ארמון קנזינגטון

ארמון באנגליה

ארמון קנזינגטוןאנגלית: Kensington Palace) הוא ארמון בגני קנזינגטון בלונדון שבאנגליה. הארמון נמצא ב"רובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי" - אחד מרובעי לונדון.

ארמון קנזינגטון
Kensington Palace
חזית הארמון
חזית הארמון
מידע כללי
סוג בית מגורים שהוסב למוזיאון, ארמון, מוזיאון עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת גני קנזינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים רוזן נוטינגהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 383,286 (נכון ל־2015)
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–1605
תאריך פתיחה רשמי 1605 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל כריסטופר רן עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′19″N 0°11′18″W / 51.505277777778°N 0.18833333333333°W / 51.505277777778; -0.18833333333333
https://www.hrp.org.uk/kensington-palace/ האתר הרשמי
(למפת לונדון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארמון קנזינגטון

היסטוריה עריכה

המבנה המקורי הוקם בראשית המאה ה-17 עבור הרוזן מנוטינגהאם. באותה עת היה קנזינגטון כפר קטן, והרוזן הקים את ביתו הכפרי באתר וקרא לו "בית נוטינגהאם" (Nottingham House).

בשנת 1689 קנה המלך ויליאם השלישי את הארמון מנכדו של הרוזן, מאחר שהמלך רצה בית קיץ המרוחק מהעיר המזוהמת בשל האסתמה ממנה סבל. קנזינגטון היה כפר קטן בפאתי לונדון, שהגישה אליו הייתה קלה יותר מאשר הגישה אל ארמון המפטון קורט (אליו הגיעו בהפלגה על התמזה).

דרך פרטית נסללה עבור המלך מאזור וסטמינסטר לקנזינגטון (כיום הרוטן רו), ומבנה הארמון הוגדל על ידי האדריכל סר כריסטופר רן. רן בנה בארמון שני ביתנים לאור המבנה המרכזי, והוסיף לו את חדרי המגורים עבור המלך, אולם מועצה וקפלה מלכותית, וכן גרם מדרגות ייצוגי מרכזי. כמו כן רן בנה אגף דרומי ואגף צפוני לארמון על מנת לבנות חצר כניסה מרכזית אליה יכנסו דרך כניסה רשמית.

הארמון המשיך להיקרא "בית קנזינגטון" (Kensington House) ולא נקרא "ארמון". גני הארמון סיפקו ירקות ופירות לארמון סנט ג'יימס שהיה באותה עת מקום מגוריה הרשמי של משפחת המלוכה.

 
ארמון קנזינגטון, מבט מדרום. תחריט מעשה ידי יאן קיפ, 1724.
 
חדר הכיפה, בעיצובו של ויליאם קנט, 1722. בחדר עמד שעון מוזיקלי רחב ממדים, אשר ניגן יצירות מאת הנדל, קורלי וג'מיניאני.
 
הגלריה המלכותית בארמון, 1819

במשך מרביתה של המאה ה-18 היה ארמון קנזינגטון מקום המגורים החביב על מלכי בריטניה, אף שמקום מושבם הרשמי נותר ארמון סנט ג'יימס. מרי השנייה נפטרה בארמון קנזינגטון בשנת 1694, ובשנת 1702 המלך ויליאם נפל מסוסו בהמפטון קורט והובא לארמון קנזינגטון בו נפטר זמן קצר לאחר מכן בשל פציעתו.

לאחר מותם של ויליאם ומרי, עברה להתגורר בארמון המלכה אן. בשנת 1704 בנה סר ג'ון ואנברוג את ה"אורנז'רי" (חממת התפוזים) עבורה בסגנון בארוק, וגני הארמון בשטח של 121,000 מ"ר נשתלו על פי תכנונו של הנרי וייס.

המלך ג'ורג' הראשון הורה על שיפוץ חדרי המגורים המלכותיים בשנת 1718, וויליאם קנט עיטר את חדר המדרגות והתקרות בשנים 1718–1722. בשנת 1722 עיצב קנט את "חדר הכיפה" - החדר הממלכתי הרשמי של הארמון, ובו הוטבלה המלכה ויקטוריה בשנת 1819 (ויקטוריה נולדה בארמון).

האחרון ממלכי בריטניה שהתגורר בארמון היה המלך ג'ורג' השני. בתקופתו עוצבו מחדש הגנים על ידי צ'ארלס ברידג'מן אשר הפך את הגנים הרשמיים לגני קנזינגטון של ימינו - בסגנון אנגלי כפרי, וכן בנה את הסרפנטין, ואת האגם העגול שבגנים.

לאחר מותו של ג'ורג' השני, המשיכו בני משפחת המלוכה להתגורר בארמון, אך לא המונרך. בין היתר נולדה בארמון מרי מטק בשנת 1867.

בשנת 1981 אוחדו דירות 8 ו-9 בארמון על מנת ליצור דירה חדשה לצ'ארלס, נסיך ויילס ולרעייתו דיאנה שאך נישאו. הארמון נותר מקום מגוריה הרשמיים של דיאנה, אף לאחר גירושי בני הזוג, ועד יום מותה.

החל משנת 2011 מתגוררים בארמון הדוכס והדוכסית מקיימברידג' הנסיך ויליאם וקייט מידלטון, וילדיהם, ג'ורג', שארלוט ולואי[1]. בספטמבר 2022, לאחר מותה של אליזבת השנייה והכתרת צ'ארלס השלישי למלך עברו הזוג עם ילדיהם לקוטג' בווינזדור. גם הנסיך אדוארד, דוכס קנט מתגורר בארמון.

החדרים הממלכתיים בארמון מנוהלים על ידי רשות הארמון המלכותיים ופתוחים לציבור.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארמון קנזינגטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה