פתיחת התפריט הראשי

דויד ברוזה (נולד ב-4 בספטמבר 1955) הוא זמר, מוזיקאי ומלחין ישראלי.

דויד ברוזה
David Broza in Berlin - by Nir Nussbaum.jpg
לידה 4 בספטמבר 1955 (בן 64)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' רונימד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות חיפה, ישראל
שנות פעילות 1977- היום
סוגה רוק
פולק רוק
בלוז
מוזיקה ספרדית
עיסוק גיטריסט, זמר-יוצר, אמן הקלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אן אם סי
RGB
הד ארצי
davidbroza.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דויד ברוזה במופע מיוחד במלאת 25 שנים למסע ההופעות של "האשה שאיתי" (עם אומנית אורחת טניה וינוקור), היכל התרבות בתל אביב, 5 באוגוסט 2009
ברוזה במהלך הופעה במצדה ב-2012
דויד ברוזה מקבל עיטור כבוד של מלך ספרד חואן קרלוס מידי הממונה על שגרירות ספרד בישראל, תל אביב 5 באוגוסט 2009

ביוגרפיהעריכה

שנותיו הראשונותעריכה

ברוזה נולד בשם דויד סיימון ברוויק ברוזה[1] בעיר חיפה. אמו היא הזמרת שרונה אהרון. סבו היה ממקימי נווה שלום. נעוריו עברו עליו בספרד, שם שימש אביו בשליחות, והוא הושפע רבות מהמוזיקה והתרבות הספרדית. הוא למד בפנימיה באנגליה, שב לספרד, וב-1974 חזר לישראל כדי להתגייס לצה"ל.

לאחר תקופה של כשנה וחצי בצבא, שבה הצליח לשלב גם הופעות קטנות באזרחות, הצטרף לצוות הווי חיל האוויר יחד עם אחותו טליה ברוזה, דני בסן ודפנה ארמוני. להיטם הגדול היה "בתוך", שאותו שרו ב"פסטיבל הזמר והפזמון" 1977.

תחילת הדרך כזמרעריכה

לאחר שחרורו מהצבא החל ברוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ומועדונים. יהונתן גפן הבחין בו וצירף אותו למופעו "שיחות סלון" כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לוי ויצחק קלפטר. כעבור מספר שבועות עזב קלפטר את המופע, וברוזה תפס את מקומו. אלבום המופע, שיצא ב-1978, כלל את ביצועיו של ברוזה עם יעל לוי ל"שיר אהבה בדואי" ו"עד עולם אחכה", וכן את השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן, "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע לכבוד ביקורו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל, והפך ללהיט גדול.

שיתוף הפעולה בין ברוזה לגפן המשיך גם הלאה, באלבום והמופע לילדים "הכבש השישה עשר", שם הלחין וביצע ברוזה את השיר "ברקים ורעמים". ברוזה וגפן המשיכו בשיתוף פעולה גם שנים רבות לאחר מכן, שהתבטא בתרומה הרבה של גפן לקריירה של ברוזה, בכתיבת חלק משיריו ובתרגום שירים מספרדית עבורו. ברוזה העיד כי גפן הפך לחברו הטוב, והוא הושפע ממנו רבות כמבצע וכאדם.

ב-1979 הקליט ברוזה את השיר "אל תשאלי אם אני אוהב" (עמוס קולק/נורית הירש), עבור פסקול הסרט הסרט "אל תשאלי אם אני אוהב", ולפסקול הסרט דיזנגוף 99" את השיר "בין הרעשים" (מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: יוני רכטר). עוד באותה שנה השתתף באלבום שירי הילדים "והילד הזה הוא אני", המבוסס על ספרו של יהודה אטלס בשם זה.

בתחילת 1980 יצא אלבום הבכורה של ברוזה, "דויד ברוזה". האלבום כלל שיר מתוך "שיחות סלון: "שיר אהבה בדואי", ביצוע חדש לשיר "יהיה טוב" (שכלל בית נוסף שלא נכלל בביצוע המקורי) וכן שירים חדשים, שבהם ניכרת השפעה מהמוזיקה הספרדית כמו "סניוריטה". שיר נוסף מהאלבום שזכה לפרסום הוא "מותר לומר", שהלחין ברוזה על פי שיר של נתן אלתרמן. את שירי האלבום הפיק מוזיקלית טכנאי ההקלטות טומי פרידמן, ועיבד אילן מוכיח. בהקלטות האלבום השתתפו חיים רומנו וחיים קריו בגיטרה חשמלית, אלון הילל ומאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, קובי כהן, מיכה מיכאלי ודורי לובלינר בגיטרה בס, אילן מוכיח בפנסתר וקלידים, וברוזה בגיטרה אקוסטית.

