דויד ברוזה

זמר ישראלי

דויד ברוזה (נולד ב-י"ז באלול ה'תשט"ו, 4 בספטמבר 1955) הוא זמר, מוזיקאי ומלחין ישראלי.

דויד ברוזה
David Broza in Berlin - by Nir Nussbaum.jpg
לידה 4 בספטמבר 1955 (בן 65)
י"ז באלול ה'תשט"ו
ישראלישראל חיפה, ישראל
שם לידה דויד סיימון ברוויק ברוזה
מוקד פעילות ישראלישראל  ישראל
תקופת הפעילות 1977–היום (כ־44 שנים)
מקום לימודים קולג' רונימד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק גיטריסט, זמר-יוצר, אמן הקלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק
פולק רוק
בלוז
מוזיקה ספרדית
שפה מועדפת ספרדית, עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי
RGB
הד ארצי
davidbroza.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דויד ברוזה במופע מיוחד במלאת 25 שנים למסע ההופעות של "האשה שאיתי" (עם אומנית אורחת טניה וינוקור), היכל התרבות בתל אביב, 5 באוגוסט 2009
ברוזה במהלך הופעה במצדה ב-2012
דויד ברוזה מקבל עיטור כבוד של מלך ספרד חואן קרלוס מידי הממונה על שגרירות ספרד בישראל, תל אביב 5 באוגוסט 2009

ביוגרפיהעריכה

ברוזה נולד בשם דויד סיימון ברוויק ברוזה[1] בחיפה. אביו הוא ארתור ברוזה, איש עסקים בריטי-ישראלי, ואמו היא הזמרת שרונה אהרון. סבו הוא וולסלי (פנחס) אהרון ממקימי היישוב נווה שלום. נעוריו עברו עליו בספרד, שם שימש אביו בשליחות, והוא הושפע רבות מהמוזיקה והתרבות הספרדית. הוא למד בבי"ס בריטי במדריד (Runnymede College), וב-1974 חזר לישראל כדי להתגייס לצה"ל, ותחילה שירת בשלישות[2].

לאחר תקופה של כשנה וחצי בצבא, שבה הצליח לשלב גם הופעות קטנות באזרחות, הצטרף לצוות הווי חיל האוויר יחד עם אחותו טליה ברוזה, דני בסן ודפנה ארמוני. להיטם הגדול היה "בתוך", שאותו שרו ב"פסטיבל הזמר והפזמון" 1977[2].

תחילת הדרך כזמרעריכה

לאחר שחרורו מהצבא החל ברוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ומועדונים. יהונתן גפן הבחין בו וצירף אותו למופעו "שיחות סלון" כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לוי ויצחק קלפטר. כעבור מספר שבועות עזב קלפטר את המופע, וברוזה תפס את מקומו. אלבום המופע, שיצא ב-1978, כלל את ביצועיו של ברוזה עם יעל לוי ל"שיר אהבה בדואי" ו"עד עולם אחכה", וכן את השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן, "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע לכבוד ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל, והפך ללהיט גדול[3].

שיתוף הפעולה בין ברוזה לגפן המשיך גם הלאה, באלבום והמופע לילדים "הכבש השישה עשר", שם הלחין וביצע ברוזה את השיר "ברקים ורעמים". ברוזה וגפן המשיכו בשיתוף פעולה גם שנים רבות לאחר מכן, שהתבטא בתרומה הרבה של גפן לקריירה של ברוזה, בכתיבת חלק משיריו ובתרגום שירים מספרדית עבורו. ברוזה העיד כי גפן הפך לחברו הטוב, והוא הושפע ממנו רבות כמבצע וכאדם[4].

ב-1979 הקליט ברוזה את השיר "אל תשאלי אם אני אוהב" (עמוס קולק/נורית הירש), עבור פסקול הסרט "אל תשאלי אם אני אוהב", ולפסקול הסרט דיזנגוף 99" את השיר "בין הרעשים" (מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: יוני רכטר). באותה שנה השתתף גם באלבום שירי הילדים "והילד הזה הוא אני", המבוסס על ספרו של יהודה אטלס בשם זה ( לחן ועיבוד: אבנר קנר}[5].

