הדיוויזיה ה-182 (ורמאכט)
הדיוויזיה ה-182 (בגרמנית: 182. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה. היחידה, לעיתים כונתה מפקדת חיילי מילואים XII/II (בגרמנית: Kommandeur der Ersatztruppen XII/II), דיוויזיה 182 (בגרמנית: 182. Division), דיוויזיה מס' 182 (בגרמנית: Division Nr. 182), דיוויזיית התחלופה 182 (בגרמנית: 182. Ersatz-Division), דיוויזיית נאנסי (בגרמנית: Division Nanzig), דיוויזיית גימבל (בגרמנית: Division Gümbel), דיוויזיית קרל (בגרמנית: Division Karl) ודיוויזיית המילואים ה-182 (בגרמנית: 182. Reserve-Division), הייתה פעילה בין 1939 ל-1945.
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | דיוויזיית חיל רגלים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 20 באוקטובר 1939 – 1 במאי 1945 (5 שנים) |
מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
פיקוד | |
מפקדים | ראו בהמשך |
![]() ![]() |
הדיוויזיה הושמדה באזור קן בתחילת אוגוסט 1944, ואז נפרסה בסלובקיה בנובמבר של אותה שנה.
היסטוריה
עריכהצוות פיקוד שני של Wehrkreis XII (ויסבאדן), בשם Kommandeur der Ersatztruppen XII/II, הוקם ב-20 באוקטובר 1939. צוות זה סומן מחדש כדיוויזיה 182 ב-7 בנובמבר 1939, והוצב בליצמנשטדט, ושמה שונה שוב להיות דיוויזיה מס' 182 ב-23 בדצמבר 1939.[1] המפקד הראשון של הדיוויזיה היה פרידריך באייר, שמונה ב-19 באוקטובר 1939.[2]
דיוויזיה מס' 182
עריכהב-24 באפריל 1940, באייר הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי הנס פון באסה.[2] ב-10 באוגוסט 1940 נפרסה הדיוויזיה בחזרה לקובלנץ במחוז הצבאי ה-12.
ב-30 במאי 1941, באסה הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי פרנץ קרל.[2] ב-15 ביולי 1941 הועברה הדיוויזיה מאזור קובלנץ לאזור ננסי בצרפת הכבושה. ב-5 ביוני 1942, קרל הוחלף כמפקד הדיוויזיה על ידי קרל גימבל.[2]
דיוויזיית התחלופה ה-182 (דיוויזיית קרל, דיוויזיית גימבל)
עריכהב-10 ביולי 1942 נקראו יחידות הכוננות של הדיוויזיה ה-182 ונעו לכיוון דרוויל החל מה-13 ביולי. הכוח שהתקבל עדיין סומן באופן רשמי כדיוויזיה מס'. 182, אך במקביל גם נשא את התארים דיוויזיית התחלופה ה-182, וכונה גם בשמות דיוויזיית גימבל או דיוויזיית קרל על שם מפקד הדיוויזיה באותה תקופה.[1] פרנץ קרל חזר להחליף שוב את קרל גימבל כמפקד הדיוויזיה ב-3 באוגוסט 1942.[2] באוגוסט 1942 הושמה הדיוויזיה ה-182 תחת פיקודו של הקורפוס ה-25, שהיה בתורו תחת הארמייה השביעית.[1]
דיוויזיית המילואים ה-182 (דיוויזיית ננסי)
עריכהאותם חלקים של הדיוויזיה שנשארו בגזרת ננסי במקום להיפרס לדרוויל אוגדו מחדש כדיוויזיה מס' 182 ב-11 ביולי 1942. שמה של הדיוויזיה שונה לדיוויזיית נאנסי ב-1 בספטמבר 1942 ושוב שונה מחדש לדיוויזיה מס' 462 ב-15 באוקטובר 1942.[1] פאול לטואו קיבל את הפיקוד מקרל ב-27 בספטמבר 1942.[2] דיוויזיה מס' 462 פוצלה ב-26 בנובמבר 1942 כחלק מהארגון מחדש של צבא התחלופה, והיחידות המחליפות נשארו עם ה-462, ואילו יחידות האימונים הגיעו לדיוויזיית המילואים ה-182.[1]
בדצמבר 1942, הדיוויזיה ה-182 הושמה תחת הקורפוס ה-82 של הארמייה ה-15. היא נשארה שם עד פברואר 1943, לפני שעברה למילואים של קבוצת ארמיותה D עד ינואר 1944.[1] ב-5 בדצמבר 1942 החליף אוטו שילינג את לטואו כמפקד הדיוויזיה.[2]
