "Time Out" שיצא ב-1959. היצירה ידועה במקצב הלא רגיל שלה, ובסולו הסקסופון הידוע בה. היא נהפכה לאחת מיצירות הג'אז הראשונות שכבשה את לב המיינסטרים - והגיעה עד למקום החמישי בדירוג הסינגלים של "בילבורד". ברובק התנסה במקצבים שונים רב שנות יצירתו. בין השאר הקליט את "Pick Up Sticks" במשקל שישה רבעים, "Unsquare Dance" בשבעה רבעים, ואת "Blue Rondo A La Turk" בתשע שמיניות. ניסיונות אלו החלו בניסיון להלחין מנגינות למקצבים משונים שהפיקו מכונות שונות בסביבת חוות הבקר של הוריו בעיירה קטנה במערב ארצות הברית. "Blue Rondo A La Turk" הוא משחק על "Rondo alla Turca" של מוצארט, ומשקל התשע שמיניות של המוזיקה המסורתית של טורקיה, המדינה בה הופיעה הלהקה כשנכתב הקטע.

הרביעייה התפרקה ב-1967. ברובק המשיך לנגן עם דזמונד ואז החל להקליט עם ג'רי מאליגן. דזמונד נפטר ב-1977 והוריש את כל רכושו, כולל תמלוגים נכבדים על "Take Five" לצלב האדום האמריקאי. מאליגן וברובק ניגנו יחד במשך שש שנים, שלאחריהם הקים ברובק להקה אחרת עם ג'רי ברגונזי בסקסופון, ושלושה מבניו: דן, דריוס, וכריס, בתופים, בס וקלידים. ברובק המשיך לכתוב יצירות חדשות, ביניהן תזמורים ויצירות לבלט, והופיע בכ-80 ערים מדי שנה, בדרך כלל 20 מהן באירופה באביב. בשנים האחרונות הרביעייה שלו כללה את סקסופוניסט האלט בובי מיליטלו, הבסיסט אלק דנקוורת' (שהחליף את ג'ק סיקס), והמתופף רנדי ג'ונס.

דייב ברובק נפטר ב-5 בדצמבר 2012 כתוצאה מהתקף לב, יום לפני יום הולדתו ה-92.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דייב ברובק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ריצ'רד וונג, הערך "דייב ברובק" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ וונג, שם