בתחילת 1980 יצא אלבום הבכורה של ברוזה, "דויד ברוזה". האלבום כלל שיר מתוך "שיחות סלון: "שיר אהבה בדואי", ביצוע חדש לשיר "יהיה טוב" (שכלל בית נוסף שלא נכלל בביצוע המקורי) וכן שירים חדשים, שבהם ניכרת השפעה מהמוזיקה הספרדית כמו "סניוריטה". שיר נוסף מהאלבום שזכה לפרסום הוא "מותר לומר", שהלחין ברוזה על פי שיר של נתן אלתרמן. את שירי האלבום הפיק מוזיקלית טכנאי ההקלטות טומי פרידמן, ועיבד אילן מוכיח. בהקלטות האלבום השתתפו חיים רומנו וחיים קריו בגיטרה חשמלית, אלון הילל ומאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, מיכה מיכאלי ודורי לובלינר בגיטרה בס, אילן מוכיח בפנסתר וקלידים, וברוזה בגיטרה אקוסטית[6].

בסוף 1980 העלו ברוזה ויהונתן גפן את המופע "דויד ויהונתן", שגם תועד על גבי אלבום בשם זה, וכן ביצע בפסטיבל שירי הילדים מספר 11 את "שיר ערש" (מילים: תמר אדר, לחן: יואל לרנר, עיבוד: אילן מוכיח)[7].

ב-1982 הוציא ברוזה את אלבומו השני, "קלף", שכלל שירים שהלחין בעצמו כמו "חיפה" (שנכתב במיוחד על ידי גפן על עיר הולדתו של ברוזה), "החיים הם חומר טוב" ו"דניאלה". את האלבום הפיק מוזיקלית יהודה עדר שניגן בגיטרה, ויחד עימו השתתפו בהקלטות גם מיקי שביב בבס, ז'אן פול זימבריס בתופים, ומיקי קם בקולות רקע[8]. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום נקטע עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. במהלך המלחמה הִרְבָּה ברוזה להופיע בפני חיילים.

הפריצה עם "האשה שאיתי"עריכה

במרץ 1983 הוציא ברוזה את האלבום "האשה שאיתי", שהכיל שירים ספרדיים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות הספרדיות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן גפן והפיק ועיבד לואי להב[9]. רבים מהשירים באלבום, כמו "האשה שאיתי", "בליבך" ו"סיגליות", הפכו ללהיטים גדולים. באלבום נכלל גם שיר אחד מקורי שהלחין ברוזה למילים של גפן, בשם "הרומבה"[10]. אלבום זה הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר בישראל עד היום[11], הוא נמכר בלמעלה מ-200,000 עותקים (פלטינה מחומשת). גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד. באוגוסט 1983 הגיע הזמר הספרדי פאקו איבנז לישראל, והצטרף לסיבוב ההופעות של ברוזה[12].

במרץ 1984 יצא האלבום "ברוזה", שכמו "האשה שאיתי" הורכב גם הוא ברובו מתרגומים של יהונתן גפן לשירים ספרדיים. ברוזה הלחין שיר אחד עבור האלבום, "מגיע לו"[13].

קריירה מחוץ לישראלעריכה

בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע ברוזה לניו יורק, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית ומחלק את זמנו בין אמריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "כדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים". למרות זאת הוא טוען: "אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן"[14]. בשנת 1989 חתם על חוזה עם חברת התקליטים EMI, שהוציא לאור את תקליטו הראשון באנגלית "Away From Home"[15]. לאחר יציאת האלבום יצא לסיבוב הופעות באירופה וארצות הברית[16].

בשנות ה-90 הוציא עוד שלושה אלבומים באנגלית וכן הוציא ב-2000, 2002 ו-2005 אלבומים בספרדית, שזכו לביקורות משבחות בספרד ובאמריקה הלטינית. ואף הצטרף (בדרך כלל כ"הופעת חימום") לסיורים של מוזיקאים פופולריים כמו פול סיימון.

