דלינג

דלינג
בן או בת זוג	נוט
צאצאים	Dagr

דלינג ("עלות השחר"^[1] או "הזוהר"^[2] בנורדית עתיקה) הוא אחד מאלי האסיר מהמיתולוגיה הנורדית המוזכר באדה הפואטית, באדה הפרוזאית ובסאגה של הרבור והיידרק (Hervarar saga ok Heiðreks). דלינג הוא ההאנשה של השחר.

מקורות עריכה

אדה פואטית עריכה

דלינג מוזכר במספר פואמות באדה הפואטית. בסטנזה 24 ב"בלדה של ואפת'רוד'ניר" האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר, שואל את הענק ואפת׳רוד'ניר מאין הגיע היום, הלילה והמחזוריות שלהם. הענק משיב שדלינג הוא אביו של היום. ב"בלדה של הווי" (Hávamál), הגמד ת'יודרוריר (Þjóðrœrir) מטיל לחש שנועד להביא כוח לאלי האסיר, שגשוג לאלפים ותבונה לאודין לפני דלתו של דלינג. ב"בלדה של פיולסוויד", פיולסוויד מפרט את שמות האלים שיצרו את האולם האדיר שהוא נמצא בו ומכליל ביניהם את דלינג. כמו כן, כשדאג, האל המייצג את היום במיתולוגיה הנורדית, מופיע רכוב על כרכרה ב"פזמון העורב של אודין", נכתב שהוא בנו של דלינג.

אדה פרוזאית עריכה

בפרק העשירי ב"הטעיה של גילבי", "הנעלה" מגולל את שושלת היוחסין של משפחתו של דלינג. לפי פרק זה, הענק נרפי מיוטנהיים הוא אביה של נוט, הלילה. בעלה השלישי של נוט הוא דלינג, מקבוצת האסיר. בנם של דלינג ולילה הוא דאג, יום, והוא יפה וקורן כמו אביו. "הנעלה" מספר שאודין נתן לדאג נוט - היום והליל - שני סוסים ושתי כרכרות ושלח אותם לשמים, שם הם רוכבים במעגלים סביב הארץ.

כתבי יד שונים של האדה הפרוזאית מציינים קשרי משפחה שונים בין הדמויות. כתב היד העתיק ביותר, U, מציע את יורד' (Jǫrð) כאשתו של דלינג ואמו של דאג בעוד ביתר כתבי היד, R, W וT, נוט ממלאת תפקיד זה. ישנם מקורות הטוענים שמקורה של גרסת הסיפור בU הוא בטעות העתקה^[3].

הדגש ששם הסופר, סנורי סטורלוסון, בפרק על כך שדאג הוא מהאסיר, אף על פי שרק אביו ממוצא זה, מדגים את החשיבות שנתן סטורלוסון לאבהות אל מול אמהות^[4].

באחרית הדבר של האדה הפרוזאית, במסגרת רשימת הדמויות המיתולוגיות, דלינג מופיע כשם של גמד.

הסאגה של הרבור והיידריק עריכה

המינוח "דלתותיו של דלינג" מופיע בארבע חידות שמציג גסטומבלינדי, אודין בתחפושת, בסאגה.

מחקר עריכה

פירוש המונח "דלתותיו של דלינג" אינו חד משמעי. הפירוש הטריוויאלי ביותר למונח הוא מטפורה לזריחה. עם זאת, השימוש במונח בסאגה, בבלדה של הווי ובאחרית הדבר של האדה הפרוזאית עשוי לרמוז כי מדובר בשמו של גמד ולכן "דלתותיו של דלינג" הן פשוט הדלתות למעונו של הגמד המדובר^[5].

על פי תאוריה נוספת דלינג היה שם נוסף להיימדאל. גרסה זו מתייחסת לאטימולוגיה של שני השמות ומראה שסביר שהם הגיעו מאותו המקור^[6].

קישורים חיצוניים עריכה

הסאגה של הרבור והיידריק (תרגום לאנגלית)
ההטעיה של גילבי (תרגום לאנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.
^ Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. ISBN 978-0-304-34520-5. pp. 32.
^ Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.
^ Lindow (2001:93).
^ Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-515382-8. pp. 93.
^ Rudolf Much, "Der germanische Himmelsgott," in the volume Abhandlungen zur germanischen Philologie: Festgabe für R. Heinzel (Halle an der Saale: M. Niemeyer, 1898), 189–278,

[1] Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.

[2] Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. ISBN 978-0-304-34520-5. pp. 32.

[3] Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.

[4] Lindow (2001:93).

[5] Lindow, John (2001). Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-515382-8. pp. 93.

[6] Rudolf Much, "Der germanische Himmelsgott," in the volume Abhandlungen zur germanischen Philologie: Festgabe für R. Heinzel (Halle an der Saale: M. Niemeyer, 1898), 189–278,

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]