פתיחת התפריט הראשי

שמוליק קראוס

זמר ישראלי

שמואל "שמוליק" קראוס (1 ביולי 1935[3]17 בפברואר 2013) היה זמר-יוצר, מוזיקאי ומלחין ישראלי, מחלוצי הרוק הישראלי וחתן "פרס שר החינוך" למפעל חיים לשנת 2006. קראוס היה בין המלחינים הבולטים בישראל, והלחין שירי משוררים לצד פזמונים. כמו כן התפרסם כשחקן בסרטי קולנוע ובסדרה "לול".

שמוליק קראוס
Shmulik Kraus.jpg
שמוליק קראוס בצעירותו, 1953[1]
לידה 1 ביולי 1935
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בפברואר 2013 (בגיל 77)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג ג'וזי כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ירושלים, ישראל
שנות פעילות 19592003[2]
סוגה רוק, זמר עברי
עיסוק שחקן, זמר, מלחין, משורר, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, סי בי אס
פרסים והוקרה פרס משרד החינוך והתרבות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שמוליק קראוס

ביוגרפיהעריכה

שמואל קראוס נולד כבן הבכור לרוזה ומוסא בשכונת נחלת אחים בירושלים.[3] האב מוסא נולד ב־1912 בירושלים. סבתו של שמואל גידלה את מוסא כאם חד־הורית, לאחר שהסבא עזב את המשפחה. מוסא הצטרף בגיל 13 להגנה ועבד כנהג, שהביא סחורות לקיבוץ בית הערבה המבודד ולמפעלי ים המלח.[4] אמו של שמואל, רוזה, הייתה אחותו של רחמו, בעל מסעדה מוכרת ומצליחה בעיר.[3] השניים נמנו על העדה האורפלית.[3] המשפחה גרה בדירה מרווחת בקצה רחוב עזה (רחוב שפרעם כיום). במהלך המרד הערבי הגדול נפצע מוסא ברגלו מירי של ערבים, במהלך נסיעה, והחלים במשך זמן רב בבית מן הפציעה. בתקופה זו נאלצה האם לפרנס את המשפחה בעבודות משק בית בשכונת רחביה. באמצע שנות ה־40 היו לשמואל אח ואחות והמשפחה עקרה לחולון.[4]

בגיל 15 נשלח קראוס לכפר הנוער "הדסים", שאותה עזב כעבור שבוע.[5] לאחר מכן הצטרף לחברת הנוער של קיבוץ שער הגולן.[5] לאחר שסולק משם הצטרף לקורס גדנ"ע ים, ובסופו התגייס לחיל הים.[6] קראוס היה מכונאי בחדר הדוודים באונייה, וכן הופיע בהרכב קטן דמוי להקה צבאית.[6] לאחר שחרורו עבד כימאי בצי הסוחר[6]. בעת עגינה בפאב הימים "העוגן" בחיפה התחיל בדרך מקרה לנגן בגיטרה, לאחר שנערה ביקשה ממנו להחזיק את הגיטרה שבה ניגנה לכמה רגעים.[7]

ב־1958 החל קראוס להופיע כרקדן סטפס בחיפה.[8] באותה תקופה פגש באברהם רייכשטט, לימים אבי עופרים, והשניים הקימו צמד בשם "העופרים", שבו קראוס ניגן בגיטרה ורייכשטט בטמבורין.[8] קראוס לימד את עצמו לנגן אקורדים אחדים על פי ספר לימוד אקורדים לשירי עם אמריקאים, והשניים ניגנו בעיקר שירים אמריקאים ידועים.[9] עם תחילת פעילותו של הצמד החליף את שם משפחתו מ"קראוז" ל"קראוס".[8] לאחר כשנה שבה הופיעו השניים הכיר קראוס זמרת צעירה בשם אסתר זייד, לימים אסתר עופרים, והציע לרייכשטט לצרפה לצמד.[8] רייכשטט וזייד התאהבו ונישאו, ואילו קראוס עזב את ההרכב אחרי חילוקי דעות אומנותיים ויצא שוב להפלגות בים.[8]

ב־1959 הלחין קראוס את שני שיריו הראשונים: "עוד נשוב" למילים של עמוס אטינגר ו"שיר הדייג" למילים של אורי שרון.[8] את שני השירים שרו אסתר ואבי עופרים. באותה תקופה הלחין את נעימת השיר שהפכה בהמשך ל"בית הערבה".[10]

