האצ'יסון ומפואה
האצ'יסון ומפואה (באנגלית: Hutchison Whampoa Limited) הוא תאגיד בינלאומי הונג קונגי, הנמצא ברשימת 500 החברות הגדולות של מגזין Fortune, ואחת החברות הגדולות בבורסת הונג קונג. בין החזקות החברה ניתן למצוא את נמלי הים הגדולים בעולם, חברות תקשורת מ-14 ארצות המופעלות תחת שלושה מותגים, נדל"ן ותשתיות.
 | |
 | |
| מטה החברה בהונג קונג | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית הנסחרת בבורסת הונג קונג |
| בורסה |
|
| תקופת הפעילות |
1863 – 3 ביוני 2015 (כ־152 שנים)  |
| חברת אם |
Cheung Kong Holdings |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
Hutchison House |
| ענפי תעשייה |
קונגלומרט |
|
www | |
  | |
ב-2015 התאחדה החברה עם חברת האם שלה "צ'אונג קונג הולדינגס" (אנ') ליצירת חברת החזקות חדשה בשם "CK Hutchison Holdings" (אנ').
היסטוריה
עריכההאצ'יסון ומפואה היא מיזוג של שתי החברות שנוסדו במאה ה-19. "רציפי הונג קונג ומפואה", שהוקמה בשנת 1863 על ידי הסוחר הבריטי ג'ון דופון האצ'יסון, והאצ'יסון אינטרנשיונל שהוקמה בשנת 1877. בשנת 1960 עברה השליטה על "רציפי הונג קונג ומפואה" לידי "האצ'יסון אינטרנשיונל". ובשנת 1977 רכשה "האצ'יסון אינטרנשיונל" את כל יתרת המניות של "רציפי הונג קונג ומפואה", החברות מוזגו ונוצרה חברת "האצ'יסון ומפואה". הדבר התבצע תחת הנהגתו של סר דאגלס קלאג (1917–1981).
למרות נכסיה הטובים בתחומים רבים, נקלעה החברה לבעיות כספיות, מהן נחלצה במימונו של בנק HSBC, שקיבל בתמורה 22% מהחברה. בעקבות משבר זה, הוחלף סר דגלאס קלאג. ב-25 בספטמבר 1979, עם סיום המסחר בלונדון, הכריז HSBC כי הוא מוכר את חלקו בחברה תמורת 639,000,000 דולר הונג קונגי לאיש העסקים לי קה שינג שמאז החזיק בשליטה בחברה[1].
פעילות
עריכההחברה פועלת בכ-60 מדינות והיא מעסיקה כ-230,000 עובדים ברחבי העולם. החברה עוסקת בחמישה תחומי ליבה:
- נמלים ושירותים הקשורים לספנות
- נדל"ן ובתי מלון
- קמעונאות
- תשתיות, אנרגיה והשקעות שונות
- תקשורת
הפעלת נמלים ומסופי מטען
עריכה
"האצ'יסון ומפואה" היא אחת החברות הגדולות בעולם להפעלת נמלים ומסופי מטען[2]. ב-2011 פיצלה את עסקי הנמלים שלה לחברה ציבורית נפרדת בשם "Hutchison Port Holdings" (אנ'), החברה החזיקה באותה עת ב-305 מעגנים ב-51 נמלים ב-25 מדינות שונות[3], כולל שני הנמלים, הנמצאים בשני קצותיה של תעלת פנמה. ב-2021 היא חתמה עם ממשלת פנמה על הסכם להארכת החוזה עד לשנת 2047. אך לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע עם, תחילת כהונתו השנייה, כוונה לתפוס מחדש את השליטה בתעלה, בין השאר בטענה כי הפעלת הנמלים על ידי "האצ'יסון" היא סכנה, היא מכרה אותם, במרץ 2025, לתאגיד "בלאקרוק" האמריקאי[4], למורת רוחה של ממשלת סין[5].
האצ'יסון טלקום
עריכה
ביולי 1991 רכשה "האצ'יסון טלקום", חברה בת בריטית שהקימה "האצ'יסון ומפואה", את השליטה בחברת "מיקרוטל תקשורת" הבריטית, שלה היה רישיון מפעיל סלולרי בבריטניה. האצ'יסון שינתה את שם החברה ל"אורנג'", וב-28 באפריל 1994 הושק המותג "אורנג'" בשוק הסלולר של בריטניה[6]. באפריל 1996 הונפקה אורנג' בבורסה לניירות ערך בלונדון ובנאסד"ק. ביוני 1996 היא הייתה לחברה הצעירה ביותר שנכנסה למדד FTSE 100, בשווי של 2.4 מיליארד לירות שטרלינג. בהמשך הקימה "האצ'יסון טלקום" תחת המותג "אורנג'" חברות תקשורת סלולרית נוספת ברחבי העולם.
