דרום קנזינגטון
דרום קנזינגטון (באנגלית: South Kensington - "סאות' קנזינגטון") היא שכונה ברובע המלכותי של קנזינגטון וצ'לסי שבעיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת, כ־3.9 ק"מ דרומית־מערבית לצ'רינג קרוס ולכיכר טרפלגר.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי  |
| קואורדינטות | 51°29′28″N 0°10′37″W / 51.4912°N 0.1769°W |
  | |
.svg){kind=spacer}
גאוגרפיה
עריכהאין הגדרה מדויקת של השכונה, אולם מקובל לזהות את השכונה עם האזורים הנמצאים סביב תחנת הרכבת התחתית של לונדון של דרום קנזינגטון וכן את האזור שסביב דרך התערוכות. בשכונה נמצאים המוזיאון להיסטוריה של הטבע, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, מוזיאון המדע, בית באדן-פאוול, האלברט הול, אימפריאל קולג' והקולג' המלכותי למוזיקה (אף שיש המשייכים אותה לאזור נייטסברידג').
השכונה נמצאת על הגבול שבין שכונת נייטסברידג' (הנמצאת מזרחית לה) לבין צ'לסי הנמצאת מערבית ודרומית לה.
היסטוריה
עריכהאזור דרום קנזינגטון היה אזור חקלאי עד אמצע המאה ה-19. במקום היו ערוגות ירק ועצי פרי אשר סיפקו מזון לשוקי לונדון. בעקבות הצלחת התערוכה הגדולה שנערכה בשנת 1851 בהייד פארק הסמוך, נרכש שטח של כ-352,000 מ"ר על ידי הועדה המלכותית לתערוכה של 1851 במטרה להקים במקום מוסדות תרבות (כיום שטח זה כולל את אזור אלברטפוליס לאורכה של דרך התערוכות). בשל הצלחת מוסדות התרבות שנבנו במקום החלו בשנות ה-60 של המאה ה-19 להקים בשכונה בתי מגורים, והשכונה התפתחה במהירות ומשכה אליה בעלי אמצעים רבים אשר בנו בפרוור את בתיהם (השכונה הייתה באותה עת מחוץ לשטחי לונדון). שם השכונה "דרום קנזינגטון" נבחר למטרה זו - שייוך השכונה לשכונת קנזינגטון היוקרתית הצפונית לאזור (בה נמצאים ארמון קנזינגטון וגני קנזינגטון היווה צעד שיווקי שנועד למצב את השכונה כמותג ולהפרידה משכונת צ'לסי הסמוכה שהייתה שכונת פועלים. הקמת תחנת הרכבת התחתית בשנת 1868 הפכה את איחוד הפרוור עם לונדון לוודאי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של דרום קנזינגטון- אתר רובע קנזינגטון וצ'לסי