בסוף 1980 העלו ברוזה ויהונתן גפן את המופע "דויד ויהונתן", שגם תועד על גבי אלבום בשם זה.

ב-1982 הוציא ברוזה את אלבומו השני, "קלף", שכלל שירים שהלחין בעצמו כמו "חיפה" (שנכתב במיוחד על ידי גפן על עיר הולדתו של ברוזה), "החיים הם חומר טוב" ו"דניאלה". את האלבום הפיק מוזיקלית יהודה עדר שניגן בגיטרה, ויחד השתתפו עימו בהקלטות גם מיקי שביב בבס, ז'אן פול זימבירס בתופים ומיקי קם בקולות רקע. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום נקטע עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. במהלך המלחמה הִרְבָּה ברוזה להופיע בפני חיילים.

הפריצה עם "האשה שאיתי"עריכה

במרץ 1983 הוציא ברוזה את האלבום "האשה שאיתי", שהכיל שירים ספרדיים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות הספרדיות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן גפן והפיק ועיבד לואי להב. רבים מהשירים באלבום, כמו "האשה שאיתי", "בליבך" ו"סיגליות", הפכו ללהיטים גדולים. באלבום נכלל גם שיר אחד מקורי שהלחין ברוזה למילים של גפן, בשם "הרומבה". אלבום זה הוא אחד האלבומים הנמכרים ביותר בישראל עד היום,[2] הוא נמכר בלמעלה מ-200,000 עותקים (פלטינה מחומשת). גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד. בעקבות הצלחת האלבום נבחר ברוזה לזמר השנה של קול ישראל במצעד הפזמונים לשנת תשמ"ג.

במרץ 1984 יצא האלבום "ברוזה", שכמו "האשה שאיתי" הורכב גם הוא ברובו מתרגומים של יהונתן גפן לשירים ספרדיים. ברוזה הלחין שיר אחד עבור האלבום, "מגיע לו".

קריירה מחוץ לישראלעריכה

בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע ברוזה לניו יורק, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית ומחלק את זמנו בין אמריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "כדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים". למרות זאת הוא טוען: "אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן".[3] הוא הוציא מספר אלבומים באנגלית וכן הוציא ב-2000 ו-2005 שני אלבומים בספרדית, שזכו לביקורות משבחות בספרד ובאמריקה הלטינית. למרות זאת, ועל אף שהצטרף (בדרך כלל כ"הופעת חימום") לסיורים של מוזיקאים פופולריים כמו פול סיימון, לא הצליח ברוזה לחדור למיינסטרים של שוק המוזיקה בארצות הברית.

הקריירה של ברוזה בחו"ל כן הולידה שיתוף פעולה מוזיקלי לא צפוי ולא שגרתי בין ברוזה לבין הזמר-היוצר האמריקאי המוערך טאונס ואן זאנט(אנ'). בשנת 1994 הופיע ברוזה במשותף עם ואן זאנט במסגרת קונצרט מסדרת "Writers in the Round" שהתקיים ביוסטון. השניים לא שבו ונפגשו מעולם, ולא היה ביניהם כל קשר נוסף לאחר אותו מפגש. חרף זאת, כאשר ואן זאנט נפטר כשלוש שנים מאוחר יותר, הוא הותיר אחריו לברוזה קופסת נעליים מלאה בדברי שירה ומילות שיר מפרי עטו אשר לא פורסמו מעולם, ועימם בקשה מפורשת שברוזה יכתוב עבור הטקסטים האלה מוזיקה. שנים לאחר מכן הוליד הסיפור יוצא הדופן הזה את האלבום "Night Dawn: The Unpublished Poetry of Townes Van Zandt", אותו הוציא ברוזה בשנת 2010.[4][5][6]

המשך הקריירה בישראלעריכה

במקביל לקריירה בחו"ל, הוציא ברוזה בישראל מספר אלבומים.

ביולי 1991 יצא אלבומו "נשיקה גנובה", בהפקה משותפת של ברוזה ושל ג'פרי לסר. שניים מהלהיטים הבולטים של האלבום היו לחנים של ברוזה לשירים של מאיר אריאל: "מתחת לשמיים" ו"בצהרי יום". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה הוא "ביקור מולדת", שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן. גפן כתב מספר שירים נוספים עבור האלבום.

