דער יודישע וועקער
דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוואנו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.
המערכת
עריכהעורך ראשי: אלעזר רוקח (1854–1914)
עורכי משנה:
- ש"י צ'אצ'קס (לימים שמואל יוסף עגנון)
- אברהם לבנסארט (לעבענסארט) (1880–1909)
מו"ל:
- מהגיליון הראשון ב־29 בספטמבר 1905 ועד לראשית 1906 - אייזיק ויידנפלד
- מראשית 1906 ועד הגיליון האחרון מספר 65 ב־10 במאי 1907 - מאכס (מורדכי) פפר
בית דפוס:
השם והשפה
עריכהכותב דוד פור:
"דער יודישע וועקער" ולא "דער יידישער וועקער" כפי שמתבקש מן היידיש התקנית. הסיבה: השפעת השפה הגרמנית על היידיש הגליצאית. גם כותרת המשנה כתובה בגרמנית "Der Jüdische Wecker". במאמרים אפשר למצוא הרבה גרמניזמים. כבר בעמוד הראשון של העיתון, נוסף לכותרת ביידיש וגרמנית רשומה הכתובת בפולנית. מכאן שבעיתון ישנו שימוש בארבע שפות לפחות - יידיש, עברית (ישנם גם מאמרים ומודעות בעברית), גרמנית ופולנית. זו תופעה אופיינית לקהילה היהודית בגליציה, שחיה בהוויה תרבותית רב לשונית.
— דוד פור, העילוי מסטאניסלוו אברהם לבנסארט (לעבענסארט) תר"מ-תרס"ט (1880-1909) האיש ויצירתו, הוצאת י.ל. פרץ, תשס"א-2001
סוגה ותכנים
עריכההמעורר כשמו כן הוא: השתדל לעורר את היהודים בגליציה מתרדמתם ומשקיעתם בד' אמותיהם, להפנות את המבט לעבר בעיות העם היהודי בחיפוש אחר פתרונות למצוקותיו ולסבלו. כך אנו מוצאים מאמרים ורשימות על הנעשה בקרב קהילות יהודיות בעיירות גליציה, ברחבי הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ברוסיה ואף בארצות הים התיכון ואפריקה, תאורי פוגרומים וקריאה להתגייסות למען נזקקים. קהל קוראיו, יהודים קוראי יידיש, בעלי חינוך מסורתי יהודי, היו מעורים בחיי היום יום ומעוניינים באינפורמציה על המתרחש בעולם היהודי, בסביבתם הקרובה והרחוקה, ועל המתרחש בעולם הגדול.
"המעורר" האריך ימים למעלה משנתיים לעומת "הירדן" (ירחון בעברית בן 4 גליונות בלבד 70 עמודים כל אחד מהם, שנדפס אף הוא בתקופה ההיא בעריכת רוקח בסיועם של הסופר יצחק פרנהוף ואברהם לבנסארט, והוקדש לספרות, שירה, מדע וענייני החיים). תחום ענייני החיים תפס ב"מעורר" מקום נכבד יותר מב"הירדן", וזאת מטבע הדברים, שכן יצא בכל שבוע. עם זאת, "המעורר", שכל אחד מגיליונותיו מנה בין 4 ל-8 עמודים, עסק אף הוא בענייני מדע, בריאות וכיוצא בזה ובענייני ספרות ותיאטרון. כמעט בכל גיליון התפרסמו סיפור, שיר, פליטון וכיוצא בזה. בין היתר התפרסמו יצירות הנעורים בשירה ופרוזה של עגנון ויצירותיו ביידיש של אברהם לבנסארט.
משתתפי המעורר חתמו על פרי עטם בשמותיהם, בפסבדונימים, ולפעמים הותירו אותם בלא חתימה. מכך עולה סוגיה נפרדת בתולדות כתב העת: מי עמד מאחורי כל קטע לא חתום (או חתום בשם עט) ומי "אימץ" את רעיונותיו של חברו למערכת ביצירות מאוחרות יותר. גם ב"מעורר" וגם ב"הירדן" שלטו המגמה הציונית והעברית בדגש על יהדות גליציה, סופריה וקוראיה. הירדן היה אליטיסטי יותר וקהל קוראיו מצומצם ביחס למעורר היותר עממי שציבור קוראיו דובר יידיש. עם זאת במעורר הודגשה חשיבות העברית במאמרי המערכת ובמאמרים המעטים האחרים שנכתבו בעברית או ביידיש על השפה העברית. במאמר שכותרתו "דברים אחדים" ואינו חתום בגיליון 17 מ-19 בינואר 1906 נאמר בין השאר: ”נשמת היהדות, חיותה, פרכוסה, יומה, תלויה ונעוצה בשפתה ובספרותה”. בגיליון אחר מפרסם עגנון מאמר בשני המשכים ביידיש "איבער העברעאישע דיכטער" – "על משוררים עבריים".
כיום מצויים גיליונות העיתון במיקרופילם בספריית מהלמן באוניברסיטת תל אביב.
אנשי שם על אודות העיתון
עריכהכותב עגנון:
לצערי לא עלתה בידי לראות כמה ספרים שאני מכיר אותם מילדותי ... וכגון יידישע וועקער שבועון ביידיש שנערך בבוטשאטש על ידי ר' אלעזר רוקח מצפת ונדפס בבוטשאטש בדפוסו של זאב דראטלר ואני עצמי פרסמתי בו שירים וסיפורים.
— ישראל כהן (עורך), ספר בוטשאטש: מצבת זיכרון לקהילה קדושה, תל אביב: תשט"ז
לקריאה נוספת
עריכה- דוד פור, העילוי מסטאניסלוו: אברהם לבנסארט (לעבענסארט) תר"מ-תרס"ט (1880-1909) האיש ויצירתו הוצאת י.ל. פרץ, תשס"א-2001.
קישורים חיצוניים
עריכה- בספר היזכור של בוצ'אץ', באתר יוצאי בוצ'אץ' - ניתן לצפות בכמה מובאות מן העיתון העוסקות בחיי היום יום של העיר בתחילת המאה ה-20
- דער יודישע וועקער באתר ויקיגניה