דרור הירדן
דְּרוֹר הַיַּרְדֵּן (שם מדעי: Passer moabiticus) הוא מין של דרור, שתת-המין הדומיננטי שלו מצוי במזרח התיכון, ותת-המין השני שלו מצוי במערב אפגניסטן ומזרח איראן. תת-המין השני, P. m. yatii, נחשב לעיתים כמין נפרד. זהו מין קטן יחסית, אורכו נע בין 12 ל-13 ס"מ.
דרור הירדן | |
---|---|
זכר נקבה | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | דרוריים |
סוג: | דרור |
מין: | דרור הירדן |
שם מדעי | |
Passer moabiticus טריסטראם, 1864 | |
אצל הזכר הכיפה, הלחיים והעורף אפורים, והסינר שחור. גבת העין לבנה, וצדי הצוואר צהובים. הגב חום-אדמדם ועליו פסים שחורים, הבטן אפורה-לבנבנה. הנקבה דומה לנקבת דרור הבית: על הגב יש פסים חומים, הראש אפרפר והבטן לבנה-צהבהבה; עם זאת, היא קטנה יותר ומקורה קצר יחסית לדרור הבית, ולעיתים בצדי צוארה יש כתמים צהובים.
נוצותיו של תת-המין P. m. yatii בעלות גוון חולי ביחס לתת-המין השלט, ונוצות הבטן בעלות גוון צהוב דהוי, דומה לזה שבצדי הצוואר.
מין זה שקט לרוב. עם זאת, שירתו דומה מעט לזו של הדרור הספרדי, אבל היא רכה ממנה. הקריאה המושמעת בזמן המעוף היא "צ'י-וויט" גבוה.
כמשתמע משמו, תחום תפוצתו של דרור הירדן מתמשך על פני בקעת הירדן ואזור ים המלח, ומשם עד לעיראק, איראן, ומערב אפגניסטן. פרטים ממין זה נצפו גם בקפריסין, אך האוכלוסייה שם נכחדה ככל הנראה. דרור הירדן הוא מין נודד, ואוכלוסיות עשויות להימצא הרחק מתחום תפוצתן. תת-המין P. m. yatii חורף במערב פקיסטן, אך רוב האזורים בהם הוא חורף אינם ידועים. פרטים מתת-המין הדומיננטי נצפו גם בחלקים דרומיים יותר של המזרח התיכון.
בדומה למיני דרורים אחרים, דרור הירדן ניזון בעיקר מזרעים. בתי הגידול המועדפים עליו הם שפלות בעלות צמחיית שיחים (בין השאר שיחי אשל) שקרובות למקווי מים. הקן מוקם על עץ. הנקבה מטילה 4–7 ביצים.
קישורים חיצוניים
עריכה- דרור הירדן, באתר ITIS (באנגלית)
- דרור הירדן, באתר NCBI (באנגלית)
- דרור הירדן, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דרור הירדן, באתר GBIF (באנגלית)
- דרור הירדן, באתר הצפרות הישראלי
- דרור הירדן, אתר הציפורים בחצר הבית
הערות שוליים
עריכה- ^ דרור הירדן באתר הרשימה האדומה של IUCN