הקריירה של ברוזה מחוץ לישראל הולידה שיתוף פעולה מוזיקלי לא צפוי ולא שגרתי, בין ברוזה לבין הזמר-היוצר האמריקאי המוערך טאונס ואן זאנט(אנ'). בשנת 1994 הופיע ברוזה במשותף עם ואן זאנט במסגרת קונצרט מסדרת "Writers in the Round" שהתקיים ביוסטון. השניים לא שבו ונפגשו מעולם, ולא היה ביניהם כל קשר נוסף לאחר אותו מפגש. חרף זאת, כאשר ואן זאנט נפטר כשלוש שנים מאוחר יותר, הוא הותיר אחריו לברוזה קופסת נעליים מלאה בדברי שירה ומילות שיר מפרי עטו אשר לא פורסמו מעולם, ועימם בקשה מפורשת שברוזה יכתוב עבור הטקסטים האלה מוזיקה. שנים לאחר מכן הוליד הסיפור יוצא הדופן הזה את האלבום "Night Dawn: The Unpublished Poetry of Townes Van Zandt", אותו הוציא ברוזה בשנת 2010[17][18][19].

המשך הקריירה בישראלעריכה

במקביל לקריירה מחוץ לישראל, הוציא ברוזה בישראל מספר אלבומים.

בפברואר 1991, במהלך מלחמת המפרץ ערך בישראל סיבוב הופעות יחד עם הגיטריסט האמריקני אל דימיולה[20].

ביולי 1991 יצא אלבומו "נשיקה גנובה", בהפקה משותפת של ברוזה ושל ג'פרי לסר. שניים מהלהיטים הבולטים של האלבום היו לחנים של ברוזה לשירים של מאיר אריאל: "מתחת לשמיים" ו"בצהרי יום". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "ביקור מולדת", שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן. גפן כתב מספר שירים נוספים עבור האלבום.

בפברואר 1994 יצא אלבום הופעה של ברוזה בשם "דייוויד ברוזה במצדה", שתיעד את הופעתו במסגרת פסטיבל ערד באותה שנה. האלבום זכה להצלחה, והגיע למעמד אלבום זהב.

בקיץ 1994 יצא אלבומו של ברוזה "החומרים שמהם עשויה האהבה", שאת רוב שיריו כתב יהונתן גפן. מהם התפרסם השיר "סתיו מסוכן". שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום היו: "נטשה" ו"חולם אותך לאט".

במרץ 1996 הוציא את האלבום "סודות גדולים". מתוכו התפרסם שיר הנושא, שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן.

תאונת הדרכיםעריכה

באוגוסט 1998, בעת שחזר מהופעה בבאר שבע, סטה הרכב שבו נסע, עלה על אי תנועה, והתנגש חזיתית בעמוד של שלט דרכים שהיה במקום. הרכב נהדף והתהפך, ופגע באי תנועה. ברוזה נפגע קשה בכל חלקי גופו. הוא הובהל לבית חולים "קפלן" ברחובות, ובו אושפז למשך 12 יום. לאחר שחרורו מבית החולים נשאר פגוע באצבעותיו בידו השמאלית, והיה חשש רב שתאונה זו תקטע את הקריירה שלו. ברוזה תבע את חברת הביטוח ונהג הרכב, בסכום של 4 מיליון ש"ח, על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו. באוגוסט 2004 זכה ברוזה בפיצויים בסך 1.2 מיליון שקלים. בסופו של דבר הצליח ברוזה להשתקם ולחזור לנגן.

שנות האלפייםעריכה

בשנת 2002 יצא אלבומו של ברוזה "זה הכל או כלום", בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות. האלבום כלל את הלהיטים "זה הכל או כלום", שכתב איתן נחמיאס גלס על פי לחן של עבדרחמן עמרני, "אבק של החיים" אותו גם כתב גלס וברוזה הלחין יחד עם יזהר אשדות ו"בוכה אל הקירות", שהלחין ברוזה וכתבו יעקב רוטבליט ואלונה קמחי. כותבים נוספים באלבום היו מיכה שטרית, יהונתן גפן ושלום חנוך[21]. תוך מספר ימים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב[22]. בסוף השנה יצא לסיבוב הופעות בספרד, בקבות השקת ההגרסה הספרדית של האלבום "זה הכל או כלום" -"Todo O Nada"[23].

בשנת 2004 יצא אלבום האוסף "המיטב (לעכשיו)", שכלל את כל שיריו הידועים[24].

במרץ 2005, סירב קול ישראל לשדר שיר עברי-ערבי של דויד ברוזה וסעיד מורד, סולן להקת "סברין" הפלסטינית ממזרח-ירושלים. התכנון היה שהשיר החדש ישוד במקביל בקול ישראל ורדיו פלסטין, אך מנהל הרדיו יוני בן מנחם טען שהשיר צריך לעבור קודם ועדת פלייליסט[25]. עם זאת בגלי צה"ל הסכימו לשדר את השיר בו זמנית[26].

