סאגהנורדית עתיקה: Saga - "סיפור", וברבים: sǫgur) היא סיפור או יצירה שירית אפית נראטיבית המגוללים את הרפתקאותיו של גיבור קדום, או קבוצה; במקור - סיפורן של המשפחות שיישבו את איסלנד וצאצאיהן. סַאגוֹת נכתבו בארצות הצפון, בעיקר בנורווגיה ובאיסלנד של המאות ה-12 עד ה-15; והתבססו במידה רבה על ספרות בעל פה ארוכת שנים.

קטע מתוך סאגת ניאל (Njáls saga), נכתבה בשנת 1350 לערך

הסאגות מתחקות אחר מקורותיהם ותולדותיהם של העמים הצפון-גרמאניים, ומספרות את סיפורי מסעותיהם המוקדמים של הוויקינגים, הקרבות ההרואיים, הנדידה לאי החדש והסכסוכים בין משפחות החלוצים. הטקסטים, בנורדית עתיקה, כתובים בפרוזה או משולבים בבתים, לעיתים קרובות תוך הבניה שירית אליטרטיבית (חזרתית). התֶמָה העיקרית בהם היא עלילות-גבורה - שגיבוריהן הם לרוב ויקינגים, לרוב הן מסופרות בצורה ריאליסטית ולעיתים בעלות מוטיבים אגדתיים, מהן שעוסקות בקדושים ומהן רומנסות-אבירים שתורגמו מלשונות אירופה; עתים שהן מובאות באור רומנטי או בדיוני, אולם תמיד סביב דמויות אנושיות שניתן להבין ולהזדהות עימן.

מרבית כתבי-היד שבהם נשתמרו החיבורים הועברו לדנמרק ולשוודיה במאה ה-17, אולם מאוחר יותר הוחזרו לאיסלנד. מעריכים כי רק 10% מהחומר שרד.

רוב הסאגות לא תורגמו לעברית, מלבד פרגמנטים מאת החוקר איתמר אבן זהר, ומספר תרגומים פרי עטו של יעקב שריג.[1][2][3]

סיווג

עריכה
 
חלומה של המלכה ראגנהילד, באיור מאת אֵריק תאודור ורנצקיולד (Werenskiold)

סאגות נמנות עם אמצעי השירה והספרות המאפיינים את היצירה הנורדית של ימי הביניים, ובדומה לאדה הפרוזאית, הן מהוות מקור כתוב להבנת המיתולוגיה הנורדית וההיסטוריה הטרום-נוצרית של עמי סקנדינביה. הן גם שופכות אור על חלק מההיסטוריה של האיים הבריטיים[4], צפון אמריקה[5] וחלקים מאירופה. מחקרים רבים עסקו בניסיון להפריד בין מרכיבים עלילתיים דמיוניים בסאגות לבין הבסיס העובדתי להן, וקיימת מחלוקת רבה באשר להיותן מקורות לעובדות היסטוריות כהווייתן. אחד מגדולי מחברי הסאגות היה סנורי סטורלוסון, שלו מיוחסת גם "האדה הפרוזאית". את הסאגות נוהגים למיין לענפים הבאים:

  • סאגות המלכים (Konungasögur) - מספרות על חיי המלכים הסקנדינביים, חוברו בין המאה ה-12 וה-14.[6]
  • סאגות האיסלנדים (Íslendingasögur), סיפורי גבורה שנכתבו בין המאות ה-12 וה-14 על המשפחות הבולטות של איסלנד - מתרחשים בתקופה שבין השנים 930–1030, המכונה בתולדות איסלנד "עידן הסאגות"; נוטים לעסוק בדמויות "גדולות מן החיים" מבין בני ארץ זו (כמו או סאגת אגיל המהוללת), ונחשבים כפנינת הסאגות האיסלנדיות.[7] בדומה לסאגות העוסקות במלכים – שנכתבו בדרך כלל בין השנים 1190–1320, חלקן מתעדות סיפורים בעל-פה שנוצרו תקופה ארוכה קודם לכן.
  • מעשיות קצרות על איסלנדים (Íslendingaþættir) - נושאיהן דומים לאלה של הסאגות, אולם הן לרוב משולבות בתוך סאגות מלכים.[8] עצם הקיום שלהם כסוגה ספרותית ימי-ביניימית נתונה לוויכוח.[9]
  • סאגות עכשוויות (או "בנות-זמנן", Samtíðarsögur) - סאגות המתייחסות לתקופת הזמן שבה נוצרו. עלילתן מתרחשת במאות ה-12 וה-13 באיסלנד, והן נכתבו זמן קצר לאחר קרות האירועים.[10] בגלל קרבתן לאירועים מידת האמינות ההיסטורית שלהם התקבלה כמובנת מאליה, אבל בעשורים האחרונים תפישה זאת השתנתה ונוצרה ההבנה שהן יצירות ספרותיות.[11] [12]
  • סאגות אגדה (Fornaldarsögur) - מערבבות היסטוריה עתיקה עם מיתוס ואגדה, ומטרתן לרתק ולבדר. הן מעלות על נס את הפרק הפגני בעברה של סקנדינביה, כמושא גאווה.[13] סאגת רגנאר לודברוק היא דוגמא מובהקת לסאגה כזו. ההשתייכות של סאגות לקבוצה זאת אינה חד-משמעית, וישנה הרבה חפיפה בין זו לבין סאגות האבירים.[14]
  • סאגות אבירים (Riddarasögur) - תרגום של סיפורים פסאודו-היסטוריים ושירים על מעללי גבורה, אשר מקורם במערב יבשת אירופה, לצד יצירות מקומיות באותו סגנון.[15]
  • סאגות הבישופים (Biskupasögur) - מספרות על הבישופים של איסלנד, כשהאחרונה שבהן היא הסאגה על לאורנטיוס מהמאה ה-14.[16]

