הדיוויזיה ה-182 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-182גרמנית: 182. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה. היחידה, לעיתים כונתה מפקדת חיילי מילואים XII/II (בגרמנית: Kommandeur der Ersatztruppen XII/II), דיוויזיה 182 (בגרמנית: 182. Division), דיוויזיה מס' 182 (בגרמנית: Division Nr. 182), דיוויזיית התחלופה 182 (בגרמנית: 182. Ersatz-Division), דיוויזיית נאנסי (בגרמנית: Division Nanzig), דיוויזיית גימבל (בגרמנית: Division Gümbel), דיוויזיית קרל (בגרמנית: Division Karl) ודיוויזיית המילואים ה-182 (בגרמנית: 182. Reserve-Division), הייתה פעילה בין 1939 ל-1945.

הדיוויזיה ה-182
182. Infanterie-Division
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכט
סוג דיוויזיית חיל רגלים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 20 באוקטובר 19391 במאי 1945 (5 שנים)
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדיוויזיה הושמדה באזור קן בתחילת אוגוסט 1944, ואז נפרסה בסלובקיה בנובמבר של אותה שנה.

היסטוריה

עריכה

צוות פיקוד שני של Wehrkreis XII (ויסבאדן), בשם Kommandeur der Ersatztruppen XII/II, הוקם ב-20 באוקטובר 1939. צוות זה סומן מחדש כדיוויזיה 182 ב-7 בנובמבר 1939, והוצב בליצמנשטדט, ושמה שונה שוב להיות דיוויזיה מס' 182 ב-23 בדצמבר 1939.[1] המפקד הראשון של הדיוויזיה היה פרידריך באייר, שמונה ב-19 באוקטובר 1939.[2]

דיוויזיה מס' 182

עריכה

ב-24 באפריל 1940, באייר הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי הנס פון באסה.[2] ב-10 באוגוסט 1940 נפרסה הדיוויזיה בחזרה לקובלנץ במחוז הצבאי ה-12.

ב-30 במאי 1941, באסה הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי פרנץ קרל.[2] ב-15 ביולי 1941 הועברה הדיוויזיה מאזור קובלנץ לאזור ננסי בצרפת הכבושה. ב-5 ביוני 1942, קרל הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי קרל גימבל.[2]

דיוויזיית התחלופה ה-182 (דיוויזיית קרל, דיוויזיית גימבל)

עריכה

ב-10 ביולי 1942 נקראו יחידות הכוננות של הדיוויזיה ה-182 ונעו לכיוון דרוויל החל מה-13 ביולי. הכוח שהתקבל עדיין סומן באופן רשמי כדיוויזיה מס'. 182, אך במקביל גם נשא את התארים דיוויזיית התחלופה ה-182, וכונה גם בשמות דיוויזיית גימבל או דיוויזיית קרל על שם מפקד הדיוויזיה באותה תקופה.[1] פרנץ קרל חזר להחליף שוב את קרל גימבל כמפקד הדיוויזיה ב-3 באוגוסט 1942.[2] באוגוסט 1942 הושמה הדיוויזיה ה-182 תחת פיקודו של הקורפוס ה-25, שהיה בתורו תחת הארמייה השביעית.[1]

דיוויזיית המילואים ה-182 (דיוויזיית ננסי)

עריכה

אותם חלקים של הדיוויזיה שנשארו בגזרת ננסי במקום להיפרס לדרוויל אוגדו מחדש כדיוויזיה מס' 182 ב-11 ביולי 1942. שמה של הדיוויזיה שונה לדיוויזיית נאנסי ב-1 בספטמבר 1942 ושוב שונה מחדש לדיוויזיה מס' 462 ב-15 באוקטובר 1942.[1] פאול לטואו קיבל את הפיקוד מקרל ב-27 בספטמבר 1942.[2] דיוויזיה מס' 462 פוצלה ב-26 בנובמבר 1942 כחלק מהארגון מחדש של צבא התחלופה, והיחידות המחליפות נשארו עם ה-462, ואילו יחידות האימונים הגיעו לדיוויזיית המילואים ה-182.[1]

בדצמבר 1942, הדיוויזיה ה-182 הושמה תחת הקורפוס ה-82 של הארמייה ה-15. היא נשארה שם עד פברואר 1943, לפני שעברה למילואים של קבוצת ארמיותה D עד ינואר 1944.[1] ב-5 בדצמבר 1942 החליף אוטו שילינג את לטואו כמפקד הדיוויזיה.[2]

ב-20 בינואר 1944 פורק רגימנט הגרנדיר מילואים 263 ושלושת הגדודים שלו שימשו לגיבוש של יחידות חדשות שונות. גדוד 463 הצטרף לרגימנט ה-988 תחת דיוויזיית הרגלים ה-276, ואילו גדודים 483 ו-485 הצטרפו לרגימנטים ה-981 וה-982 בהתאמה, שניהם היו חלק מדיוויזיית הרגלים ה-272. יתר על כן, גדודים 226 ו-697 הוצאו מרגימנטים 79 ו-342 כדי לשמש להקמת דיוויזיית ואהן בעקבות פקודה מ-28 בינואר 1944.[1]

ב-23 בינואר 1944, דיוויזיית המילואים ה-182 הועברה לאזור פה-דה-קאלה, עם מפקדה חדשה שהוקמה בהלפאוט. הדיוויזיה הוצאה מעתודת קבוצת הארמיות והוצבה בעתודת הארמייה ה-15.[1] ב-25 במרץ 1944 קיבל ריכרד בלצר את הפיקוד על הדיוויזיה, תפקיד אותו ימלא עד תום המלחמה.[2]

בעקבות פקודה מ-30 ביולי 1944 (בתגובה למבצע אוברלורד), גויסה דיוויזיית המילואים ה-182 לצבא השדה ולאחר מכן הושמדה על ידי כוחות בעלות הברית באזור קאן. ארגון מחדש לדיוויזיית צללים של גל הגיוס ה-24 שהוזמן על ידי OB West לא יצא לפועל. ארגון מחדש מתוכנן נוסף לדיוויזיית אימון שדה 182, שהוזמן על ידי OKH ב-20 באוגוסט 1944, גם הוא לא יצא לפועל.[1]

פריסה מחדש מלאה של הדיוויזיה ה-182 הייתה אמורה להתבצע במחוז הצבאי X (המבורג) החל מאוקטובר 1944, אך הדיוויזיה נקראה לסלובקיה לקראת השלמת הפריסה ב-20 בנובמבר 1944. כאן, הדיוויזיה הייתה אמורה להשלים את הפריסה באזור ניטרה במחוז הצבאי ה-17 (וינה), תוך שימוש במגויסים מהמחוז הצבאי XII (ויסבאדן).

דיוויזיית הרגלים ה-182

עריכה

ב-1 באפריל 1945, קצת יותר מחודש לפני הכניעה הגרמנית, הפכה דיוויזיית המילואים ה-182 לדיוויזיית הרגלים ה-182.

הדיוויזיה הייתה בסלובקיה כשהמלחמה הסתיימה, תחת פיקודו של הקורפוס ה-72 של הארמייה השמינית תחת קבוצת ארמיות דרום.[1] בלצר היה עדיין מפקד הדיוויזיה.[2]

מפקדים

עריכה
  • פרידריך באייר (19 באוקטובר 1939–24 באפריל 1940)
  • הנס פון באסה (24 באפריל 1940–30 במאי 1941)
  • פרנץ קרל (30 במאי 1941–5 ביוני 1942)
  • קרל גימבל (5 ביוני 1942–3 באוגוסט 1942)
  • פרנץ קרל (3 באוגוסט 1942–27 בספטמבר 1942)
  • פאול לטואו (27 בספטמבר 1942–5 בדצמבר 1942)
  • אוטו שילינג (5 בדצמבר 1942–25 במרץ 1944)
  • ריכרד בלצר (25 במרץ 1944–8 במאי 1945)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Tessin, Georg (1972). "182". Die Landstreitkräfte 131-200. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 7. Osnabrück: Biblio Verlag. pp. 212–216. ISBN 3764808721.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Mitcham, Samuel W. (2007). "182nd Reserve Division". German Order of Battle. Volume One. 1st-290th Infantry Divisions in World War II. Stackpole Books. pp. 232–233. ISBN 9780811734165.