ההיכל
ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם[1]. בהיכל ניצבו מזבח הקטורת, לחם הפנים והמנורה.
מבנה ההיכלעריכה
בבתי המקדש אורכו של ההיכל היה 40 אמות ורוחבו 20 אמות.
בין ההיכל, שהוגדר כ'קודש', ובין הדביר, שהוגדר 'קודש קודשים', הייתה מחיצה. במשכן הייתה זו הפרוכת. בבית ראשון נבנה במקום קיר שנקרא אמה טרקסין, ובבית שני, כאשר ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעובי אמה, חזרה הפרוכת למקומה.
בין ההיכל לאולם היו זוג דלתות מוזהבות, שנפתחו כלפי פנים.
שימושו של ההיכלעריכה
ההיכל הכיל את רוב כלי הקודש העיקריים:
בדרומו הייתה המנורה - כלי המאור של המקדש; המנורה הודלקה בכל יום בשעת בין הערביים ודלקה עד הבוקר.
בצפונו היה השולחן - עליו היה מונח לחם הפנים, שהוחלף בכל שבת.
באמצעו, אך משוך קמעה לכיוון מזרח, היה מזבח הזהב - עליו היו מקטרים את הקטורת, ומזים עליו מהחטאות הפנימיות.
הערות שולייםעריכה
- ^ אם כי לעיתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי "היכל"
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||