לאחר שעזב קראוס את צי הסוחר החל להופיע ברחבי ישראל.[9] בשנת 1961 הקים קראוס פאב בבאר שבע בשם "בר שבע".[11] שם אירח את מיטב כוכבי התקופה, הופיע בחיקויים ושר משיריו המקוריים.[12] ב־1962 התקבל לתפקיד הראשי במחזה "השטח" בתיאטרון הבימה, שהצגתו נמשכה כחודשיים.[13] בהמשך פגש קראוס בג'וזי כץ, שהגיעה לישראל מארצות הברית בקבוצת נוער יהודי־אמריקאי, והפך לבן זוגה.[14]

בקיץ 1964 השתתף קראוס בצילומי הסרט "חור בלבנה" של הבמאי אורי זוהר, שעלה לאקרנים ב־1965.[15] לאחר מכן נסע קראוס לצרפת, ושם הוציא ב־1965 מיני-אלבום בשם "Chants d'israel" ובו ארבעה שירים בעברית: "ערב של שושנים", "שדמתי", "ויבן עוזיהו", ו"דונה דונה".[16] עם שובו מצרפת חזר להתגורר באילת עם כץ.[15] השניים החלו להופיע במועדון "סוף העולם" של רפי נלסון ששכן בעיר.[15] כץ שרה באנגלית וקראוס ליווה אותה בגיטרה ובשירה. לאחר כחצי שנה שבו לתל אביב, והחלו להופיע בקביעות במועדון "עומר כיאם" ביפו.[15] הרפרטואר של השניים הורכב בחלקו מגרסאות כיסוי ובחלקו משירים חדשים שהלחין קראוס.[17] אחד השירים המקוריים היה שיר שכתבה כץ בשם "Long Ago" על פי לחנו של קראוס ששימש בהמשך כלחן השיר "בית הערבה".[17]

בסוף 1966 פנו קראוס וכץ לאריק איינשטיין והשמיעו לו אחדים משיריהם.[18] איינשטיין אהב את השירים, והשלושה החליטו על הקמת להקה חדשה, "החלונות הגבוהים".[19] השלושה החלו מייד לאחר מכן בחזרות ובעבודה על שירים חדשים, כולם על פי לחנים של קראוס.[20] שירי הלהקה התאפיינו בפופ ורוק רך ונחשבו לחדשניים בזמר העברי,[21] בהם "זמר נוגה" (הידוע בזכות הקריאה החוזרת בבית הראשון "התשמע קולי"), "הבובה זהבה", "אינך יכולה", "כל השבוע לך", "אהבה ראשונה" ו"יחזקאל". בפברואר 1967 החלה הלהקה בסיבוב הופעות, והופעותיה זכו לשבחים רבים בכלי התקשורת.[22] אלבומה היחיד של הלהקה יצא באפריל 1967.[23] הלהקה הופיע רבות ברחבי ישראל, ובעיקר במועדון בשם "החלונות הגבוהים" שהיה בבעלותו של קראוס.[24] לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפה השלישייה ללהקת המחול של יונתן כרמון למופע ברחבי העולם, בין היתר בפריז ובאיטליה.[24] בעקבות מתיחות בין חברי הלהקה עזב איינשטיין את המופע ושב לישראל, בעוד קראוס וכץ נסעו ללונדון.[25] קראוס חתם על חוזה הקלטות ללהקה עם חברת CBS, ולבקשתו שב איינשטיין ללהקה.[25] השלישייה הקליטה שני שירים חדשים באנגלית, שהלחין קראוס למילים של ראלף מרפי: "Maybe Someday" ו"Your Eyes".[25] לאחר מכן הוקלטו שני השירים גם בעברית במילים שכתב איינשטיין: "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית".[25] שני השירים בעברית יצאו על גבי תקליטון בישראל בפברואר 1968.[25] איינשטיין עזב את לונדון ושב לישראל כעבור חודשיים, והלהקה התפרקה.[25]

לאחר שאיינשטיין עזב את החלונות הגבוהים נשארו קראוס וכץ בלונדון והחלו להופיעו באנגלית עם שירים חדשים שכתב ראלף מרפי, חלקם על פי לחנים קיימים של החלונות הגבוהים.[26] הופעות אלו לא נמשכו זמן רב, אך מרפי הקליט את השירים החדשים באלבום שיצא באנגליה ב־1970 בשם "Smokey Circles" כחלק משלישייה לצד פרנק שין ולזלי דנקן.[26] ב־1969 הקליט אריק איינשטיין את השיר "בית הערבה" במילותיו המוכרות, שכתבו חיים חפר ועמוס קינן על אביו של קראוס שהיה פעיל בהקמת קיבוץ בית הערבה, לאחר שקראוס סיפר להם את סיפורו.[11] השיר נועד להיכלל באלבומה השני של החלונות הגבוהים, ולאחר פירוקה הקליט איינשטיין את השיר בעצמו והוציא אותו על גבי תקליט שדרים שראה אור באפריל 1969.[27] באלבומו של איינשטיין "פוזי" שיצא באותה שנה נכללו שלושה שירים שהלחין קראוס: "אצו רצו גמדים", "ארץ ישראל" ו"כשאת בוכה את לא יפה". הלחנים של שלושתם התפרסמו קודם לכן במילים אנגליות באלבום "Smokey Circles".[28]

ב־1969 לוהק קראוס לסרט הקולנוע "המצוד המלכותי אחר השמש" (The Royal Hunt of the Sun), שבו גילם מתורגמן אינדיאני לשפת האינקה.[26] הוא נשלח ללימודי משחק בניו יורק, ושם נישא לג'וזי כץ.[26] בסוף 1969 חזרו השניים לישראל בעקבות מות אביו של קראוס.[26] ב־1970 יצרו עם אריק איינשטיין ושלום חנוך את השיר "מה איתי", שנכלל באלבומם של איינשטיין וחנוך "פלסטלינה" מאותה שנה.[29] באותה שנה הופיעו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "לול".[29] בסוף אותה שנה הצטרפה כץ ללהקה "כיף התקווה הטובה", שהספיקה להקליט רק מעט שירים לפני פירוקה. קראוס כתב והלחין עבור הלהקה את השיר "שני צבים", והלחין עבורה את השיר "בלדה לעוזב קיבוץ" שכתב יעקב רוטבליט. שיר זה היה שיתוף פעולה ראשון בין השניים, שנמשך עוד שנים רבות לאחר מכן.[29] זמן קצר לאחר מכן יצרו רוטבליט וקראוס שיר נוסף, "לוח וגיר", שהקליט קראוס עם חברי "כיף התקווה הטובה" אלי מגן, זהר לוי וג'וזי כץ לאחר שחנן יובל עזב את הלהקה.[30] השיר יצא בינואר 1971 והוצג כשיר של "שמוליק קראוס והגבוהים".[30]

בתחילת 1971 עבר קראוס להתגורר בבית נטוש סמוך לנבי סמואל. לטענתו ירש מסבתו חלקת אדמה במקום שנרכשה מאגודת נחלת ישראל - רמה בסוף המאה התשע עשרה.[11] כשחיילים באו לפנות אותו נמצא ברשותו חשיש, רובה ומטבע זר. הוא נעצר ונכלא באשמת החזקת חשיש והחזקת נשק בלא רישיון.[31] בזכות הסדר עם הנהלת הכלא הותר לקראוס להחזיק גיטרה, ובעת מאסרו כתב שירים חדשים.[32] בסוף חודש אפריל הוא שוחרר בערבות ששילמה המשוררת מרים ילן-שטקליס, והחל לעבוד על הקלטת השירים החדשים שיצר.[33] לאחר עיכוב באולפני ההקלטות הוא החל בהקלטה בסוף מאי 1971, עם חיים רומנו בגיטרה, אהרלה קמינסקי בתופים ושמוליק ארוך בבס.[34] ההקלטות לא לוו בהפקה מוזיקלית או בעיבודים, והנגנים ניגנו באלתור של הרגע.[35] השירים יצאו לראשונה בשנת 1976 בגרסה מצומצמת, והאלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל" בגרסה המלאה הופיע בשנת 1977 במספר עותקים קטן.[36] בשנת 2004 הוציאה החברה "נענע דיסק" את האלבום במהדורה מחודשת.[36] קראוס כתב והלחין את כל השירים באלבום, למעט השיר "יום אחד" שכתב על פי לחנו של שלום חנוך לשיר "אבשלום" והשיר "אימא טבע", שהוא גרסה עברית לשירם של הביטלס "Mother Nature's Son".

