דניאל ברנהם
דניאל הדסון ברנהם (באנגלית: Daniel Hudson Burnham; 4 בספטמבר 1846 – 1 ביוני 1912), היה אדריכל ומתכנן ערים אמריקאי. ברנהם היה האדריכל הראשי של התערוכה העולמית של שיקגו (1893), תכנן את בניין פלאטאיירון בניו יורק, את בניין המרכז הסימפוני של שיקגו (ביתה של התזמורת הסימפונית של שיקגו) ואת "מקדש הבונים החופשיים של שיקגו", שהיה בשעתו (1892) המבנה הגבוה ביותר בעולם[1] (יחד עם בניין ניו יורק העולמי). כמו כן ביצע תכנון עירוני לערים שיקגו, סן פרנסיסקו, וושינגטון די. סי. ומנילה (בירת הפיליפינים) המודרנית.
![]() | |
לידה |
4 בספטמבר 1846 הנדרסון, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
1 ביוני 1912 (בגיל 65) היידלברג, הקיסרות הגרמנית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות גרייסלנד ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1 ביוני 1912 ![]() |
תחום יצירה |
אדריכלות ![]() |
יצירות ידועות |
תחנת יוניון (וושינגטון), Filene's Department Store, Ellicott Square Building, בניין פלאטאיירון, Reliance Building ![]() |
פרסים והוקרה |
עמית המכון האמריקאי לאדריכלות ![]() |
![]() ![]() |


מבקרו החריף, האדריכל המודרניסט לואיס סאליבן, תקף את חזונו המוגבל ואת אידיאלי היופי האירופאים והנאו-קלאסיים שלו שבלמו את האדריכלות המודרניסטית[2].
תולדות חייו וקריירהעריכה
ברנהם נולד בניו יורק וגדל בשיקגו. משפחתו הייתה נוצרית אדוקה והשתייכה ל"כנסיית ירושלים החדשה" וברנהם היה נוצרי מאמין כל חייו. בגיל 26 פגש את עמיתו ג'ון וולבורן רוט (John Wellborn Root), שהפך לשותפו וחברו. רוט, שהיה ממייסדי אסכולת שיקגו המודרניסטית, יצר תכנונים ברוח מודרנית. בתקופה זו תכננו רוט וברנהם את אחד מגורדי השחקים הראשונים, "מקדש הבונים החופשיים", שהיה בגובה 92 מטרים (302 רגל) ובניין מונטאוק. רוט אף הכין את התוכניות הראשונות לתערוכת שיקגו, תוכניות מודרניסטיות ששונו בתכלית לכיוון נאו-קלאסי מובהק על ידי ברנהם לאחר מותו של רוט ב-1891.
לאחר מותו של רוט הפך ברנהם לאדריכל הראשי של התערוכה וגייס חבר אדריכלים מובילים עליהם ניצח בהקמת 200 מבנים ב"עיר הלבנה" בתוך שנה בלבד. בכך הוכיח שאינו רק אדריכל אלא גם איש ארגון וניהול יעיל ומוביל. בשנים 1894–1895 היה ברנהם נשיא איגוד האדריכלים של ארצות הברית (AIA)[3]. בהמשך להצלחתו בתערוכה, הוזמן ברנהם לתכנן בין 1906 ל-1909 את התוכנית העירונית לשיקגו. תכנונו הושפע מפריז של הברון האוסמן, עם שדרות רחבות ידיים. לאחר כיבוש הפיליפינים על ידי ארצות הברית הוזמן ברנהם לתכנן גם את העיר מנילה. בוושינגטון עיבד את התוכנית העירונית, תכנן את תחנת יוניון ואת המשכו של "המול" (השדרה הלאומית) מעבר לאנדרטת וושינגטון, לאנדרטת לינקולן ולכיוון אנדרטת ג'פרסון, שהוקמו מאוחר יותר.
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- ברנהם בספריית מכון האמנות של שיקגו (באנגלית)
- על ברנהם ורוט (באנגלית)
- פרופיל באתר אדריכלות (באנגלית)
- דניאל ברנהם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דניאל ברנהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דניאל ברנהם, ברשת החברתית Goodreads
הערות שולייםעריכה
- ^ דף הבניין
- ^ Sullivan, Louis, The Autobiography of an Idea, Press of the American Institute of Architects, Inc, 1924 p. 320-25
- ^ נשיאי ה-AIA