ב-20 בינואר 1944 פורק רגימנט הגרנדיר מילואים 263 ושלושת הגדודים שלו שימשו לגיבוש של יחידות חדשות שונות. גדוד 463 הצטרף לרגימנט ה-988 תחת דיוויזיית הרגלים ה-276, ואילו גדודים 483 ו-485 הצטרפו לרגימנטים ה-981 וה-982 בהתאמה, שניהם היו חלק מדיוויזיית הרגלים ה-272. יתר על כן, גדודים 226 ו-697 הוצאו מרגימנטים 79 ו-342 כדי לשמש להקמת דיוויזיית ואהן בעקבות פקודה מ-28 בינואר 1944.[1]
ב-23 בינואר 1944, דיוויזיית המילואים ה-182 הועברה לאזור פה-דה-קאלה, עם מפקדה חדשה שהוקמה בהלפאוט. הדיוויזיה הוצאה מעתודת קבוצת הארמיות והוצבה בעתודת הארמייה ה-15.[1] ב-25 במרץ 1944 קיבל ריכרד בלצר את הפיקוד על הדיוויזיה, תפקיד אותו ימלא עד תום המלחמה.[2]
בעקבות פקודה מ-30 ביולי 1944 (בתגובה למבצע אוברלורד), גויסה דיוויזיית המילואים ה-182 לצבא השדה ולאחר מכן הושמדה על ידי כוחות בעלות הברית באזור קאן. ארגון מחדש לדיוויזיית צללים של גל הגיוס ה-24 שהוזמן על ידי OB West לא יצא לפועל. ארגון מחדש מתוכנן נוסף לדיוויזיית אימון שדה 182, שהוזמן על ידי OKH ב-20 באוגוסט 1944, גם הוא לא יצא לפועל.[1]
פריסה מחדש מלאה של הדיוויזיה ה-182 הייתה אמורה להתבצע במחוז הצבאי X (המבורג) החל מאוקטובר 1944, אך הדיוויזיה נקראה לסלובקיה לקראת השלמת הפריסה ב-20 בנובמבר 1944. כאן, הדיוויזיה הייתה אמורה להשלים את הפריסה באזור ניטרה במחוז הצבאי ה-17 (וינה), תוך שימוש במגויסים מהמחוז הצבאי XII (ויסבאדן).
דיוויזיית הרגלים ה-182
עריכהב-1 באפריל 1945, קצת יותר מחודש לפני הכניעה הגרמנית, הפכה דיוויזיית המילואים ה-182 לדיוויזיית הרגלים ה-182.
הדיוויזיה הייתה בסלובקיה כשהמלחמה הסתיימה, תחת פיקודו של הקורפוס ה-72 של הארמייה השמינית תחת קבוצת ארמיות דרום.[1] בלצר היה עדיין מפקד הדיוויזיה.[2]
מפקדים
עריכה- פרידריך באייר (19 באוקטובר 1939–24 באפריל 1940)
- הנס פון באסה (24 באפריל 1940–30 במאי 1941)
- פרנץ קרל (30 במאי 1941–5 ביוני 1942)
- קרל גימבל (5 ביוני 1942–3 באוגוסט 1942)
- פרנץ קרל (3 באוגוסט 1942–27 בספטמבר 1942)
- פאול לטואו (27 בספטמבר 1942–5 בדצמבר 1942)
- אוטו שילינג (5 בדצמבר 1942–25 במרץ 1944)
- ריכרד בלצר (25 במרץ 1944–8 במאי 1945)
קישורים חיצוניים
עריכה- דיוויזיה מס' 182 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- דיוויזיית גימבל באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- דיוויזיית קרל באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- הדיוויזיה ה-182 באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Tessin, Georg (1972). "182". Die Landstreitkräfte 131-200. Verbände und Truppen der deutschen Wehrmacht und Waffen-SS im Zweiten Weltkrieg 1939-1945 (בגרמנית). Vol. 7. Osnabrück: Biblio Verlag. pp. 212–216. ISBN 3764808721.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Mitcham, Samuel W. (2007). "182nd Reserve Division". German Order of Battle. Volume One. 1st-290th Infantry Divisions in World War II. Stackpole Books. pp. 232–233. ISBN 9780811734165.