עוד ב־1971 הואשם קראוס בכמה עברות נוספות. בינואר באותה שנה הואשם בנהיגה פרועה ובתקיפת נהג,[37], וביוני הורשע בתקיפת בני אמדורסקי.[38]

אחד השירים מהאלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", "שישי חם", עסק בחשיש בתוכן מחויך. השיר נפסל לשידור, והקליפ בצבע סם הזיה (צבעים בהירים שקופים), שביים עידן זעירא, נפסל גם הוא לשידור מפני שקראוס מתועד שם מעשן קנביס. באותה תקופה החלה ג'וזי כץ בעבודה עם בני אמדורסקי וישראל גוריון על הרכב חדש, "הטוב הרע והנערה". קראוס העביר להם את הלחן של "שישי חם", שעל פיו כתב אהוד מנור מילים חדשות. השיר "טוב לי לשיר", במילותיו החדשות של מנור, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1972.[39] הלהקה הוציאה באותה שנה את אלבומה היחיד, ובו שירים נוספים שהלחין קראוס למילים של מנור: "ימים של קולנוע", "הבלדה על ליטל־מי", "הדבר הזה" ו"אלה שמות". עוד באותה שנה השתתפו קראוס וכץ בתוכנית הטלוויזיה "מועדון הצועני השורק" בהנחייתו של דן אלמגור, שעבורה הלחין קראוס מספר שירים, וכן שר את גרסתו העברית לשיר "צרות במשפחה".[39]

ב־1973 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרט "אדם".[40] עבור הסרט כתב והלחין קראוס את השיר "זה קורה".[41] הראשון להקליט את השיר היה אלי מגן, וב־1975 הפך השיר ללהיט גדול בביצועו של אריק לביא.[40] ב־1973 הקימו כץ וקראוס מחדש את להקת "החלונות הגבוהים", הפעם עם אלי מגן במקום אריק איינשטיין.[40] הופעתם הראשונה נערכה במאי 1973 בחגיגות יום העצמאות בתל אביב, וביולי 1973 עלה המופע של ההרכב "המשולש הנצחי".[41] הלהקה המחודשת הופיעה עם שירים של ההרכב המקורי, וכן שרה את השיר "אלישבע מה נחמדת" בפסטיבל שירי משוררים לילדים.[40] פרט לו הקליטו רק עוד שיר מקורי אחד, "אצלי הכול בסדר".[40] ההרכב לא האריך ימים, והתפרק זמן קצר לאחר מכן.[40]

בשנת 1975 העלו קראוס וכץ את מופע שירי הילדים "לבד ביחד ולבד לבד", שהורכב כולו מלחנים של קראוס לשירים של מרים ילן-שטקליס.[42] בעקבות המופע יצא אלבומם המשותף של קראוס וכץ שנקרא על שם המופע. בין השירים הבולטים בו היו "אצו רצו גמדים", "נתפייסה", "מיכאל" ו"ידידי טינטן". ב־1976 שרו קראוס וכץ בדואט את השיר "שוב", שהלחין קראוס למילים של דפנה עבר הדני, בחגיגת הזמר 1976.[42]

ב־1978 גילם קראוס את הדמות הראשית בסרטו של יקי יושע "סוסעץ".[43] קראוס הלחין עבור הסרט את שיר הנושא על פי מילים של יעקב רוטבליט, ואת השיר שר אריק איינשטיין.

בשנת 1981 הוציאה חברת התקליטים "הד ארצי" את האלבום "שבעים שמונים", שקיבץ 11 הקלטות שבהן השתתף קראוס בשנות ה־70 ולא יצאו עד אז על גבי אלבום. בין השאר קובצו לאלבום שירי להקת "כיף התקווה הטובה" שלא הקליטה חומר לאלבום שלם טרם התפרקותה. קראוס הלחין את מרבית שירי האלבום ובחלקם אף שר או ניגן. את רוב השירים כתב יעקב רוטבליט, ובהם "בלדה לעוזב קיבוץ", "לוח וגיר", "אצלי הכל בסדר" ו"סוס עץ". ידיעה על האלבום הצפוי התפרסמה כבר ארבע שנים קודם לכן, אך יציאתו התעכבה.[44]