המונח בשפות הנורדיות המודרניות

עריכה

לאורך הדורות קיבל המונח "סאגה" משמעות רחבה יותר בשפות הנורדיות. בשוודית ובדנית בנות זמננו המונח בא לתאר יצירת פרוזה לא-ריאלית או אפית. הביטוי Folksaga משמעו סיפור עממי, מעשייה הכתובה שוודית או דנית שמחברה אינו ידוע. המונח השוודי Konstsaga ("סיפור אמנותי") מתאר מעשייה שמחברה ידוע, למשל הנס כריסטיאן אנדרסן או אסטריד לינדגרן, בעוד שבדנית ובנורווגית המונח לחיבור כזה יהיה Eventyr ("הרפתקה"). המילה סאגה אף נמצאת בשימוש בהתייחסות לסיפורי פנטזיה, למשל יצירתו של ג'.ר.ר. טולקין, שר הטבעות, שתורגמה לשוודית בכותרת Sagan om ringen ("הסאגה על הטבעת"), אף שטולקין, אשר ידע מעט שוודית, הביע חוסר שביעות רצון מתרגום זה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סאגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יעקב שריג, סאגות איסלנדיות – רסלינג הוצאת ספרים, ‏2023
  2. ^ ראו גם מאמר ביקורת בכתב-העת סאגה-בוק מאת יואב תירוש.
  3. ^ את תרגומיו החלקיים של איתמר אבן זהר ניתן למצוא בדף הבית שלו באתר אוניברסיטת תל-אביב.
  4. ^ כפי שניתן למצוא בסאגת רגנאר לודברוק, את פלישתו של רגנאר לאי הבריטי, כיבושיו, והוצאתו להורג בידי אלה השני, מלך נורת'מבריה.
  5. ^ רק בתחילת המאה ה-20 אומתו הסיפורים על נדידתם של הוויקינגים לצפון אמריקה; "סאגת הגרינלנדים" היא דוגמה לאסמכתא ספרותית לקולוניזציה הנורדית של אמריקה, להרחבה על גילוי חבל זה כאן, וראו גם וינלנד ול'אנס או מדוז.
  6. ^ Ármann Jakobsson, Royal Biography, Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, 2004-01-01, עמ' 388–402, ISBN 978-0-470-99686-7. (באנגלית)
  7. ^ Vésteinn Ólason, Family Sagas, Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, 2004-01-01, עמ' 101–118, ISBN 978-0-470-99686-7. (באנגלית)
  8. ^ Ármann Jakobsson and Sverrir Jakobsson (eds.), Elizabeth Ashman Rowe, "The long and the short of it", The Routledge Research Companion to the Medieval Icelandic Sagas, Routledge, 2017, ISBN 978-1-315-61362-8
  9. ^ Ármann Jakobsson, The Life and Death of the Medieval Icelandic Short Story, The Journal of English and Germanic Philology 112, 2013-07-01, עמ' 257–291 doi: 10.5406/jenglgermphil.112.3.0257
  10. ^ Úlfar Bragason, Sagas of Contemporary History (Sturlunga saga): Texts and Research, Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, 2004-01-01, עמ' 427–446, ISBN 978-0-470-99686-7. (באנגלית)
  11. ^ Yoav Tirosh, “Feel the Burn: Lönguhlíðarbrenna as Literary Type‑Scene.” Średniowiecze Polskie i Powszechne 9 (2017): 30-44
  12. ^ Úlfar Bragason (2010). Ætt og saga. Um frásagnarfræði Sturlungu eða Íslendinga sögu hinnar miklu. Háskólaútgáfan.
  13. ^ Torfi H. Tulinius, Sagas of Icelandic Prehistory (fornaldarsögur), Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, 2004-01-01, עמ' 447–461, ISBN 978-0-470-99686-7. (באנגלית)
  14. ^ Judy Quinn, Marianne Kalinke, Margaret Clunies Ross, Carl Phelpstead, Torfi Tulinius, Gottskálk Jensson, Ármann Jakobsson, Annette Lassen, Elizabeth Ashman Rowe, Stephen Mitchell, Aðalheiður Guðmundsdóttir, Ralph O'Connor, Matthew Driscoll, Interrogating Genre in the "Fornaldarsögur": Round-Table Discussion, Viking and Medieval Scandinavia 2, 2006, עמ' 275–296
  15. ^ Jürg Glauser, Romance (Translatedriddarasögur), Oxford, UK: Blackwell Publishing Ltd, 2004-01-01, עמ' 372–387, ISBN 978-0-470-99686-7. (באנגלית)
  16. ^ Ásdís Egilsdóttir (1993). "Biskupa sögur". In Pulsiano, Phillip; Wolf, Kirsten (eds.). Medieval Scandinavia: An encyclopedia. New York: Garland. pp. 45–46. ISBN 0824047877.