לאחר שהופיע מספר פעמים כאורח בהופעותיה של להקת "מיומנה", יצאו ברוזה ומיומנה ב-2006 במופע משותף, "בחונטוס", שבו משולבים ריקודי הלהקה ושיריו של ברוזה[27].

ב-2006, בעת מלחמת לבנון השנייה, עבר ברוזה בין מקלטים ביישובי הצפון המופגזים וניגן ושר לתושבים שתפסו בהם מחסה. גם במבצע עופרת יצוקה ברוזה חזר והופיע במקלטים לפני קהלים מצומצמים ביישובי הדרום. בינואר 2006 הוציא את האלבום "פארקינג קומפלטו" שכלל ברובו שירים בספרדית, אך גם שני שירים בעברית[28].

ב-2008 הוציא אלבום המתעד את הופעתו במצדה, שנערכה מוקדם יותר באותה השנה, ומכיל שירים בעברית, באנגלית ובספרדית.

ב-2009 השתתף בסרטון של השיר "War/No More Trouble" בהרכב חובק עולם בשם "Playing For Change" שהתאחדו ליצירה משותפת. בהם הזמר בונו[29].

בשנת 2010 השיק, בשיתוף עם יצרן הגיטרות שמוליק בודגוב, קו גיטרות קלאסיות על שמו[30].

ביוני 2011 יצא אלבומו של ברוזה "שפה שלישית", שהיה האלבום הראשון שהוציא בעברית לאחר כמעט עשר שנים. באלבום זה החל ברוזה לכתוב את שיריו בעצמו, לאחר שמיעט לעשות זאת באלבומיו הקודמים. משירי האלבום התפרסם השיר "חולם". האלבום הוקלט תוך יומיים בתקציב של 65 אלף דולר שגויס בKickstarter[31]. רובם של המשקיעים (80%) היו מחוץ לישראל, מכל רחבי העולם[32].

בשנת 2014, יצא אלבומו של ברוזה באנגלית "איסט ג'רוזלם, ווסט ג'רוזלם" ( "מזרח ירושלים / מערב ירושלים"), בו השתתף זמר הראפ וויקליף ז'אן[33]. במקביל צולם סרט תיעודי בשם "מזרח ירושלים / מערב ירושלים", בהפקת גידי אביבי, שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע של וודסטוק, ובמרכזו ההקלטות שערך ברוזה לאלבום עם מוזיקאים אמריקניים, ישראלים ופלסטינים באולפן הקלטות בשייח' ג'ראח במזרח ירושלים[34].

בשנת 2018 יצא אלבומו של ברוזה "טבעת הזהב". את שירי האלבום כתבה המשוררת צרויה להב. לצד האלבום השיק ברוזה פרויקט יוטיוב בו הוא מארח אמנים שונים לשיחה ושירה משותפת[35].

ב-2 בדצמבר 2020, ערך בפארק תמנע מופע מיוחד יחד עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב, הזמרת רחלה ובניצוחו של תום כהן. המופע שודר בשידור חי באבו דאבי טיוי, ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של איחוד האמירויות הערביות, במקביל לשידור בישראל[36].

פרסים הוקרהעריכה

בעקבות הצלחת האלבום "האישה שאתי" נבחר ברוזה לזמר השנה של קול ישראל במצעד הפזמונים לשנת תשמ"ג.

באפריל 2002, זכה בפרס הטלוויזיה הספרדית על שיר הנושא שחיבר לסדרת הדרמה הספרדית "אב אמיץ"[37].

ב-28 באוקטובר 2008 החליט מלך ספרד חואן קרלוס להעניק לדויד ברוזה עיטור כבוד עבור פועלו הרב במוזיקה הספרדית ופועלו למען השלום. העיטור הוענק ב-5 באוגוסט 2009 מידי הממונה על שגרירות ספרד בישראל, בסיום מופע מיוחד בהיכל התרבות בתל אביב, שנערך לכבוד 25 שנים למסע ההופעות של "האשה שאיתי"[38].

ביוני 2012 מונה לשגריר של רצון טוב מטעם קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים[39].

ביולי 2019 הוענק לו אות הנשיא למתנדב על ידי נשיא מדינת ישראל, רובי ריבלין[40].