שנה לאחר מכן הקליט קראוס את האלבום "גלגל מסתובב", שיצא בקיץ 1982.[45] האלבום כלל את הלהיטים "גיטרה", "חבר", "איך עושים תקליט" ו"איך הגלגל מסתובב". קראוס הלחין את כל שירי האלבום, חלקם על פי מילים של יעקב רוטבליט וחלקם על פי מילים של המשורר יבי. על עיבודי השירים הופקד אילן וירצברג, ובין הנגנים בו היו מאיר ישראל ואלון אולארצ'יק.

עוד ב־1982 השתתף קראוס בסרטו של ג'אד נאמן "מגש הכסף".[45] ב־1983 שיחק בסדרת הטלוויזיה "ניידת" בתפקיד קצין חוקר.[46] באותה שנה העלה לראשונה מופע משיריו בשם "בין השירים". המופע לווה בשיר חדש שהלחין למילים של יעקב רוטבליט ושר עם אילן וירצברג בשם "רואים רחוק רואים שקוף".[46] השיר יצא על גבי תקליט שדרים, זכה להצלחה ודורג במקום ה־31 במצעד הפזמונים השנתי תשמ"ד של רשת ג'. זמן קצר לאחר מכן נעצר קראוס באשמת תקיפה ונכלא בכלא רמלה.[46]

ב־1984 הלחין קראוס את שיר הנושא לסרט "מכת שמש" על פי מילים של יעקב רוטבליט. את השיר שר בסרט יובל בנאי. באלבומה של נורית גלרון "נגיעה אחת רכה" שיצא באותה שנה נכלל שיר שיצרו קראוס ורוטבליט בשם "השיר שהוא שר לי בגשם".

בספטמבר 1988 הוציא קראוס את האלבום "אחרי עשרים שנה",[47] שהיה מורכב כמעט כולו משירים שהלחין למילותיו של יעקב רוטבליט, ובהם "אחרי עשרים שנה", "אִם" וגם "רואים רחוק רואים שקוף" שהוקלט לאחר האלבום הקודם. שיר אחד באלבום, "מונה", היה מעיזבונו של הפזמונאי והמלחין שמוליק צ'יזיק.[48]

לאחר הפסקה של כמה שנים העלה קראוס ב־1992 את המופע "משחק ההישרדות", שזכה לביקורות חיוביות.[49] ב־1993 נערך בפסטיבל ערד מופע הוקרה לשיריו בשם "ימי ראשית הקיץ".[50] באותה שנה הצטרף קראוס למופע "גברים שרים אהבה", שבו שר וניגן לצד דני רובס, שלמה יידוב, דני ליטני ואלברט עמר.[51] במקביל נהג בתקופה זו להופיע לבדו במועדון "הלוגוס" בתל אביב.[51]

במרץ 1994 הוציא את אלבומו "ידידותי לסביבה".[52] את רוב שירי האלבום הלחין למילים של יעקב רוטבליט, ושניים מהם הלחין למילים של המשורר נתן זך: "המקום הכי נמוך" ו"בית, שני בתים". שני שירים באלבום שר קראוס בדואט עם הזמרת מזי כהן: "תני לי" ו"מה אתה רוצה". כמו כן נכללה באלבום גרסה מחודשת לשיר "בית הערבה". לשיר "המקום הכי נמוך" מהאלבום הופק קליפ בבימויו של אחיו של קראוס, יגאל.[53] האלבום לא זכה להצלחה.[53] באוגוסט באותה שנה יצא אלבום אוסף של קראוס בשם "רואים רחוק רואים שקוף", ובו שירים מקריירת הסולו שלו לצד שירים של החלונות הגבוהים ושירים שהלחין לאחרים.[54]

ב־1995 השתתף קראוס בכמה פרקים בסדרת הטלוויזיה "המונה דופק" של הבמאי יקי יושע.[55] שיר הנושא של הסדרה היה גרסה מחודשת של דני ליטני לשירו של קראוס "זה קורה".[55] ב־1997 זכו קראוס ויעקב רוטבליט בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום המוזיקה הקלה.[56] באותה שנה הקליט גרסה מחודשת לשיר "ארץ ישראל" עבור אלבום גרסאות הכיסוי "עבודה עברית".[57]

