פתיחת התפריט הראשי

הנס זקס (פסיכואנליטיקאי)

הנס זקס

הנס זקס (בגרמנית: Hanns Sachs;‏ 10 בינואר 1881, וינה, אוסטריה10 בינואר 1947, בוסטון, ארצות הברית) מראשוני הפסיכואנליטיקאים, חבר בוועדת השישה של זיגמונד פרויד החל מ-1912 וחבר אישי קרוב של פרויד, שתיאר אותו כמי שאמונו בו הוא בלתי מוגבל על אף שההיכרות ביניהם קצרה.

ביוגרפיהעריכה

 
חברי "החברה הפסיכואנליטית הווינאית" בתצלום מ-1922. יושבים משמאל: זיגמונד פרויד, שנדור פרנצי והנס זקס; עומדים משמאל: אוטו ראנק, קרל אברהם, מקס אייטינגון וארנסט ג'ונס

זקס היה בנם של עורך הדין סמואל זקס והרמינה לבית הלר. בראשית דרכו עבד גם הנס עצמו כעורך דין, אך אחרי ששמע את הרצאותיו של זיגמונד פרויד באוניברסיטה, הצטרף ב-1910 לחברה הפסיכואנליטית הווינאית. כבר בשנה שלאחר מכן הציג מאמר בקונגרס השנתי של החברה.

ב-1912 החל לערוך את הבטאון Imago, שעסק בשימושים לא רפואיים של פסיכואנליזה.

לאחר שלא גויס לצבא בשל קוצר ראייה סייע לפרויד בתקופת מלחמת העולם הראשונה בהפקת בטאונים פסיכואנליטיים. ב-1919 נטש סופית את עיסוקו בעריכת דין ועבר לעבוד כמטפל. ב-1920 העביר את הקליניקה שלו מווינה לברלין, וב-1932 עבר לבוסטון. גם לאחר המעבר לארצות הברית נשאר בקשר עם פרויד.

זקס פרסם מאמרים חשובים שעסקו בחלומות (1912) ובחלומות בהקיץ (1920). עוד פרסם מאמרים על קליגולה, על הסופר אגו הנשי ועל הקשר שבין קולנוע ופסיכואנליזה.

ב-1939 ייסד ביחד עם פרויד את הבטאון American Imago, העוסק בתפקיד של הפסיכואנליזה בתרבות, בספרות ובתאוריה החברתית בת זמננו.

קישורים חיצונייםעריכה