באוקטובר 1999 רכש התאגיד הגרמני "מנסמן" את "אורנג'" בכ-36 מיליארד דולר, המשקף שווי של 7,900 ליש"ט ללקוח[7]. הרכישה גרמה למתחרה חברת "וודאפון" לבצע השתלטות עוינת על החברה הגרמנית[8], ובפברואר 2000 רכשה "וודאפון" את "מנסמן" תמורת 183 מיליארד דולר ונאלצה למכור את "אורנג'", שכן תקנות האיחוד האירופי לא אפשרו לה להחזיק שני רישיונות סלולר[9]. באוגוסט 2000 רכשה "פראנס טלקום" את "אורנג'", שהתמזגה עם רוב פעילות הסלולר של "פראנס טלקום", ויצרה קבוצה החדשה בשם "אורנג' SA"[10]. "האצ'יסון" מצדה מכרה מניות וודאפון שקיבלה בעסקה תמורת כ-5 מיליארד דולר[11]. לאחר מכירת "אורנג'" "האצ'יסון טלקום" החלה שוב להקים חברות תקשורת סלולרית ברחבי העולם[12], תחת המותג החדש "3", מאחר שהרשתות שהקימה פעלו בתקן 3G, שהיה המתקדם ביותר באותה עת[13][14].
ב-2004 הונפקה חברת "האצ'יסון טלקומיוניקיישנס אינטרנשונל" שהחזיקה גם ב"פרטנר תקשורת" בישראל[15].
קמעונות
עריכה"האצ'יסון" מחזיקה בבעלות ברשת החנויות "AS Watson" (אנ'), שהיא הקמעונאית הגדולה בעולם למוצרי בריאות ויופי[1], המחזיקה בבעלות גם ברשת בתי המרקחת "Kruidvat" במדינות בנלוקס, 50% מהבעלות ברשת "Rossmann" במזרח אירופה וברשתות "Savers Health and Beauty" ו"Superdrug" בממלכה המאוחדת. "האצ'יסון" גם היא הבעלים של רשת המרכולים "פארקן שופ" ורשת מוצרי האלקטרוניקה לצרכנים "פורטנס" בהונג קונג[16].
פעילות בישראל
עריכהפרטנר תקשורת
עריכה"האצ'יסון ומפואה" נכנסה לפעילות בישראל בשנת 1997, כאשר הצטרפה לקבוצת "פרטנר תקשורת" במטרה להתמודד במכרז שפרסם משרד התקשורת להקמת מפעיל סלולרי שלישי בישראל. הקבוצה כללה גם את החברות "אלביט" ו"דנקנר השקעות". בפברואר 1998 זכתה הקבוצה במכרז[17]. בספטמבר 1998 הודיעה שהרשת הסלולרית החדשה תפעל תחת המותג "אורנג'" של "האצ'יסון"[18]. באוקטובר 1999, בשיא של בועת הדוט-קום, ביצעה פרטנר הנפקה ראשונה לציבור בנאסד"ק בורסה לניירות ערך בתל אביב ובורסה לניירות ערך בלונדון וגייסה 525 מיליון דולר לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר. זאת לאחר שנה וחצי של פעילות ובעת שהיו לה רק 250 אלף מנויים[19].
באוגוסט 2009 מכרה "האצ'יסון ומפואה" את חלקה בחברה, תמורת 5.29 מיליארד שקל, לקבוצת "סקיילקס" שבשליטת איש העסקים הישראלי אילן בן דב, שהפך להיות בעל השליטה בפרטנר והיו"ר שלה[20].
בשנת 2011 נקלעו החברות שבבעלות אילן בן דב לקשיים כלכליים[21]. הסיבות העיקריות לכך היו המינוף הגבוה באמצעותו רכש בן דב את השליטה בפרטנר ומשיכת סכומי הדיבידנדים הגבוהים שרוקנו את קופת החברה. כמו כן, השינויים בשוק התקשורת שהוביל שר התקשורת משה כחלון הביאו לכניסתן לשוק של שחקניות חדשות שמתחרות בפרטנר, ושווי השוק של החברה ירד[22]. ביוני 2012, חזרה האצ'יסון לשלוט בפרטנר, לאחר שבן דב עדיין היה חייב לה כספים ממכירת השליטה[23].