בקיץ 2001 התחיל קראוס לעבוד על אלבום חדש, שוב בשיתוף פעולה עם יעקב רוטבליט ובהפקה מוזיקלית של משה לוי.[58] האלבום המלא, "יום רודף יום", יצא בינואר 2003 וזכה לביקורות טובות.[59] הוא הורכב כולו מלחניו של קראוס לשירים של רוטבליט, למעט גרסה מחודשת לשיר "זה קורה" וקטע אינסטרומנטלי בשם "עצבות". העבודה על האלבום תועדה במשך שנה על ידי הבמאית יסמין הדס ליפשיץ, שיצרה מן החומר המתועד את הסרט "מעשה בתקליט". הסרט מתמקד בעבודה על השירים מיצירתם בביתו עם המילים שעל הנייר והגיטרה דרך העבודה באולפן, מהלך ההקלטות ועד ליציאת התקליטור.[58] הקרנת הבכורה שלו נעשתה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ב־2005.[60]

ב־7 בפברואר 2013 אושפז קראוס במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב במצב קשה בשל שפעת החזירים.[61] מצבו החמיר עוד בהיותו בבית החולים, והוא לקה בדום לב. לאחר עשרה ימים נפטר והובא למנוחות בבית העלמין ירקון ביום שלמחרת. גרושתו, ג'וזי כץ, ושני בניהם נעדרו מההלוויה.[62]

הערכהעריכה

קראוס נמנה עם בכירי המוזיקאים הישראלים, ותרם רבות למהפכת הרוק והפופ במוזיקה הישראלית בשנות ה־60 וה־70. בשנת 2005 קיבל קראוס את פרס עמ"י של ערוץ 24 על תרומתו למוזיקה הישראלית,[63] ובשנת 2006 קיבל פרס מפעל חיים על תרומתו למוזיקה הישראלית מטעם שר החינוך.[64]

החל מסוף העשור הראשון של המאה ה־21 נערכו ערבי מחווה רבים לשיריו של קראוס. כך למשל נערך ב־2007 מופע לציון ארבעים שנה לאלבומה של החלונות הגבוהים.[65] בשנת 2010, במסגרת פסטיבל ערד, התקיים ערב שירי שמוליק קראוס.[66] ב־2012 נערך בפסטיבל "ימי זמר" בחולון ערב מחווה ללהקת החלונות הגבוהים.[67]

קראוס זכה עם השנים גם לגרסאות כיסוי לשיריו. כך למשל באלבום "עבודה עברית" מ־1998 חמש מתוך חמישים ואחת גרסאות הכיסוי היו לשיריו.

עיריית תל אביב הציבה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב טרומפלדור 14 בתל אביב.

חיים אישייםעריכה

לאורך חייו סבל קראוס ממשברים שונים ונעצר פעמים אחדות, ואף אושפז פעמים אחדות במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל בשל גילויי אלימות ועבירות שונות.[68][69][70][71]

בפברואר 1962 נישא קראוס לעיתונאית שולה רון.[13] השניים התגרשו כעבור שלושה חודשים.[13] ב־1964 היה נשוי בצרפת לתקופה קצרה לפלורנס סמואל.[15] ב־22 באוקטובר 1969 נישא לג'וזי כץ.[72] לשניים נולדו שני בנים, ב־1974 וב־1976.[42] כץ וקראוס חוו משברים רבים עקב מצבו הנפשי המעורער של קראוס, מעצריו ואשפוזיו הרבים. בשנת 1981, בעקבות מריבה קשה עם קראוס, עזבה כץ את ישראל בן לילה ועברה להתגורר בארצות הברית עם שני ילדיהם.[45] מאוחר יותר הם התגרשו. בסוף שנות השמונים פגש את חנה קופלר, שהייתה בת זוגו עד סוף חייו.[73]

הסרט התיעודי "מעשה בתקליט" אפשר הצצה לתופעה קבועה לאורך הקריירה של קראוס: ההתפוררות וההרס הנפשי שעוברים עליו תוך כדי היצירה. קראוס שמח לחזור לאולפני ההקלטות לאחר שנים של היעדרות כשהוא רגוע ולבבי, ובמהלך השנה של העבודה על התקליט הוא הלך ועלה על גדותיו עד להתפרצות מחודשת של המחלה ואשפוז פסיכיאטרי באברבנאל.[58]

