פתיחת התפריט הראשי

דני פאר (14 בפברואר 1951 - 26 באפריל 2019) היה מוזיקאי, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי, אשר נודע בעיקר כקלידן להקת גזוז.

דני פאר
אין תמונה חופשית
לידה 14 בפברואר 1951
פטירה 26 באפריל 2019 (בגיל 68)
מוקד פעילות ישראלישראלתל אביב, ישראל
שנות פעילות 19722019
עיסוק קלידן, מעבד מוזיקלי, פסנתרן
כלי נגינה פסנתר
שיתופי פעולה בולטים גזוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פאר החל את דרכו המוזיקלית בצה"ל, כששירת כקלידן בלהקת הנח"ל והשתתף בתוכניתה ה-23 "הפלנחניק" שהוקדשה למלאת 30 שנה לפלמ"ח והועלתה בשנת 1972. מהתוכנית זכה לפרסום השיר "בלדה ליצחק שדה" שהגיע לראש מצעדי הפזמונים ברדיו לשבוע אחד. עם שחרורו חבר ליהונתן גפן ודני ליטני במופעים: "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול" (1974) ו"מכתבים למערכת" (1976). בשנת 1977 ניגן במופע המשותף "שיחות סלון" של דייוויד ברוזה ויהונתן גפן, ובאלבומו הראשון של יענקל'ה רוטבליט, "כך שחררתי את ירושלים" משנת 1978.

בסוף 1978 חבר לדני סנדרסון, גידי גוב, מזי כהן, מוטי דיכנה, מאיר שפייזר, גרי רזניק, זיו בן ושלמה חממי להקמת להקת גזוז. פאר ניגן בשני אלבומיה: גזוז וגלגול שני והיה שותף לחלק מעיבודי השירים. לאחר ש"גזוז" התפרקה בשנת 1979, פנה פאר לעבד שירים ולנגן בהצגות תיאטרון, בהן ההצגה "תיבת נוח" שביים עודד בארי.

ב-1982 ניגן באלבום גלגל מסתובב של שמוליק קראוס. לאורך שנות ה-80 וה-90 הוסיף לנגן ולהופיע, ללא פרסום רב, ובשנים האחרונות לחייו פעל בעיקר בטוויטר בכינויים שאינם חושפים את שמו ("לא בולעת" ו"מישל הלם"[1]). ב-2010 השתתף בסרטים רימון הזהב כקצין טורקי וכבריון בסרט וביום השלישי וב-2011 שיחק בתפקיד אורח כבעל מועדון בסרט הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן.

ב-26 באפריל 2019 נפטר בגיל 68 לאחר מאבק ממושך במחלת ריאות חסימתית כרונית (במקורות שונים יוחסה לו בטעות מחלת הסרטן)[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^   ציוץ של אסתי פרז ברשת החברתית טוויטר, 26 באפריל 2019
  2. ^   ציוץ של morka ברשת החברתית טוויטר, 27 באפריל 2019
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.