הגדת וולף

הגדת וולף היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה באביניון במאה ה-14. נחשבת לאחת ההגדות העתיקות ביותר הקיימות בעולם.

הגדת וולף

היא כתובה על קלף בנוסח שהיה מקובל בצפון צרפת. מעתיק ההגדה ובעליה היה יעקב בן שלמה צרפתי, שכתבים אחרים פרי עטו שמורים כיום בארכיונים וספריות ברחבי העולם.

בשנת 1938 היא הוחרמה על ידי הנאצים מרשותה של הקהילה היהודית בברלין. ההגדה הועברה לוורשה ובשנת 1984 נעלמה. היא התגלתה שוב בשנת 1989, בז'נבה, שווייץ. לאחר מאבק משפטי קשה שארך שבע שנים היא הוחזרה לפולין, ולבסוף נתרמה על ידי פולין בראשותו של ראש ממשלת פולין צ'ימושביץ' לידיו של פרופסור ישראל שצמן, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמואל צוקר, "הגדת וולף – דרך ארוכה", עת־מול, כרך כב, גיליון 4 (132), מאי 1997, עמ' 12–13