בשנת 2003 נתפס קראוס כשהוא נוהג עם רישיון נהיגה שתוקפו פג 17 שנים קודם לכן,[74] לאחר שהיה מעורב בשלוש תאונות דרכים.[75]

זכייתו של קראוס בפרס משרד החינוך ב־2006 עוררה ביקורת בחוגים למניעת אלימות ולזכויות האישה בשל עברו האלים.[63] בלטה בביקורת שלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ.[76]

כשנה לאחר מותו שודר בערוץ yes-דוקו סרט בשם "מאחורי עיניים כחולות" העוסק בקראוס. בסרט נטען כי קראוס סבל מהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה).[77]

שמוליק קראוס הוא דודהּ של הזמרת יעל קראוס.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומים בהם הלחין חלק משמעותי מהשירים, אך לא השתתף באופן משמעותי כמבצע:

  • פוזי (1969) - הלחין שלושה מהשירים
  • John Walker – This is John Walker ‏ (1969) - הלחין 3 שירים[78]
  • Smokey Circles[79] ‏ (1970) - הלחין את כל השירים
  • הטוב הרע והנערה (1972) - הלחין חמישה מהשירים בגרסת הויניל של התקליט ושישה בתקליטור.

קולנוע וטלוויזיהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

בעקבות מותו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שנת התמונה: לפי שמוליק קראוס 1935–2013, בעריכת חנה קופלר (מהדורה שנייה), ישראל 2019, עמ' 20.
  2. ^ לפי דבריו בריאיון זה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 קופלר וליטוין, עמ' 9.
  4. ^ 4.0 4.1 קופלר וליטוין, עמ' 17.
  5. ^ 5.0 5.1 קופלר וליטוין, עמ' 19.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 קופלר וליטוין, עמ' 21.
  7. ^ קופלר וליטוין, עמ' 23.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 קופלר וליטוין, עמ' 25.
  9. ^ 9.0 9.1 רפפורט, עמ' 24.
  10. ^ קופלר וליטוין, עמ' 17, 25.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 קובי בן שמחון, שמוליק קראוס: סוסעץ זה אני, באתר הארץ, 18 ביולי 2007
  12. ^ קופלר וליטוין, עמ' 31.
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 קופלר וליטוין, עמ' 32
  14. ^ קופלר וליטוין, עמ' 32–33
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 15.3 15.4 קופלר וליטוין, עמ' 35.
  16. ^ דף האלבום באתר סטריאו ומונו
  17. ^ 17.0 17.1 רפפורט, עמ' 25.
  18. ^ רפפורט, עמ' 28.
  19. ^ רפפורט, עמ' 28–29.
  20. ^ רפפורט, עמ' 29.
  21. ^ רפפורט, עמ' 31.
  22. ^ רפפורט, עמ' 29–30.
  23. ^ קופלר וליטוין, עמ' 39.
  24. ^ 24.0 24.1 קופלר וליטוין, עמ' 52.
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 25.4 25.5 קופלר וליטוין, עמ' 54.
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 26.4 קופלר וליטוין, עמ' 59.
  27. ^ רפפורט, עמ' 51–52.
  28. ^ רפפורט, עמ' 42.
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 קופלר וליטוין, עמ' 88.
  30. ^ 30.0 30.1 רפפורט, עמ' 213.
  31. ^ מלחין וקריינית כופרים באשמת עישון חשיש , מעריב, 22 במרץ 1971
  32. ^ קופלר וליטוין, עמ' 94.
  33. ^ רפפורט, עמ' 270.
  34. ^ רפפורט, עמ' 270–271.
  35. ^ רפפורט, עמ' 271.
  36. ^ 36.0 36.1 קופלר וליטוין, עמ' 126.
  37. ^ רפפורט, עמ' 268–269.