חיים אישייםעריכה

בשנת 1978 נישא לרותי גביזון, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו. כעבור 30 שנה, ולאחר שנולדו להם שלושה ילדים, בני הזוג התגרשו[41].

ב-2011 נישא למעצבת האופנה נילי לוטן[42].

ברוזה חבר המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומים בעברית:

  • טבעת הזהב (2018)
  • שיר אהבה אנדלוסי (יחד עם התזמורת האנדלוסית אשקלון) (2015)
  • שפה שלישית (2011)
  • אל תשאלי אם אני אוהב (2010)
  • מופע זריחה במצדה (2008)
  • ברוזה 5 (בהופעה) (2007)
  • המיטב (2004)
  • זה הכול או כלום (2002)
  • מתחיל לנשום (1999)
  • סודות גדולים (1996)
  • החומרים שמהם עשויה האהבה (1994)
  • הופעה במצדה (1994)
  • נשיקה גנובה (1991)
  • לקט ראשון (1990)
  • ברוזה (1984)
  • האשה שאיתי (1983)
  • קלף (1982)
  • דויד ברוזה (1980)

אלבומים לועזיים:

  • East Jerusalem/West Jerusalem (English, 2014)
  • Night Dawn: The Unpublished Poetry Of Townes Van Zandt (English, 2010)
  • Parking Completo (Second Version - Spanish and Hebrew, 2006)
  • Things Will be Better: The Best of David Broza (2006)
  • Todo O Nada (Spanish, 2002)
  • Painted Postcard (English & Hebrew, 2002)
  • Spanish Heart (English, 2001)
  • Isla Mujeres (Spanish, 2000)
  • Stone Door (English, 1994)
  • Second Street (English, 1994)
  • Time of Trains (English, 1993)
  • Away From Home (English, 1989)

