אלעזר רוקח

אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Roke'ah;‏ תרי"ד/1854ה' בתמוז תרע"ד/ 28 ביוני 1914[1]), היה פעיל ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.

אלעזר רוקח
Rokeach Elazar.jpg
לידה 1854
תרי"ד
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביוני 1914 (בגיל 60 בערך)
ה' בתמוז תרע"ד
דרוהוביץ', האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל גואל קרקעות ומייסד גיא אוני
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

נולד וגדל בירושלים, להורים חסידים בני היישוב הישן. מצד אביו, יצחק רוקח, היה צאצא של הרב אלעזר רוקח אשר עלה לארץ מפולין בשנת 1740. סבו של אלעזר (מצד אמו, מרים), היה הרב ישראל ב"ק (חלוץ הדפוס בארץ, ומייסד הג'רמק, הכפר החקלאי הראשון). אלעזר היה אחיו הבכור של שמעון רוקח ודודו של ישראל רוקח. ב-1867, בגיל 13 נישא ועבר לבית חותנו בצפת.

רוקח התנגד ל"חלוקה" שממנה התפרנסו בני היישוב הישן, ב-1871 פרסם על חשבונו חוברת בשם "מצב צפת ותושביה האשכנזים" בה הטיף לחיי עבודה ובמיוחד עבודת האדמה. בארץ ישראל הכריזו פרנסי צפת חרם על אלעזר רוקח בגלל מאבקו נגד החלוקה ודרישתו שיוקצו חלק ממשאביה לתמיכה בעובדי האדמה היהודים. רוקח רצה להמשיך בעקבות סבו, שהקים חווה חקלאית על הר מירון, ועל כן רכשו הוא ותומכיו בשנת 1875 קרקעות באזור הכפר ג'אעונה, וב-1878 התיישבו במקום 17 משפחות. הם קראו ליישוב גיא אוני, והוא היה למושבה היהודית הראשונה (עוד לפני פתח תקווה) בארץ ישראל. המתיישבים, שלא היו רגילים לעבודת האדמה, התקשו להתמודד עם הקשיים שזימנו להם החיים החדשים, ועזבו בהדרגה את היישוב, פרט לשלוש משפחות. אלעזר רוקח יצא לקהילות יהודיות ברומניה ובאימפריה הרוסית כדי לנסות לגייס כסף ומתיישבים חדשים לעבודת האדמה בארץ ישראל. הוא הגיע לקונגרס פוקשאן, נאם שם ופרסם את דבריו בעיתונים הציוניים ברומניה, ובהמשך הגיעו יהודים מרומניה לגיא אוני והקימו את היישוב מחדש בשם ראש פינה.

ב-1882 ערך כתב עת עברי בשם "ישראל" ובין השנים 1881 - 1885 כתב עת ביידיש בשם Hoffnung (התקווה), שניהם בעיר פיאטרה ניאמץ. באותה תקופה עבד גם בכתב העת העברי "תלפיות", שהופיע ביאשי. בבראילה, תחת הנהלתו, יצא לאור במאי 1896, כתב עת אידישאי בשם Der Kompass (המצפן) וב-1897, הוציאו לאור תחת שם חדש, Der richtiger Kompass. רוקח למד היטב את השפה הרומנית ויחד עם הוריה קרפ ניסה להכין מילון עברי-רומני, אך המלאכה לא הושלמה. חוסר הצלחת עיתוניו היה המניע ליציאתו מרומניה.

מרומניה עבר אלעזר רוקח לאודסה, וגם שם הופיע בפני היהודים ונאם. הוא הומלץ והיה ליד ימינו של הנדבן זאב קלונימוס ויסוצקי, וגם מונה למזכיר "חובבי ציון" בארץ ישראל. לאחר שחשדו בו פקידי הברון רוטשילד שהייתה לו יד בהמרדת איכרי ראשון לציון, איבד רוקח את משרתו בחובבי ציון. בשנת 1886 הקים יחד עם אחיו שמעון רוקח את אגודת "עזרת ישראל", אשר אספה כספים להקמת שכונת נווה צדק, השכונה הראשונה מחוץ ליפו. אלעזר העביר את כספי האגודה לקניית חיטה עבור איכרי ראשון לציון בעת מאבקם בברון, ומעשה זה הביא לריב וקרע בין האחים. אלעזר יצא שוב למסע לאירופה, ובמהלכו פגש את שמואל יוסף צ'צ'קס, הוא ש"י עגנון, בבוצ'אץ' ומינה אותו למזכירו. עגנון אף היה עורך המשנה של ה"דער יודישע וועקער" (יידיש: "המעורר היהודי"; הופיע בבוצ'אץ' ובסטניסלבוב בין השנים 19051907) לצדו של רוקח, ושם פורסמו שיריו הראשונים. רוקח גם ערך יחד עם יצחק פרנהוף את ארבעת גיליונות הירחון העברי "הירדן", שהוקדש לספרות, שירה, מדע וענייני החיים.

אלעזר רוקח נפטר ב-28 ביוני 1914 בדרוהוביץ' שבגליציה, ושם נקבר על ידי הקהילה בארון מתכת כדי לאפשר העלאת עצמותיו למנוחה בארץ ישראל.

הנצחהעריכה

הצייר הישראלי אבי פיילר צייר פורטרט של רוקח, שהוצג ברחובות תל אביב.

כתביועריכה

  • מצב העיר הקדושה צפת ותושביה האשכנזים: ספר חיי אחינו אשר נאחזו בעיר הזאת, ירושלים: דפוס פרומקין, [תרל"ד].
  • יזרעאל [זיעור]: מ"ע יבשר וישמיע חדשות עם ועם בכלל וישים עין על חפץ ותועלת ישראל בפרט, פיאטרא: [חמו"ל], תרמ"א.

לקריאה נוספתעריכה

  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", בוקרשט: הוצאת HASEFER, 2008, עמודים 452–453. (ברומנית)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ע"פ תדהר, בערכו