  38. ^ יהושע כהנא, הזמר קראוס הורשע בתקיפה ונידון ל-100 ל"י קנס ולמאסר על תנאי, מעריב, 2 ביוני 1971
  39. ^ 39.0 39.1 קופלר וליטוין, עמ' 96.
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 40.3 40.4 40.5 קופלר וליטוין, עמ' 106.
  41. ^ 41.0 41.1 רפפורט, עמ' 43.
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 קופלר וליטוין, עמ' 110.
  43. ^ קופלר וליטוין, עמ' 126.
  44. ^ רפפורט, עמ' 272.
  45. ^ 45.0 45.1 45.2 קופלר וליטוין, עמ' 150.
  46. ^ 46.0 46.1 46.2 קופלר וליטוין, עמ' 160.
  47. ^ "אחרי עשרים שנה" באתר אקו"ם.
  48. ^ קופלר וליטוין, עמ' 182.
  49. ^ קופלר וליטוין, עמ' 207.
  50. ^ קופלר וליטוין, עמ' 208.
  51. ^ 51.0 51.1 קופלר וליטוין, עמ' 209.
  52. ^ "ידידותי לסביבה" באתר אקו"ם.
  53. ^ 53.0 53.1 קופלר וליטוין, עמ' 211.
  54. ^ "רואים רחוק רואים שקוף" באתר אקו"ם.
  55. ^ 55.0 55.1 קופלר וליטוין, עמ' 224.
  56. ^ קופלר וליטוין, עמ' 230.
  57. ^ שמוליק קראוס - ארץ ישראל באתר "עבודה עברית".
  58. ^ 58.0 58.1 58.2 קופלר וליטוין, עמ' 234.
  59. ^ אלבום חדש לשמוליק קראוס, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  60. ^ קופלר וליטוין, עמ' 245.
  61. ^ גילי איזיקוביץשמוליק קראוס אושפז בטיפול נמרץ, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013
  62. ^ אור ברנע, שמוליק קראוס הובא למנוחות, באתר ynet, 18 בפברואר 2013.
  63. ^ 63.0 63.1 קופלר וליטוין, עמ' 246.
  64. ^ תמר סוקניקשמוליק קראוס יקבל את פרס שר החינוך למפעל חיים, באתר הארץ, 9 במאי 2005
  65. ^ קופלר וליטוין, עמ' 247.
  66. ^ אסף נבו, ‏רוצו, שמוליק, באתר ‏mako‏‏, ‏18 בנובמבר 2010‏
  67. ^ אסף נבו, ‏החלונות גבוהים, הרמה קצת פחות, באתר ‏mako‏‏, ‏11 באפריל 2012‏.
  68. ^ קראוס באתר MOOMA
  69. ^ פרא מחונן, על קראוס באתר השרת העיוור
  70. ^ שופט בית המשפט לתעבורה הורה לאשפז את הזמר במחלקה הסגורה בביה"ח לחולי נפש אברבנאל עד למועד הדיון בעניינו, נענע, 2003
  71. ^ מאיר תורג'מן, שמוליק קראוס ממשיך להסתבך; נפצע בתאונה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2003
  72. ^ רפפורט, עמ' 42.
  73. ^ קופלר וליטוין, עמ' 179.
  74. ^ מבזק נענע 10, 2003
  75. ^ אבי כהן, שמוליק קראוס נהג עם רישיון שפג תוקפו לפני 17 שנה, באתר ynet, 27 באפריל 2003
  76. ^ הענקת פרס שר החינוך למפעל חיים | שלי יחימוביץ, shelly.org.il
  77. ^ "מאחורי עיניים כחולות": לא עושה לשמוליק קראוס הנחות, עכבר העיר, 20 בפברואר 2014
  78. ^ דף האלבום באתר סטריאו ומונו
  79. ^ נעלם בעשן: סיפורו של רפי מרפי בבלוג "זה מסתובב"
  80. ^ תיעוד מיוחד של שמוליק קראוס, מעמודי התווך בפופ רוק הישראלי, בעשיית תקליטו האחרון "יום רודף יום"' רשות השידור, מרץ 2012
    "צר היה כל כך: הסרט על שמוליק קראוס מאכזב", מעריב, 2012

הקיצורים הביבליוגרפיים:

  • קופלר וליטוין = חנה קופלר וערן ליטוין, קורות, בתוך שמוליק קראוס 1935–2013, בעריכת חנה קופלר (מהדורה שנייה), ישראל 2019
  • רפפורט = נעם רפפורט, רוק ישראלי 1967–1973, הוצאת מרום תרבות ישראלית, 2018