שתל חזה

(הופנה מהדף הגדלת חזה)

שתל חזה משמש בניתוח הפלסטי להגדלת השד או לבנייתו מחדש (למשל לאחר כריתת שד). ישנם שלושה סוגים של שתלים:

  • שתלי מי מלח שיש לו מעטפת סיליקון חיצונית וממולא בתמיסת מלח נוזלית.
  • שתלי סיליקון-ג'ל שיש לו מעטפת סיליקון חיצונית וממולא בג'ל סיליקוני.
  • שתלים במילוי אחר, (מכילים מילוי שונה כדוגמת שמן סויה או פוליפרופילן) הסוג השלישי והנדיר מבין השתלים.
שתל חזה
חזה נשי לפני הגדלה (משמאל) ואחרי ההגדלה (מימין). למעלה - תמונות חזית. למטה - חצי פרופיל
חזה נשי לפני הגדלה (משמאל) ואחרי ההגדלה (מימין). למעלה - תמונות חזית. למטה - חצי פרופיל
שיוך תותב
מזהים
קוד MeSH E07.695.140 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D018427 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0179412 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אישה שעברה כריתה מלאה של השד הימני ומועמדת לשחזור השד בעזרת שתל חזה

היסטוריהעריכה

שתלים היו בשימוש לפחות משנת 1865 כדי להגדיל שדיים של נשים. מקובל לחשוב כי ההשתלה הראשונה בהיסטוריה אירעה בגרמניה ובה שומן מגידול שפיר נלקח מישבן של אישה והועבר לשדיה. בשנים שלאחר מכן הקהילה הרפואית התנסתה בשתלים מחומרים שונים, בעיקר מפרפין (חומר לבן הדומה לשעווה ומשמש לייצור תכשירים רפואיים).

  • שנות ה-60: חברת דאו קורנינג האמריקאית הוציאה לשוק את שתל הסיליקון הראשון, שתל נמוך עם מעטפת עבה.
  • שנות ה-80: שתלים נמוכים חלקים מסיליקון עם מעטפת דקה.
  • סוף שנות ה-80' תחילת שנות ה-90: ניסיון לייצר שתל סיליקון מחוספס, נמוך עם מעטפת עבה.
  • סוף 1991: משבר הסיליקון בארצות הברית. דאו קורנינג נתבעה במיליארדים על ידי נשים שנפגעו משתלים שייצרה ופשטה את הרגל. השתלות הסיליקון נאסרו בארצות הברית ובמקומן הושתלו שתלי מי מלח. פורשי החברה הקימו את החברות "מנטור" ו"מגאן".
  • שנות ה-90: שתלי מי המלח הושתלו בארצות הברית, ואילו שתלי סיליקון-ג'ל הושתלו בשאר העולם. הופיע בשוק הדור הראשון של שתלי הסיליקון הקוהיסיבי, סיליקון צמיגי יותר, שאיפשר לייצר שתלים אנטומיים גבוהים ושתלים בצורות שונות. פותחו שתלים עגולים גבוהים ונטימיים [דרושה הבהרה] טיפתיים.
  • העשור הראשון של המאה ה-21: היצע רחב של צורות. השתל האנטומי למשל הופיע ב-18 גדלים ובצורות שונות, גבוה, ארוך ועגול. השתלים האנטומיים, שלהם יתרון בשחזורי שד, התגלו כפחות מוצלחים בניתוחי הגדלה, בשל נטייתם להסתובב על צירם. בישראל השתלים העגולים הגבוהים תפסו את מקומם.
  • סוף העשור הראשון של המאה ה-21: שתלי הסיליקון-ג'ל הותרו לשימוש על ידי ה – FDA בארצות הברית בשנת 2006, מה שהכחיד את תעשיית שתלי מי המלח. נתח השוק של השתלים האנטומיים הצטמצם מאוד, ואת מקומו תפס השתל הבינוני לצד הגבוה. חל שיפור ניכר בעטיפת השתלים שמנע דליפות באמצעות ריבוי שכבות המעטפת.

השתלים הבינוניים הכו את הנמוכים. הפוליאוריתן, שתל מפולימר שהיה בשימוש בעבר, איים על הסיליקון, כיוון שעל פי מחקרים אחוז הדחיות שלו על ידי הגוף מזערית [דרוש מקור].

הניתוחעריכה

כדי להכניס את השתל יש ליצור ״כיס״ בשד. ישנם שני סוגים של הגדלת חזה. הסוגים משתנים לפי מיקום השתל - מעל שריר החזה או מתחת לשריר החזה. כאשר ממקמים את השתל מעל שריר החזה, השתל נמצא בתוך השד, בין השריר לרקמת החזה. כאשר ממקמים את השתל מתחת לשריר החזה מיקומו הוא בין עצם החזה ושריר החזה. מיקום זה מחזיק את השתל טוב יותר ומפחית את הצניחה שלו בעתיד. בנוסף השריר לוחץ את השתל לבית החזה ותורם למראה טבעי יותר שכן השריר ״מסווה״ את השתל. כדי להחדיר את השתל, בין אם מעל או מחתח לשריר יש לחדור לחזה וליצור ״כיס״ אליו ייכנס השתל. את הכיס ניתן ליצור מארבעה מיקומים: דרך הפטמה - יוצרים חתך מסביב לפטמה ודרכו מחדירים את השתל. נועד לניתוחים מעל שריר החזה. בחלק התחתון של השד - חותכים חתך באורך כמה סנטימטרים (תלוי בגודל השתל) בכפל השד. בעיקר לניתוחים מתחת לשריר. דרך בית השחי - נעשה חתך באזור בית השחי ודרכו מוחדר השתל. מהטבור - מבצעים חתך בטבור ומשם מכניסים את השתל. ממקמים את השתל מתחת לשריר כדי ש״יסתיר״ ויחזיק את השתל וייתן מראה יותר טבעי, אך מדובר בהליך מורכב יותר. כניסה מבית השחי והטבור משמעה שהשתל נמצא מעל השריר ואינן מבוצעות לרוב. בכל מקרה, אופן הניתוח ומיקום השתל יוחלט ע״י הרופא. הניתוח מבוצע כמעט תמיד בהרדמה מלאה, אלא אם הוחלט אחרת ע״י הרופא והמטופלת, ופרט למקרים חריגים, משך הניתוח הוא שעתיים.

גודל השתליםעריכה

סיבוכיםעריכה

דליפות משתליםעריכה

דליפת סיליקון – מהווה סיבוך נדיר בשימוש בשתלים המודרניים בעלי מעטפת עמידה יותר. ככל שעובר זמן רב יותר מהניתוח, הסיכוי לתופעה זו גדול יותר. הדליפה לעיתים אינה מורגשת אך עלולה במקרים מסוימים לעוות את מבנה השד או לגרום להתקשות קופסית. ניתן לאבחן מקרים אלה באמצעות שימוש בשיטות הדמיה שונות כגון אולטרא-סאונד, ממוגרפיה ואף MRI. בדרך כלל הפתרון הוא ניתוחי הכולל החלפת השתל ועיצוב השד מחדש.

שתלים והנקהעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שתל חזה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.