דניאל בלטמן

היסטוריון ישראלי

דניאל בלטמן (נולד ב-31 בינואר 1953) הוא היסטוריון ישראלי, מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ומשמש כראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

דניאל בלטמן
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1953 (בן 69)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ישראל גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר השואה, חקר יהדות פולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בלטמן נולד בתל אביב. סיים את התואר ראשון בהיסטוריה וחינוך באוניברסיטה העברית בשנת 1982. ואת התואר שני בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו בשנת 1988.

עבד כמורה בתיכון דנציגר בקריית שמונה בשנים 1981–1992, אחר כך כתב את הדוקטורט במכון ליהדות זמננו בהנחיית ישראל גוטמן, ומאז 1997 משמש כמרצה באוניברסיטה העברית. בשנת 2009 הפך לפרופסור חבר במכון ליהדות זמננו.

היה פרופסור אורח במחלקה להיסטוריה של המכון למדע המדינה פריז, בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון, ובאוניברסיטה היגלונית בקרקוב.

תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.

בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה למרד גטו ורשה[1].

לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן[2], כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בה להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה–40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה, אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים[3].

חיים אישייםעריכה

בלטמן הוא תושב ירושלים, ואב לשניים.

ספריועריכה

  • למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939-1949, ירושלים: יד ושם, 1996.
  • צעדות המוות : 1944-1945, ירושלים: יד ושם, 2010.
  • (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940-1943, יד ושם, 2002.
  • (עורך), היסטוריה מתנגשת וקיום משותף: פרספקטיבות חדשות על המפגש היהודי-פולני, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2014.
  • Le marches de la mort. La dernière étape du génocide nazi, été 1944 – printemps 1945, Paris: Fayard, 2009, 594 pp.
  • The Death Marches. The Final Phase of Nazi Genocide, Cambridge Mass. and London: Harvard University Press, 2011, 561 pp. (English version # 1

פרסים, מלגות והוקרה (רשימה חלקית)עריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה