הדיסק הראייתי
הדיסק הראייתי או ראש עצב הראייה הם נקודת היציאה של אקסונים של תאי גנגליון היוצאים מרשתית העין. מכיוון ששכבות הרשתית אינן מכסות את הדיסק הראייתי, אזור זה מתאים לכתם עיוור קטן בשדה הראייה של כל עין. אזור זה נראה דרך האישון בבדיקה על ידי אופתלמוסקופ.
שכבת התאים האחרונה בשרשרת התאים המעבדים את נתוני הראיה ברשתית היא תאי הגנגליון. האקסונים שלהם יוצרים את עצב הראייה לאחר שהם עוזבים את העין, ומוליכים את המידע מהעין לתחנות במוח. הדיסק האופטי מייצג את תחילתו של עצב הראייה, והוא הנקודה שבה האקסונים של תאי הגנגליון ברשתית מתאגדים לעצב הראייה, המכיל בבני אדם כ-1-1.2 מיליון אקסונים המזרימים את המידע מהעין לכיוון המוח. הדיסק האופטי הוא גם נקודת הכניסה והיציאה לכלי הדם המספקים את הרשתית: לעורקים המספקים דם מחומצן לרשתית, ולוורידים המנקזים את הדם מהרשתית למחזור הוורידי.[1]
מבנה עריכה
הדיסק האופטי ממוקם במרחק של 3 עד 4 מ"מ מהפובאה (אזור הראייה המרכזית ברשתית) לכיוון האף. זהו בדרך כלל עיגול / אליפסה, עם ממדים ממוצעים של 1.76 מ"מ אופקית על 1.92 מ"מ אנכית.[2] במרכז הדיסק ישנו שקע מרכזי בגודל משתנה, הנקרא "הספל האופטי". שקע זה יכול ללבוש מגוון של צורות היכולות להיות משמעותיות לאבחון של מחלות רשתית מסוימות.
סימנים קליניים בדיסק עריכה
ניתן לבחון כמעט את הרשתית בעזרת ציוד אופטי ועדשות מתאימות. שימוש באופתלמוסקופ ישיר מאפשר הסתכלות על הדיסק האופטי. נדרשת בדיקה ביומיקרוסקופית של מנורת סדק יחד עם עדשת מיקוד אספרית מתאימה (66D, +78D+ או 90D+) לתצוגה סטריאוסקופית מפורטת של הדיסק האופטי והמבנים בתוך העין.
בדיקה ביומיקרוסקופית יכולה להצביע על בריאות עצב הראייה. במיוחד, רופא העיניים מציין את הצבע, גודל השקע במרכז הדיסק (מצוין כיחס בין השקע לדיסק), חדות הגבולות של הדיסק, קיום בצקת בסיבים, שטפי דם, וכל חריגות אחרת מהמראה התקין. הסתכלות ישירה על הדיסק יכולה לעזור באיבחון של גלאוקומה, פגיעות בעצב הראייה בגלל דלקת או הפרעה בזרימת הדם, או מצבים תוך מוחיים הניתנים לזיהוי ברשתית. למשל, בצקת של הדיסק (פפילדמה) יכולה להיווצר כתוצאה מלחץ תוך-גולגולתי מוגבר מסיבות שונות. דרוזן של עצב הראייה, משקעים מסויידים המופיעים באחוזים בודדים של האוכלוסייה, ניתנים גם הם לאיבחון ביומיקרוסקופי.
דיסק חיוור עריכה
לדיסק אופטי רגיל ובריא צבע כתום עד ורוד, בהבדלים קלים לפי המוצא האתני.[3] דיסק חיוור הוא דיסק אופטי שצבעו משתנה מצבע ורוד או כתום חיוור ללבן. דיסק חיוור הוא אינדיקציה למצב מחלה, בדרך כלל דיסק שעבר פגיעה ונשאר אטרופי. דיסק חיוור יהיה מלווה קלינית בפגיעה בראייה באותה עין.[4]
הדמיה עריכה
תמונות מסורתיות של מצלמות סרטים צבעוניות הן תקן הייחוס בהדמיה. תמונות אלו מחייבות צלם עיניים מומחה, טכנאי עיניים, אופטומטריסט או רופא עיניים לצילום תמונות סטנדרטיות של הדיסק האופטי. תמונות סטריאוסקופיות מציעות כלי בדיקה מצוין למעקב סדרתי אחרי שינויים אפשריים, ונעשים בידי אופטומטריסט מומחה או רופא עיניים.