בפברואר 1994 יצא אלבום הופעה של ברוזה בשם "דייוויד ברוזה במצדה", שתיעד את הופעתו במסגרת פסטיבל ערד באותה שנה. האלבום זכה להצלחה, והגיע למעמד אלבום זהב.

בקיץ 1994 יצא אלבומו של ברוזה "החומרים שמהם עשויה האהבה", שאת רוב שיריו כתב יהונתן גפן. מהם התפרסם השיר "סתיו מסוכן". שירים נוספים שהתפרסמו מהאלבום היו: "נטשה" ו"חולם אותך לאט".

במרץ 1996 הוציא את האלבום "סודות גדולים". מתוכו התפרסם שיר הנושא, שהלחין ברוזה למילים של יהונתן גפן.

תאונת הדרכיםעריכה

באוגוסט 1998, בעת שחזר מהופעה בבאר שבע, סטה הרכב שבו נסע, עלה על אי תנועה, והתנגש חזיתית בעמוד של שלט דרכים שהיה במקום. הרכב נהדף והתהפך, ופגע באי תנועה. ברוזה נפגע קשה בכל חלקי גופו. הוא הובהל לבית חולים "קפלן" ברחובות, ובו אושפז למשך 12 יום. לאחר שחרורו מבית החולים נשאר פגוע באצבעותיו בידו השמאלית, והיה חשש רב שתאונה זו תקטע את הקריירה שלו. ברוזה תבע את חברת הביטוח ונהג הרכב, בסכום של 4 מיליון ש"ח, על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לו. באוגוסט 2004 זכה ברוזה בפיצויים בסך 1.2 מיליון שקלים. בסופו של דבר הצליח ברוזה להשתקם ולחזור לנגן.

שנות האלפייםעריכה

בשנת 2002 יצא אלבומו של ברוזה "זה הכל או כלום", בהפקתו המוזיקלית של יזהר אשדות. האלבום כלל את הלהיטים "זה הכל או כלום", שכתב איתן נחמיאס גלס על פי לחן של עבדרחמן עמרני, "אבק של החיים" אותו גם כתב גלס וברוזה הלחין יחד עם יזהר אשדות ו"בוכה אל הקירות", שהלחין ברוזה וכתבו יעקב רוטבליט ואלונה קמחי. כותבים נוספים באלבום היו מיכה שטרית, יהונתן גפן ושלום חנוך. תוך מספר ימים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב.

בשנת 2004 יצא אלבום האוסף "המיטב (לעכשיו)", שכלל את כל שיריו הידועים.

לאחר שהופיע מספר פעמים כאורח בהופעותיה של להקת "מיומנה", יצאו ברוזה ומיומנה ב-2006 במופע משותף, "בחונטוס", שבו משולבים ריקודי הלהקה ושיריו של ברוזה. נכון ל-2015 המופע המשותף כבר לא מציג.

עוד ב-2006, בעת מלחמת לבנון השנייה, עבר ברוזה בין מקלטים ביישובי הצפון המופגזים וניגן ושר לתושבים שתפסו בהם מחסה. הופעות אלו הביאו להצגתו באור סאטירי בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת", שבה גולמה דמותו על ידי אסי כהן. גם במבצע עופרת יצוקה ברוזה חזר והופיע במקלטים לפני קהלים מצומצמים ביישובי הדרום.

ב-2008 הוציא אלבום המתעד את הופעתו במצדה, שנערכה מוקדם יותר באותה השנה, ומכיל שירים בעברית, באנגלית ובספרדית.

ב-28 באוקטובר 2008 החליט מלך ספרד חואן קרלוס להעניק לדויד ברוזה עיטור כבוד עבור פועלו הרב במוזיקה הספרדית ופועלו למען השלום. העיטור הוענק ב-5 באוגוסט 2009 מידי הממונה על שגרירות ספרד בישראל, בסיום מופע מיוחד בהיכל התרבות בתל אביב, שנערך לכבוד 25 שנים למסע ההופעות של "האשה שאיתי".[7]

ב-2009 השתתף בסרטון של השיר "War/No More Trouble" בהרכב חובק עולם בשם "Playing For Change" שהתאחדו ליצירה משותפת. בהם הזמר בונו.[8]

בשנת 2010 השיק, בשיתוף עם יצרן הגיטרות שמוליק בודגוב, קו גיטרות קלאסיות על שמו.[9]

ביוני 2011 יצא אלבומו של ברוזה "שפה שלישית", שהיה האלבום הראשון שהוציא בעברית לאחר כמעט עשר שנים. באלבום זה החל ברוזה לכתוב את שיריו בעצמו, לאחר שמיעט לעשות זאת באלבומיו הקודמים. משירי האלבום התפרסם השיר "חולם".

