האסכולה הפריפטטית
ערך מחפש מקורות | |
האסכולה הפריפטטית (περιπατητικός) הייתה אסכולה פילוסופית שנוסדה על ידי אריסטו באתונה בשנת 335 לפנה"ס.
אריסטו נהג ללמד כשהוא מתהלך בחברת תלמידיו בשבילים מכוסים (peripatoi ביוונית). שבילים אלה הקיפו את בנייני הליקיאון. המונח היווני (peripatein) מתייחס למי שמתהלך ומשוחח בעת ובעונה אחת, ומכאן הכינוי "פריפטטים", שדבק בתלמידי אריסטו בליקיאון. הפריפטטים היו מדענים ומלומדים שהקדישו את זמנם למחקר ועסקו בזואולוגיה, בוטניקה, ביוגרפיה, היסטוריה של המדע, פילוסופיה, ספרות ומשפטים.
אחרי מות אריסטו בשנת 322 לפנה"ס תלמידו תאופרסטוס עמד בראש אסכולה זו. אחרי מות תאופרסטוס בשנת 287 לפנה"ס ירש את מקומו סטראטון מלאמפסאקוס, אך האסכולה הפריפטטית לא שרדה זמן רב, ולימוד המדעים עבר מאתונה המתרוששת לאלכסנדריה שבמצרים, והליקיאון הלך ונשכח.
בראש בית הספר עמדו:
- אריסטו (334-322) לפנה"ס
- תאופרסטוס (322–288) לפנה"ס
- סטראטון מלאמפסאקוס (288-269) לפנה"ס
- ליקו מטוראס (269-225) לפנה"ס
- אריסטו מכיוס (225-190) לפנה"ס
- קריטולאוס (190-155) לפנה"ס
- דאודורוס מצור עד 140 לערך לפנה"ס
- ארימנאוס עד 110 לערך לפנה"ס
לאסכולה זו השתייכו אודמוס מרודוס, אריסטובולוס מאלכסנדריה, אריסטוקסנוס, דיקארכוס וקליארכוס.
קישורים חיצוניים
עריכה- פריפטטים, דף שער בספרייה הלאומית