האחים נילנד
האחים נילנד (באנגלית: Niland Brothers) היו ארבעה אחים ששירתו ביחידות קרביות בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר ששניים מהם נהרגו בקרב והשלישי הפך לנעדר (ובדיעבד התברר שנפל בשבי) הועבר האח הרביעי משירות קרבי והוחזר לארצות הברית. סיפורם נתן השראה לכתיבת תסריט סרט הקולנוע "להציל את טוראי ריאן".
האחים עריכה
האחים נילנד היו בניהם של מייקל ואוגוסטה נילנד מהעיירה טונוונדה (Tonawanda) הסמוכה לעיר בפאלו שבמדינת ניו-יורק. בחודש יוני 1944 נודע על מותם בקרב של שניים מהאחים בתחילת פלישת בעלות הברית לצרפת ועל היעדרותו של שלישי.
קיימת טענה שאימם של האחים קיבלה באותו היום את שלושת המברקים ממשרד המלחמה האמריקני הנוגעים לגורל בניה. ספק אם טענה זו היא נכונה: מצוי מקור הטוען אחרת[1] ובנוסף חלפו כשלושה שבועות בין מועד היעדרותו של אחד הבנים לבין מועד מותם של שני אחיו (ראו להלן), ולכן לא סביר שההודעות על כך הגיעו בו זמנית. כך או כך, לאחר שנודע על הטרגדיה המשולשת הוחלט - על פי המדיניות שנקבעה בעקבות המקרה של חמשת האחים סאליבן, שנספו כולם ליד גוודלקנל בטביעת ספינת הצי בה שירתו - להוציא את האח הרביעי משירות קרבי ולהחזירו לארצות הברית.
אלה היו ארבעת האחים:
- אדוארד נילנד (Edward Niland) היה הבכור בארבעת האחים (יליד 1912). הוא שירת כאיש צוות אוויר בחיל האוויר של צבא ארצות הברית. מפציץ ה-B-25 שלו הופל מעל בורמה ב-16 במאי 1944. הוא צנח ממנו והתהלך בג'ונגל משך מספר ימים עד שנשבה על ידי הצבא היפני. הוא שוחרר על ידי הצבא הבריטי במאי 1945. כאמור הוא נחשב לנעדר ועם סיום המלחמה התברר שנשאר בחיים.
- פרסטון נילנד (Preston Niland) שירת כקצין בדרגת סגן משנה ברגימנט הרגלים ה-22 של הדיוויזיה ה-4, אשר נחתה ב-6 ביוני 1944 בחוף יוטה. הוא נהרג למחרת ליד החוף, בגיל 29.
- רוברט (בוב) נילנד (Robert Niland) שירת ברגימנט הצנחנים ה-505 של הדיוויזיה המוטסת ה-82 וצנח בנורמנדי במסגרת הפלישה לצרפת. הוא נהרג ב-6 ביוני 1944, בגיל 25, ליד העיירה סנט מר אגליז (Sainte-Mère-Église) בעת שחיפה על נסיגת פלוגתו שהותקפה על ידי הגרמנים.
האחים פרסטון ורוברט נטמנו זה בצד זה בבית הקברות הצבאי האמריקני בנורמנדי.
- פרדריק "פריץ" נילנד (Frederick Niland) היה הצעיר באחים (יליד 1920). הוא שירת כסמל ברגימנט הצנחנים ה-501 של הדיוויזיה המוטסת ה-101. הוא צנח עם הדיוויזיה בנורמנדי והשתתף בקרבות הפלישה לצרפת, עד שהוחזר לארצות הברית.
בקשר לנסיבות הוצאתו של פרדריק נילנד משירות קרבי קיימות טענות סותרות. לפי אחת מהן היה הוא בחזקת נעדר במשך מספר חדשים לאחר תחילת הפלישה לנורמנדי, עד שהתגלה בכפר בצרפת. נראה שטענה זו היא חסרת בסיס, כי על פי מקורות אמינים יחסית – ספריו של ההיסטוריון הצבאי סטיבן אמברוז – אותר נילנד בשורות הדיוויזיה בה שירת תוך זמן קצר לאחר שיצאה ההוראה להחזירו לארצות הברית. טענה אחרת היא שהוא הוחזר לארצות הברית לאחר שהדיוויזיה כבר חזרה לבריטניה ביולי 1944. שוב, הגרסה הנכונה היא כנראה זו שאמברוז מציין - שההוראה להחזירו לארצות הברית הגיעה בעת שהדיוויזיה שאליה השתייך, נלחמה עדיין בצרפת, מדרום לעיירה קרנטן (Carentan).[2]
פרדריק נילנד עוטר על פעולתו הקרבית בעיטור כוכב הארד (Bronze Star). הוא הוחזר לארצות הברית והשלים את שירותו בתפקיד של שוטר צבאי במדינת ניו-יורק. לאחר המלחמה הוא למד רפואת שיניים ועבד במקצועו במדינת ניו-יורק. הוא נפטר ב-1983, בגיל 63. אחיו אדוארד נפטר שנה לאחר מכן, בגיל 72.
סרט הקולנוע מול המציאות עריכה
סיפורם של האחים נילנד נתן השראה לכתיבת התסריט לסרטו של הבמאי סטיבן ספילברג "להציל את טוראי ריאן". התסריט נבדל מהמציאות בפרטים מהותיים רבים – כמו העובדה שאיש מהאחים לא נהרג בחוף אומהה, כמתואר בסצנת הפתיחה של הסרט, ובעיקר בכך שכנראה לא נדרש מאמץ מיוחד על מנת לאתר את האח הרביעי ולהוציאו מקו החזית.
לקריאה נוספת עריכה
- סטיבן אמברוז, יום הפלישה, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2002
- סטיבן אמברוז, אחים בקרב, אור יהודה: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ WWII Display, The Niland Boys, באתר Canisius College
- ^ אמברוז-יום הפלישה, עמ' 279 ; אמברוז-אחים בקרב, עמ' 117-118.