ביוני 2012 מונה לשגריר של רצון טוב מטעם קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים.[10]

ביולי 2019 הוענק לו אות הנשיא למתנדב על ידי נשיא מדינת ישראל, רובי ריבלין.[11]

חיים אישייםעריכה

בשנת 1978 נישא לרותי גביזון, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו. בני הזוג התגרשו כעבור 30 שנה.[12] ולהם 3 ילדים. ב-2011 נישא למעצבת נילי לוטן.

הוא חבר המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל.

דיסקוגרפיהעריכה

אלבומים בעברית:

  • טבעת הזהב (2018)
  • שיר אהבה אנדלוסי (יחד עם התזמורת האנדלוסית אשקלון) (2015)
  • שפה שלישית (2011)
  • אל תשאלי אם אני אוהב (2010)
  • מופע זריחה במצדה (2008)
  • ברוזה 5 (בהופעה) (2007)
  • המיטב (2004)
  • זה הכול או כלום (2002)
  • מתחיל לנשום (1999)
  • סודות גדולים (1996)
  • החומרים שמהם עשויה האהבה (1994)
  • הופעה במצדה (1994)
  • נשיקה גנובה (1991)
  • לקט ראשון (1990)
  • ברוזה (1984)
  • האשה שאיתי (1983)
  • קלף (1982)
  • דויד ברוזה (1980)

אלבומים לועזיים:

  • East Jerusalem/West Jerusalem (English, 2014)
  • Night Dawn: The Unpublished Poetry Of Townes Van Zandt (English, 2010)
  • Parking Completo (Second Version - Spanish and Hebrew, 2006)
  • Things Will be Better: The Best of David Broza (2006)
  • Todo O Nada (Spanish, 2002)
  • Painted Postcard (English & Hebrew, 2002)
  • Spanish Heart (English, 2001)
  • Isla Mujeres (Spanish, 2000)
  • Stone Door (English, 1994)
  • Second Street (English, 1994)
  • Time of Trains (English, 1993)
  • Away From Home (English, 1989)

שיתופי פעולה:

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמו המלא, על פי ראיון במקור ראשון דיוקן 582, ד' תשרי תשס"ט, 3 באוקטובר 2008.
    בשם זה גם רשומות יצירותיו הלועזיות של ברוזה באתר אקו"ם
  2. ^ מרב יודילוביץ', עמיחי שלו, דרור עמיר, אור ברנע וערן בר-און, שיא ישראלי, באתר ynet, 28 באפריל 2009
  3. ^ מרב יודילוביץ', חולם בספרדית, באתר ynet, 6 בינואר 2006
  4. ^ Townes Van Zandt's bequest finds new life at "Dawn" כתבה ברויטרס מיום 13 בפברואר 2010 (שכוללת גם ראיון בו מספר ברוזה מנקודת ראותו את כל גילגולי הסיפור), אוחזר ביום 19.7.2018
  5. ^ קדימון הווידאו של האלבום Night Dawn בערוץ היוטיוב הרשמי של דויד ברוזה (אשר כולל, בין היתר, קטעים נדירים מתוך הקונצרט משנת 1994 בו השתתפו ואן זאנט וברוזה)
  6. ^ סקירת האלבום Night Dawn באתר המוזיקה של יוסי חרסונסקי
  7. ^ תימורה לסינגר, מגיע לו, באתר ynet, 6 באוגוסט 2009
  8. ^ השיר "War/No More Trouble" בערוץ יוטיוב. 2009
  9. ^ מירב קריסטל, אם קונים גיטרת קלפטון, למה לא בודגוב וברוזה?, באתר ynet, 5 באפריל 2010
  10. ^ Goodwill Ambassadors & Advocates - National. UNICEF
  11. ^ חזקי ברוך, הנשיא העניק את אות המתנדב, באתר ערוץ 7, 3 ביולי 2019
  12. ^ "ידיעות אחרונות", 8 בדצמבר 2008