בינואר 2013 הושלמה מכירת השליטה בפרטנר (33% מהמניות) לחברת "ס.ב. ישראל טלקום" של איש העסקים חיים סבן[24]. במסגרתה רכש את החוב של חברת "סקיילקס" של בן-דב ל"האצ'יסון", המשועבד כנגד מניות פרטנר[25]. בנובמבר 2019 הודיע חיים סבן כי הוא אינו מתכוון לעמוד בהחזר ההלוואה לחברת האצ'יסון והיא תקבל חזרה את השליטה[26]. חברת "האצ'יסון" פנתה למשרד התקשורת בדצמבר 2019 בבקשה לקבל היתר שליטה בפרטנר, אך בעקבות לחץ של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נגד כניסת תאגידים סיניים לפעילות בעולם המערבי כולל ישראל, הדבר לא אושר[27]. בנובמבר 2021 נרכשו מניות "האצ'יסון" בחברה על ידי אבי גבאי, שלמה רודב וקבוצה של משקיעים[28].
התפלה ואנרגיה
עריכהבשנת 2009 הייתה "האצ'יסון" של לי קה שינג שותפה יחד עם חברת "הנדסת התפלה" בהתמודד על מכרז להקמה ותפעול של מתקן התפלה שורק[29], וזכו במכרז[30]. המתקן החל לפעול באוגוסט 2013. ב-2019 בעקבות זיוף נתוני מליחות במתקן שאפשרו לחסוך למפעילים כ-12 מיליון ש"ח, הוטל עליו קנס[31]. ב-2020 הפסידה החברה ל-IDE טכנולוגיות במכרז על הקמת מתקן התפלה "שורק 2", לאחר הפעלת לחץ אמריקאי למניעת זכייתה במכרז[32].
בספטמבר 2013 רכשה 40% מהפרויקט להקמת תחנת כוח באגירה שאובה בכוכב הירדן[33]. המתקן הוקם בהשקעה של יותר מ-2 מיליארד שקל ויכול לספק 344 מגה־ואט לרשת החשמל במשך תשע שעות. לאחר עיכובים רבים הוא החל לפועל בפברואר 2025[34].
טכנולוגיה
עריכהבנובמבר 2012 רכשה החברה את חממת ההיי-טק כינרות תוך החייבות להשקעה של 100 מיליון שקל במשך שמונה שנים[35].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של האצ'יסון ומפואה (באנגלית ובסינית מסורתית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 רונית דומקה, האיש מאחורי האצ'יסון: "אני משקיע בטכנולוגיה כי זה גורם לי להרגיש צעיר", באתר TheMarker, 4 ביוני 2012
- ^ הניו יורק טיימס, סערת התחרות מכה בנמלי אסיה, באתר TheMarker, 16 באפריל 2001
- ^ סוכנויות הידיעות, האצ'יסון תמכור נמליה בהנפקה הראשונה לציבור הגדולה עד כה בסינגפור; המניה יורדת ב-0.7%, באתר TheMarker, 18 בינואר 2011
- ^ בלומברג, נכנעה לטראמפ: האצ'יסון תמכור את השליטה בנמלים בתעלת פנמה לבלאקרוק, באתר TheMarker, 4 במרץ 2025
בלומברג, המרוויח הגדול במכירת הנמלים של תעלת פנמה ב-19 מיליארד דולר – גולדמן סאקס, באתר TheMarker, 5 במרץ 2025 - ^ בלומברג, ארה"ב לחצה — המיליארדר הסיני מכר את הנמל בפנמה — והסתבך עם ממשלת סין, באתר TheMarker, 18 במרץ 2025
- ^ לה מונד, הכתום של אורנג', באתר גלובס, 7 ביוני 2000
- ^ שירות רויטרס, לונדון, מנסמן רוכשת את אורנג' הבריטית בעיסקת 36 מיליארד דולר במניות, מזומן ונטילת חוב, באתר גלובס, 24 באוקטובר 1999
- ^ איי אונליין, וודאפון תציע 104 מיליארד דולר בעבור מנסמן ואורנג', באתר TheMarker, 13 בנובמבר 1999
פייננשל טיימס ורויטרס, לונדון, וודאפון-איירטאץ' שוקלת השתלטות עוינת על מנסמן הרוכשת את אורנג', באתר גלובס, 25 באוקטובר 1999 - ^ איי אונליין, וודאפון מתכננת לגייס 37 מיליארד ד' ממכירת אורנג' הבריטית, באתר TheMarker, 22 במאי 2000
שירות רויטרס, האיחוד האירופי מאיים למנוע השתלטות וודאפון על מנסמן, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1999 - ^ דפנה מאור, הסאגה של אורנג', באתר TheMarker, 2 בספטמבר 2003
- ^ איי אונליין, המכירה היחידה הגדולה ביותר של מניות שבוצעה מעולם: האצ'יסון מכר מניות וואדהפון ב-5 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 23 במרץ 2000
