דריווש המדי
דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי (בארמית: דָרְיָוֶשׁ מָדָאָה) הוא מלך המופיע בספר דניאל, כמי שמלך לאחר בלשאצר ולפני כורש. הוא נזכר כמלך שהורה להכניס את דניאל לגוב האריות.
 | |
| איור של משתה בלשאצר מאת רמברנדט | |
| לידה |
ג'שכ"ט Media  |
|---|---|
| פטירה | אסיה |
| מדינה |
בבל, Media |
  | |
בתנ"ך
עריכהדריווש מוזכר בתנ"ך בספר דניאל, שם הוא נזכר כבנו של אחשורוש המדי,[1] ונאמר שקיבל את המלכות בהיות כבן 62 שנה.[2]
דריווש מופיע לראשונה בפרק ו, לאחר סיפור משתה בלשאצר.
בסיפור דניאל בגוב האריות, שרי דריווש מצווים להשליך את דניאל לגוב האריות אך האריות לא נוגעים בו לרעה. בעקבות המקרה דריווש מכיר באלוהי ישראל.[3]
דריווש מלך על פי התנ"ך במשך שנה,[דרוש מקור] לאחר מותו החליף אותו חתנו כורש.[דרוש מקור]
בספרות חז"ל
עריכהבחיבור סדר עולם רבה נאמר: ”מה תלמוד לומר כבר שנין שתין ותרתין, אלא יום שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויכין נולד שטנו והוא דריוש”.[4] לפי סדר עולם רבה, דריווש נולד בשנת ג'שכ"ט.[דרוש מקור]
לאחר משתה בלשאצר, דריווש וכורש שהיו משועבדים לו, מורדים בו והורגים אותו, ודריווש מחליף אותו.[דרוש מקור] לאחר מות בלשאצר אימץ דריווש את בתו של בלשאצר, ושתי,[דרוש מקור] שבהמשך התחתנה עם אחשוורוש.
זיהוי היסטורי
עריכההדעה המקובלת בקהילה המדעית היא שדריוש המדי הוא דמות בדיונית. אזכורו מהווה ראיה לכך שספר דניאל הוא יצירה פסאודואפיגרפית שנכתבה בתקופה ההלניסטית, שכן מבחינה היסטורית כורש כבש את ממלכת בבל, ומלך ישירות אחרי בלשאצר, ואילו דריוש ירש את כיסא בנו, בעוד ספר דניאל גורס את ההפך הגמור. חוקרי מקרא שאינם מקבלים עמדה זו, מנסים לזהות את דריוש המדי עם גובריאס (אנ'), מצביא של כורש.
