דניאל ברנהם
דניאל הדסון ברנהם (באנגלית: Daniel Hudson Burnham; 4 בספטמבר 1846 – 1 ביוני 1912) היה אדריכל ומתכנן ערים אמריקאי. ברנהם היה האדריכל הראשי של התערוכה העולמית של שיקגו (1893), תכנן את בניין פלאטאיירון בניו יורק, את בניין המרכז הסימפוני של שיקגו (ביתה של התזמורת הסימפונית של שיקגו) ואת "מקדש הבונים החופשיים של שיקגו", שהיה בשעתו (1892) המבנה הגבוה ביותר בעולם[1] (יחד עם בניין ניו יורק העולמי). כמו כן ביצע תכנון עירוני לערים שיקגו, סן פרנסיסקו, וושינגטון די. סי. ומנילה (בירת הפיליפינים) המודרנית.
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1846 הנדרסון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1912 (בגיל 65) היידלברג, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גרייסלנד |
| תחום יצירה |
אדריכלות |
| יצירות ידועות |
תחנת יוניון (וושינגטון), Filene's Department Store, בניין כיכר אליקוט, בניין פלאטאיירון, Reliance Building |
| פרסים והוקרה |
עמית המכון האמריקאי לאדריכלות |
| צאצאים |
Hubert Burnham, Daniel Burnham Jr. |
  | |
מבקרו החריף, האדריכל המודרניסט לואיס סאליבן, תקף את חזונו המוגבל ואת אידיאלי היופי האירופאים והנאו-קלאסיים שלו שבלמו את האדריכלות המודרניסטית[2].
תולדות חייו וקריירה
עריכהברנהם נולד בניו יורק וגדל בשיקגו. משפחתו הייתה נוצרית אדוקה והשתייכה ל"כנסיית ירושלים החדשה" וברנהם היה נוצרי מאמין כל חייו. בגיל 26 פגש את עמיתו ג'ון וולבורן רוט (John Wellborn Root), שהפך לשותפו וחברו. רוט, שהיה ממייסדי אסכולת שיקגו המודרניסטית, יצר תכנונים ברוח מודרנית. בתקופה זו תכננו רוט וברנהם את אחד מגורדי השחקים הראשונים, "מקדש הבונים החופשיים", שהיה בגובה 92 מטרים (302 רגל) ובניין מונטאוק. רוט אף הכין את התוכניות הראשונות לתערוכת שיקגו, תוכניות מודרניסטיות ששונו בתכלית לכיוון נאו-קלאסי מובהק על ידי ברנהם לאחר מותו של רוט ב-1891.
לאחר מותו של רוט הפך ברנהם לאדריכל הראשי של התערוכה וגייס חבר אדריכלים מובילים עליהם ניצח בהקמת 200 מבנים ב"עיר הלבנה" בתוך שנה בלבד. בכך הוכיח שאינו רק אדריכל אלא גם איש ארגון וניהול יעיל ומוביל. בשנים 1894–1895 היה ברנהם נשיא המכון האמריקאי לאדריכלות (AIA)[3]. בהמשך להצלחתו בתערוכה, הוזמן ברנהם לתכנן בין 1906 ל-1909 את התוכנית העירונית לשיקגו. תכנונו הושפע מפריז של הברון האוסמן, עם שדרות רחבות ידיים. לאחר כיבוש הפיליפינים על ידי ארצות הברית הוזמן ברנהם לתכנן גם את העיר מנילה. בוושינגטון עיבד את התוכנית העירונית, תכנן את תחנת יוניון ואת המשכו של "המול" (השדרה הלאומית) מעבר לאנדרטת וושינגטון, לאנדרטת לינקולן ולכיוון אנדרטת ג'פרסון, שהוקמו מאוחר יותר.
לקריאה נוספת
עריכה- אריק לארסון, השטן בעיר הלבנה: רצח, קסם וטירוף ביריד ששינה את אמריקה, תרגם אור אלכסנדרוביץ', הוצאת בבל, תל אביב 2008 - ביוגרפיה מקבילה של ברנהם, התערוכה העולמית של שיקגו והרוצח הסדרתי הרמן ובסטר מדג'ט (הולמס) [1]
- Carl W. Condit, The Chicago School of Architecture: A History of Commercial and Public Building in the Chicago Area, 1875–1925, University of Chicago Press; Revised ed., 1998. מסת"ב 978-0226114552
- LSchaffer, Kristen, Daniel H. Burnham: Visionary Architect and Planner, Rizzoli, 2003. מסת"ב 978-0847825332
- Smith, Carl, The Plan of Chicago: Daniel Burnham and the Remaking of the American City, University of Chicago Press; 1st Edition, 2006. מסת"ב 978-0226764719
- Hines, Thomas S., (Author), Harris; Neil, (Introduction), Burnham of Chicago: Architect and Planner, University of Chicago Press; 2nd ed., 2008. מסת"ב 978-0226341729
קישורים חיצוניים
עריכה
דניאל ברנהם, ברשת החברתית Goodreads- ברנהם בספריית מכון האמנות של שיקגו (באנגלית)
- על ברנהם ורוט (באנגלית)
- פרופיל באתר אדריכלות (באנגלית)
- דניאל ברנהם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דניאל ברנהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ דף הבניין
- ^ Sullivan, Louis, The Autobiography of an Idea, Press of the American Institute of Architects, Inc, 1924 p. 320-25
- ^ נשיאי ה-AIA