הארמייה ה-57 (ברית המועצות)
הארמייה ה-57 הייתה ארמיית שדה של הצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה. היא הוקמה פעמיים במהלך המלחמה, ולקחה חלק במערכה הצבאית בחזית המזרחית בשנים 1941-1945.
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ברית המועצות |
| שיוך |
 הצבא האדום |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1941–1945 (כ־4 שנים) |
| מקים היחידה | סטאבקה |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
היסטוריה
עריכההארמייה ה-57 הוקמה ב-27 באוקטובר 1941 מכוחות שגויסו במחוז הצבאי של צפון-קווקז, וכללה עם הקמתה 6 דיוויזיות חי"ר ו-2 דיוויזיות פרשים. בינואר 1942 סופחה הארמייה לכוחות החזית הדרומית והשתתפה במתקפה הסובייטית באזור דונבאס במסגרתה הצליח הצבא האדום להשתלט על בליטה בקו החזית הגרמני באזור בארבנקובו. במאי 1942 ניסה הפיקוד הסובייטי לנצל את מובלעת בארבנקובו כנקודת מוצא למתקפה גדולה באזור העיר חרקוב. מתקפת נגד גרמנית מוצלחת גרמה לכיתור שלוש מהארמיות הסובייטיות שהשתתפו במתקפה, כולל הארמייה ה-57, ולהשמדתם עד לסוף החודש במסגרת קרב חרקוב השני. חלק קטן מיחידות הארמייה ה-57 הצליחו להיחלץ מהכיתור הגרמני. מפקד הארמייה, גנרל קוזמה פודלאס התאבד, כדי לא ליפול בשבי. שרידי הארמייה הוצבו בעתודת החזית.
באמצע יולי 1942 סופחו שרידי הארמייה ה-57 לחזית סטלינגרד החדשה, שהוקמה כדי להגן על דרכי הגישה לעיר סטלינגרד מפני כוחות הציר, שפתחו במתקפה גדולה בדרום רוסיה בסוף יוני 1942. הארמייה הוצבה באזור העיר קראסנוארמייסק, מדרום לסטלינגרד, ובמהלך החודשיים הבאים השתתפה, ביחד עם הארמיות ה-64 וה-51, במערכה על דרכי הגישה הדרומיות לסטלינגרד, והצליחה להאט את התקדמות ארמיית הפאנצר הרביעית הגרמנית לכיוון העיר. לאחר פתיחת המערכה בתוך סטלינגרד באמצע ספטמבר, הוצבה הארמייה ה-57 באזור האגמים המלוחים בערבה שמדרום לעיר. ערב פתיחת מתקפת הנגד הסובייטית באזור סטלינגרד כללה הארמייה 2 דיוויזיות חי"ר, חטיבת חי"ר מיוחדת ו-2 חטיבות שריון עצמאיות. מפקדה (מאז יולי 1942) היה גנרל פיודור טולבוחין. לצורך המתקפה היא תוגברה בגיס ממוכן ה-13.
ב-20 בנובמבר 1942 פתחה הארמייה ה-57 במתקפה מדרום לסטלינגרד, כחלק ממתקפה סובייטית גדולה (מבצע אורנוס) שנועדה לכתר את כוחות הציר באזור סטלינגרד. ב-1 בינואר 1943 היא סופחה לחזית הדון, והשתתפה ביחד עם 5 ארמיות סובייטית נוספות במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים, שנלכדו ב"כיס סטלינגרד". לאחר תום קרב סטלינגרד בראשית פברואר 1943 הועברה הארמייה לעתודת הסטאבקה, יחידותיה הועברו לארמיות אחרות, והארמייה ה-68 הוקמה על בסיס המפקדה שלה.
הארמייה ה-57 הוקמה בפעם השנייה ב-27 באפריל 1943 על בסיס שרידי ארמיית הטנקים השלישית, שספגה אבדות כבדות במהלך קרב חרקוב השלישי. הארמייה הוצבה בגדה המזרחית של נהר דונייץ העליון תחת פיקוד החזית הדרום-מערבית, ובאוגוסט 1943 השתתפה במבצע רומיאנצב במסגרתו שוחרר הערים בלגורוד וחרקוב מידי הגרמנים. הארמייה השתתפה במתקפה הסובייטית ששחררה את החלק המזרחי של אוקראינה, והחל מנובמבר 1943 השתתפה במתקפה סובייטית באזור קריבי ריה. בפברואר 1944 סופחה הארמייה לכוחות החזית האוקראינית הרביעית ותחת פיקודה השתתפה בשורת מתקפות במסגרתם שוחררה כל אוקראינה הדרומית. בסוף אפריל חצתה הארמייה את הנהר דנייסטר והקימה ראש גשר בגדה המערבית של הנהר.
בסוף אוגוסט 1944 השתתפה הארמייה ה-57 במבצע יאשי-קישינב, במסגרתו כותרו והושמדו הכוחות הרומניים-גרמניים, שהגנו על רומניה, ורומניה נכבשה על ידי הצבא האדום. בספטמבר-אוקטובר 1944 היא השתתפה בשחרור בולגריה משליטת הנאצים, ובמתקפה סובייטית בצפון יוגוסלביה במסגרתה שוחררה העיר בלגרד. בחורף 1944/1945 השתתפה הארמייה בשורת מבצעים סובייטיים במזרח הונגריה, ונטלה חלק בבלימת מתקפת הנגד הגרמנית באזור אגם באלטון. באפריל 1945 השתתפה הארמייה במבצע לכיבוש וינה, וסיימה את המלחמה במזרח אוסטריה.
בין חיילי הארמייה שקיבלו עיטור גיבור ברית המועצות היה וולף חצקביץ'.
מפקדי הארמייה
עריכה- (אוקטובר 1941 - פברואר 1942) - דמיטרי ריאבישב
- (פברואר - 27 במאי 1942) - קוזמה פודלאס (התאבד כדי לא ליפול בשבי)
- (מאי - יוני 1942) - אלכסנדר בטיוניה
- (יוני - יולי 1942) - דמיטרי ניקישוב
- (יולי 1942 - ינואר 1943) - פיודור טולבוחין
- (אפריל - מאי 1943) - פאבל ריבלקו
- (מאי 1943 - אוקטובר 1944) - ניקולאי גאגן
- (אוקטובר 1944 - עד סוף המלחמה) - מיכאיל שארוחין
קישורים חיצוניים
עריכה- הארמייה ה-57 באתר samsv (ברוסית)