דנאה (אנטוניו דה קורג'ו)

ציור מאת אנטוניו דה קורג'ו

דנאהאיטלקית: Danae) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר אנטוניו דה קורג'ו משנת 1531 המתאר את דנאה. היצירה מוצגת בגלריה בורגזה ברומא.

דנאה
Danae
Correggio 008.jpg
צייר אנטוניו דה קורג'ו
תאריך יצירה 1531
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ 193 רוחב × 161 גובה
מספר יצירה 125 (גלריה בורגזה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גלריה בורגזה
רומא שבאיטליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסיפור המיתולוגיעריכה

הציור מתאר בגודל טבעי את הרגע במיתולוגיה היוונית שבו דנאה, האסורה בידי אביה בתא תת-קרקעי (פרט אשר אנטוניו דה קורג'ו מתעלם ממנו), מברכת את זאוס מלך האלים (יופיטר בגרסת המיתולוגיה הרומית) המתגנב אל חדרה בדמות גשם של זהב. הוא מעבר אותה, וזמן קצר לאחר מכן נולד בנם פרסאוס.

היסטוריהעריכה

היצירה הוזמנה על ידי הדוכס ממנטובה, פדריקו גונזגה השני, כחלק מסדרת יצירות המתארת את אהבותיו של יופיטר, על בסיס השיר האפי מטמורפוזות מאת המשורר הרומי אובידיוס. ייתכן שהיא יועדה להצגה באחוזתו של הדוכס. לאחר מותו של פדריקו, היצירה נשלחה לספרד.

בשנת 1584 מציין הצייר ג'ובאני פאולו לומצו את הציור כחלק מאוסף הפסל ואספן האמנות לאונה לאוני. בנו של לאוני מכר את הציור לרודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהעבירה לפראג (1601–1603). במהלך מלחמת שלושים השנים היא נלקחה כשלל מלחמה על ידי גוסטב השני אדולף, מלך שוודיה, שהעבירה לסטוקהולם. כריסטינה, בתו ויורשתו של המלך, הביאה את הציור אתה לרומא אחרי שהתפטרה מתפקידה. לאחר מותה היצירה הגיעה לידיו של פיליפ השני, דוכס אורליאן. בשנת 1792, יחד עם מרבית "אוסף אורליאן" (אנ'), היצירה נמכרה לדוכס אנגלי והועברה לאנגליה. בשנת 1827 היא נמכרה לקמיליו בורגזה והועברה לגלריה בורגזה ברומא.

תיאור היצירהעריכה

דנאה שוכבת על המיטה כאשר מולה יושב קופידון, בדמות נער מכונף המסיר מעליה סדין שמכסה את גופה. אין אזכור של קופידון בסיפור המיתולוגי ולכן החידוש של קורג'ו הוא יוצא דופן. למרגלות המיטה, שני קופידונים נראים בוחנים את גשם הזהב. דנאה מוצגת בתור נערה, שלא מודעת לנוכחותנו, אשר מחייכת לעצמה כשהיא מברכת בעדינות את טיפות הזהב הזורמות מהענן אל תוך רחמה. בשונה מתאורים רבים אחרים של אותו מיתוס, שום הפרעה לא מלווה את דמותה, וגם לא את דמות קופידון, אשר מתבונן בפליאה בענן הגשם המוזהב. מקור האור העיקרי מגיע מימין והוא מייצר אפקטים רכים של אור וצל (טכניקה הקרויה קיארוסקורו ואשר אנטוניו דה קורג'ו התמחה בה). מן החלון הפתוח נשקפים נוף טבעי, עננים ושמיים בצבע כסף בוהק, המנוגד לצבעים החמים והעמוקים בהם מתואר פנים החדר. הווריאציות המופלאות של התאורה המלטפת רומזות כי הדמויות נחקרו בקפידה על ידי מודלים חיים.

יצירה זו הייתה בעלת השפעה רבה על טיציאן, שהעריץ אותה וצייר לפחות שש גרסאות של דנאה. בעקיפין הייתה לה השפעה גם על גרסאות של רמברנדט ואחרים[1].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דנאה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Sluijter, Eric Jan (2006). Rembrandt and the Female Nude. Amsterdam University Press. עמ' 226. ISBN 978-90-5356-837-8.