כמו כן פותחו טכניקות אוטומטיות המאפשרות הדמיה יעילה וזולה יותר. טומוגרפיית רשתית היידלברג (HRT), סריקת לייזר פולרימטרית וטומוגרפיה קוהרנטית אופטית הן טכניקות ממוחשבות להדמיית מבנים שונים של העיניים, כולל הדיסק האופטי. הם מכמתים את שכבת סיבי העצבים של הדיסק והרשתית שמסביבו ומתאמים את הממצאים סטטיסטית למסד נתונים של אוכלוסיית אנשים נורמליים שנבדקו בעבר. הם שימושיים למעקב בסיסי וסדרתי אחרי שינויים זעירים במורפולוגיה של הדיסק האופטי. הדמיה אוטומטית לא תספק ראיות מוחלטות לאבחנה קלינית, ויש להשלים את הממצאים על ידי בדיקות פיזיולוגיות סדרתיות לאיתור שינויים תפקודיים. בדיקות כאלה עשויות לכלול תרשים שדה ראייה ופרשנות קלינית סופית של בדיקת העיניים המלאה על ידי רופא עיניים.
זרימת דם ברשתית ובשכבת הכורואיד שסביב הרשתית באזור הדיסק האופטי יכולה להתגלות באופן לא פולשני על ידי הדמיית דופלר בלייזר בטווח הקרוב לאינפרה אדום.[5] הדמיית דופלר בלייזר יכולה לאפשר מיפוי של מדד ההתנגדות העורקית המקומית, ואפשרות לבצע זיהוי חד משמעי של העורקים והוורידים ברשתית על בסיס ההפרש בין הסיסטולה לדיאסטולה שלהם, ולחשוף המודינמיקה בעיניים אנושיות.[6] יתר על כן, אסימטריית ספקטרום הדופלר חושפת את הכיוון המקומי של זרימת הדם ביחס לציר האופטי. לבדיקות אלו חשיבות באיבחון וטפול בגלאוקומה.
חריגות מבניות עריכה
- Megalopapilla : מצב בו הדיסק האופטי מוגדל (קוטר העולה על 2.1 מ"מ) ללא חריגות מורפולוגיות אחרות.[7] נחשב ואריאציה שאיננה מתקדמת.
- אנומלית דיסק "תהילת הבוקר" : עיוות מולד חד צדדי הנובע מכשל של עצב הראייה להיווצר לחלוטין ברחם.[8][9] המונח נטבע בשנת 1970 על ידי קינדלר, תוך שהוא מציין דמיון של עצב הראייה המעוות לפרח תהילת הבוקר.[10]
- שקע אופטי: שקע מולד עמוק של הדיסק האופטי כתוצאה ממום במהלך התפתחות העין.[11]
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "blind spot". Encyclopædia Britannica. 2011. נבדק ב-21 ביוני 2017.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ Tasman, William; Jaeger, Edward A (2006). "Chapter 4: Anatomy of the Visual Sensory System". Duane's Ophthalmology. Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. ISBN 9780781768559. OCLC 318288606.
- ^ Heidary, Fatemeh; Gharebaghi, Reza; Wan Hitam, Wan Hazabbah; Shatriah, Ismail (2010). "Nerve fiber layer thickness". Ophthalmology. 117 (9): 1861–1862. doi:10.1016/j.ophtha.2010.05.024. ISSN 1549-4713. PMID 20816254.
- ^ Vivian B. Osaguona, Differential diagnoses of the pale/white/atrophic disc, Community Eye Health 29, 2016, עמ' 71–74
- ^ Puyo, L., M. Paques, M. Fink, J-A. Sahel, and M. Atlan. "In vivo laser Doppler holography of the human retina." Biomedical optics express 9, no. 9 (2018): 4113-4129.
- ^ Puyo, Léo, Michel Paques, Mathias Fink, José-Alain Sahel, and Michael Atlan. "Waveform analysis of human retinal and choroidal blood flow with laser Doppler holography." Biomedical Optics Express 10, no. 10 (2019): 4942-4963.
- ^ Amador-Patarroyo, Manuel J.; Pérez-Rueda, Mario A.; Tellez, Carlos H. (1 בינואר 2015). "Congenital anomalies of the optic nerve". Saudi Journal of Ophthalmology (באנגלית). 29 (1): 32–38. doi:10.1016/j.sjopt.2014.09.011. ISSN 1319-4534. PMC 4314572. PMID 25859137.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Magrath, GN; Cheeseman EW; Sarrica RA (2013). "Morning Glory Disc Anomaly". Pediatric Neurology. 49 (6): 517. doi:10.1016/j.pediatrneurol.2013.05.015. PMID 24095648.
- ^ Barnard, Simon. "An Introduction to Diseases of the Optic nerve". נבדק ב-30 במאי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kindler (1970). "Morning glory syndrome: unusual congenital optic disk anomaly". Am J Ophthalmol. 69 (3): 376–84. doi:10.1016/0002-9394(70)92269-5. PMID 5418855.
- ^ Georgalas, Ilias; Ladas, Ioannis; Georgopoulos, Gerasimos; Petrou, Petros (באוגוסט 2011). "Optic disc pit: a review". Graefe's Archive for Clinical and Experimental Ophthalmology = Albrecht von Graefes Archiv für Klinische und Experimentelle Ophthalmologie. 249 (8): 1113–1122. doi:10.1007/s00417-011-1698-5. ISSN 1435-702X. PMID 21638030.
{{cite journal}}: (עזרה)