דנאידות
במיתולוגיה היוונית, הדנאידות (ביוונית עתיקה: Δαναΐδες) היו חמישים בנותיו של דנאוס (אנ'). במטמורפוזות,[1] אובידיוס מתייחס אליהן כאל הבלידות על שם סבן בלוס. הן היו אמורות להתחתן עם 50 בניו (אנ') של אחיו התאום של דנאוס, איגיפטוס (אנ'), מלך מצרים המיתולוגי. בגרסה הנפוצה ביותר של המיתוס, כולן מלבד אחת הרגו את בעליהן בליל הכלולות שלהן ונידונו לבלות נצח בשדות הענישה בסחיבת מים בכדים דולפים. במסורת הקלאסית, הן באו לייצג את חוסר התוחלת של משימה שחוזרת על עצמה שלעולם לא ניתן להשלים (ראו גם סיזיפוס ואוקנוס (אנ')).
 | |
| הדנאידות הורגות את בעליהן, מיניאטורה מאת רובינט טסטרד | |
| תפקיד | נסיכות לוב |
|---|---|
| תרבות | יוון העתיקה |
| אב | דנאוס |
במיתולוגיה
עריכהדנאוס לא רצה שבנותיו ימשיכו בנישואים. הוא ברח איתן בסירה הראשונה לארגוס. דנאוס הסכים לנישואי בנותיו רק לאחר שאיגיפטוס הגיע לארגוס עם חמישים בניו כדי להגן על האוכלוסייה המקומית, הארגיים, מכל קרבות. הבנות נצטוו על ידי אביהן להרוג את בעליהן בליל הכלולות, ואת זה עשו כולן מלבד אחת, היפרמנסטרה (אנ'), שחסכה זאת מבעלה לינסיוס (אנ') כי כיבד את רצונה להישאר בתולה. דנאוס כעס על כך שבתו סירבה לעשות כפי שהורה ולקחה אותה לבתי המשפט בארגוס. לינסאוס הרג את דנאוס כנקמה על מות אחיו, והוא והיפרמנסטרה הקימו את שושלת השליטים דנאיד (אנ') בארגוס. בגרסאות אחרות של המיתוס, דנאוס עצמו חיתן את היפרמנסטרה ולינסאוס.[2]
שאר 49 הבנות קברו את ראשי חתניהן בלרנה וחלקו כבוד לגופותיהם מול העיר. האלים אתנה והרמס טיהרו אותם בפקודת זאוס. לאחר מכן, הן נישאו בשנית על ידי בחירת בני הזוג שלהן במרוצים (או שאביהן העניק אותן למנצחי התחרות האתלטית). כמה דיווחים מספרים שעונשן בטרטרוס היה אילוצן לשאת כד כדי למלא אמבט (פיתוס (אנ'), מיכל גדול לאחסון) ללא תחתית (או דולף) כדי לשטוף את חטאיהן. מכיוון שהמים כל הזמן דלפו, הן לנצח ינסו למלא את האמבט. מיתוס זה קשור כנראה לטקס הנוגע לסגידה למים, והדנאידות היו נימפות מים.[א]
קישורים חיצוניים
עריכה
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אובידיוס, מטמורפוזות, ספר 10, שורות 10-63
- ^ אפולודורוס, ביבליותקה, 2.1.5