- ^ TheMarker digital, האצ'יסון טלקום, בעלת השליטה בפרטנר, נכנסת לשוק הוייטנאמי, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2005
- ^ סוכנויות הידיעות, מספר מנויי הדור השלישי של האצ'יסון בעולם עלה על 10 מיליון, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2005
- ^ ורד שרון-ריבלין, האצ'יסון, החברה האם של פרטנר, בחרה בשם "3" כמותג נפרד לדור השלישי, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2002
- ^ האצ'יסון טלקומיוניקיישנס רשמה רווח נקי שנתי ראשון מאז הנפקתה ב-2004 על רקע עלייה במכירותיה בישראל ובהודו, באתר TheMarker, 20 במרץ 2007
- ^ האצ'יסון רכש בתי מרקחת באירופה, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2002
- ^ אפי לנדאו, זכיית פרטנר - הרחבה, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
אמיר אייזנברג, אלביט ומת"ב נכנסות לעידן הסלולרי, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998 - ^ פרטנר מחליפה את שם המותג לאורנג', באתר גלובס, 15 בספטמבר 1998
- ^ אליאב אללוף, פרטנר גייסה 525 מ' ד' לפי שווי חברה של 2.4 מיליארד דולר הפרייסינג נסגר על 13.5 ד', באתר גלובס, 27 באוקטובר 1999
- ^ שרון שפורר, אילן בן-דב משתלט על פרטנר: ישלם 5.29 מיליארד שקל תמורת 51% מחברת הסלולר השנייה בגודלה בישראל, באתר TheMarker, 12 באוגוסט 2009
- ^ מיכאל רוכוורגר, עם הון של מיליארד שקל, בן-דב מבקש מחילה על חוב, באתר TheMarker, 13 ביולי 2011
- ^ אמיר טייג, העתיד כבר לא פרטנר של בן דב, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2012
- ^ מיכאל רוכוורגר, בעקבות קריסת בן דב: האצ'יסון חוזרת לשלוט בפרטנר 3 שנים אחרי שמכרה אותה ב-5.3 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 2 ביוני 2012
גד פרץ, האצ'יסון חוזרת לפרטנר - תמנה את עמיקם כהן ליו"ר במקום בן-דב, באתר גלובס, 5 ביוני 2012 - ^ עופר וולפסון, רשמית: הושלמה עסקת העברת פרטנר לסבן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בינואר 2013
- ^ רון שטיינבלט, נחתמה עסקת פרטנר: חיים סבן הפך לבעל השליטה, באתר גלובס, 29 בינואר 2013
- ^ נתי טוקר, סבן מודיע רשמית: מוותר על פרטנר; האצ'יסון תשתלט על החברה, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2019
- ^ נתי טוקר, הלחץ האמריקאי עבד? האצ'יסון הסינית הבינה את הרמז - וצפויה לוותר על פרטנר, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2020
- ^ רפאלה גויכמן ומיכאל רוכוורגר, נחתמה העסקה: קבוצת גבאי-רודב-הפניקס רכשה את פרטנר, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2021
- ^ אבי בר-אלי, המכרז להקמת מתקן ההתפלה הגדול בישראל יוצא לדרך, באתר הארץ, 20 בינואר 2009
- ^ אבי בר-אלי, המונופול של עופר ותשובה יספק 75% מהמים המותפלים בישראל, באתר TheMarker, 16 בדצמבר 2009
- ^ אורה קורן, הנדסת התפלה והאצ'יסון עשויות להיקנס בעשרות מיליוני שקלים - אם יאושר החשד לאספקת מים לא תקינה, באתר TheMarker, 29 באפריל 2019
ביני אשכנזי, ביהמ"ש העליון: האצ'יסון הפעילה את מתקן שורק א' בדרך של תרמית שנמשכה לאורך זמן, באתר TheMarker, 19 באוגוסט 2020 - ^ עמירם ברקת, הלחץ האמריקאי עבד? IDE תקים את מתקן ההתפלה החדש בשורק, באתר גלובס, 26 במאי 2020
- ^ יורם גביזון, תהל מקצה 40.5% מפרויקט האגירה בכוכב הירדן להאצ'יסון ווטר, באתר TheMarker, 9 בספטמבר 2013
- ^ עידן בנימין, לאור מצוקת החשמל — מתקן האגירה השאובה קיבל אישור הפעלה מסחרית, באתר TheMarker, 24 בפברואר 2025
- ^ גלי וינרב, האצ'יסון רוכשת את חממת כינרות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2012