שיתופי פעולה:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמו המלא, על פי ראיון במקור ראשון דיוקן 582, ד' תשרי תשס"ט, 3 באוקטובר 2008.
    בשם זה גם רשומות יצירותיו הלועזיות של ברוזה באתר אקו"ם
  2. ^ 1 2 סמדר שיר, הזמר שרוצה לשיר ברחוב, מעריב, 31 בינואר 1980
  3. ^ יוסי חרסונסקי, להיחשף בערב יחיד, מעריב, 6 בנובמבר 1978
  4. ^ יוסי חרסונסקי, זה לא כל כך נעים לראות גן סגור, מעריב, 14 בנובמבר 1978
    גילי איזיקוביץהאם "הכבש ה–16" בדרך לאיחוד?, באתר הארץ, 29 בינואר 2015
  5. ^ יוסי חרסונסקי, הקציצה של קנר, מעריב, 17 בפברואר 1980
  6. ^ יוסי חרסונסקי, הכאב והאהבה של ברוזה, מעריב, 22 בינואר 1980
  7. ^ מבחר, דבר, 5 באוקטובר 1981
  8. ^ מירי פז, "הקלף" של דוויד ברוזה, דבר, 6 באפריל 1982
  9. ^ שמעון פרנס, הקלף הספרדי, כותרת ראשית, 9 במרץ 1983
  10. ^ דובי לנץ, דויד ברוזה, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983
  11. ^ מרב יודילוביץ', עמיחי שלו, דרור עמיר, אור ברנע וערן בר-און, שיא ישראלי, באתר ynet, 28 באפריל 2009
  12. ^ רן דביר, תגבורת ספרדית לדיוויד ברחה, דבר, 22 באוגוסט 1983
  13. ^ יוסי חרסונסקי, האשה שאיתו: פרק ב', מעריב, 29 במרץ 1984
  14. ^ מרב יודילוביץ', חולם בספרדית, באתר ynet, 6 בינואר 2006
  15. ^ אורנה פפיל, קרוב - רחוק, חדשות, 19 אוקטובר 1989
    אבי מורגנשטרן, צעד אחד לפני התהילה?, מעריב, 20 באוקטובר 1989
  16. ^ טל פרי, "אני מקווה להגיע כל שנה להופעות", מעריב, 18 בנובמבר 1990
  17. ^ Townes Van Zandt's bequest finds new life at "Dawn" כתבה ברויטרס מיום 13 בפברואר 2010 (שכוללת גם ראיון בו מספר ברוזה מנקודת ראותו את כל גילגולי הסיפור), אוחזר ביום 19.7.2018
  18. ^ קדימון הווידאו של האלבום Night Dawn בערוץ היוטיוב הרשמי של דויד ברוזה (אשר כולל, בין היתר, קטעים נדירים מתוך הקונצרט משנת 1994 בו השתתפו ואן זאנט וברוזה)
  19. ^ סקירת האלבום Night Dawn באתר המוזיקה של יוסי חרסונסקי
  20. ^ רותי ויטל, לא צריך להסביר למה באתי, מעריב, 4 בפברואר 1991
  21. ^ גידי אביביהדים מ"קלף", קולות מ"האשה שאתי", באתר הארץ, 7 ביוני 2002
  22. ^ אלבום זהב לדויד ברוזה על "זה הכל או כלום", באתר הארץ, 20 ביוני 2002
  23. ^ מיכל פלטי, דויד ברוזה יוצא לסיבוב הופעות בספרד, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
  24. ^ שגיא בן נון, אלבום אוסף לדויד ברוזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2004
  25. ^ ענת באלינטקול ישראל סירב לשדר שיר ישראלי-פלשתיני של דויד ברוזה וסעיד מורד, באתר הארץ, 22 במרץ 2005
    שירות גלובס, ‏דויד ברוזה בפלסטין, באתר גלובס, 23 במרץ 2005
  26. ^ איתמר אייכנר, דיוויד ברוזה ב"קול פלסטין", באתר ynet, 22 במרץ 2005
  27. ^ עכבר העירבחונטוס - מיומנה ודויד ברוזה, באתר הארץ
    תמר סוקניקמופע משותף לדויד ברוזה וקבוצת "מיומנה" ביפו, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006
  28. ^ גידי אביבידייוויד אינטרנשיונל, באתר הארץ, 28 בינואר 2006
  29. ^ השיר "War/No More Trouble" בערוץ יוטיוב. 2009
  30. ^ מירב קריסטל, אם קונים גיטרת קלפטון, למה לא בודגוב וברוזה?, באתר ynet, 5 באפריל 2010
  31. ^ טל פרי, ‏דיוויד ברוזה: "כיוצר וותיק זה עונג ואתגר ולגלות מיזמים חדשים", באתר גלובס, 23 במאי 2011
    אבישי מתיה, ‏העיקר זה השריטה, באתר גלובס, 12 ביולי 2011
    מתן אברמוביץ', עכבר העירהמיזם של דויד ברוזה הצליח: גייס 65 אלף דולר לקראת אלבום, באתר הארץ, 14 בפברואר 2011
  32. ^ אלעד בילו, עכבר העיררק 20% מהמשקיעים באלבום החדש של דיוויד ברוזה - מישראל, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  33. ^ אורי זר אביב, וויקליף ז'אן ישתתף באלבומו הבא של דויד ברוזה, באתר הארץ, 4 במרץ 2012
  34. ^ ענת טנר, הקולנוע הישראלי עושה רוח בעיר, באתר ynet, 12 בנובמבר 2015
  35. ^ רן בוקר, דויד ברוזה שולף טבעת בסינגל חדש, באתר ynet, 2 בינואר 2018
    תימורה לסינגר, ‏עמוק באזור הנוחות: על האלבום החדש של דיויד ברוזה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2018
  36. ^ ynet, מתחת לשמיים: דויד ברוזה שר בטלוויזיה של איחוד האמירויות, באתר ynet, 3 בדצמבר 2020
  37. ^ דויד ברוזה זכה בפרס בספרד, באתר הארץ, 30 באפריל 2002
  38. ^ תימורה לסינגר, מגיע לו, באתר ynet, 6 באוגוסט 2009
    אסף נבו, ‏דויד ברוזה יחגוג 25 שנה ל"אישה שאיתי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 במאי 2009‏
  39. ^ Goodwill Ambassadors & Advocates - National. UNICEF
  40. ^ איתמר אייכנר, המתנדבים בעם, באתר ynet, 4 ביולי 2019
  41. ^ רן בוקר, האשה שאיתו, פרק 2: דויד ברוזה נשוי, באתר ynet, 2 באוקטובר 2011
  42. ^ אורית מרלין רוזנצוויג, נילי לוטן, האישה שאיתו: "אנחנו מאוהבים כמו בני 16", באתר Xnet‏, 14 ביולי 2016