הוביט

גזע בדיוני

הוביט (באנגלית: Hobbits) הוא גזע בדיוני זעיר דמוי אנוש החי בארץ התיכונה בספריו של ג'.ר.ר. טולקין. הם מכונים גם בני מחצית או זוטונים (Halflings). ההוביטים הופיעו לראשונה בספר ההוביט, אשר גיבורו בילבו בגינס הוא הוביט. כמה מן הדמויות המרכזיות בספר ההמשך, שר הטבעות, היו הוביטים גם כן - פרודו בגינס, סמוויז גמג'י, פרגרין טוק ומריאדוק ברנדיבאק. ההוביטים מוזכרים בקצרה בסילמריליון ובסיפורים שלא נשלמו.

הוביט
Hobbit
ההוביט בילבו בגינס לצידו של גנדלף הקוסם.
ההוביט בילבו בגינס לצידו של גנדלף הקוסם.
הופעה ראשונה ההוביט
יוצרים ג'ון רונלד רעואל טולקין
נתונים
טריטוריית מגורים צפון מערב הארץ התיכונה,
באזור הפלך וביישובים סמוכים.

לדברי המחבר בפרולוג לשר הטבעות, ההוביטים הם קרובי משפחה של בני האדם.[1] ההוביטים נראים דומה לבני אנוש קטנים, ולכן הם מכונים לפעמים "האנשים הקטנים". עם זאת, הם רואים את עצמם כעם נפרד. במהלך אירועי שר הטבעות ההוביטים חיים בפלך ובברי, בצפון מערב הארץ התיכונה, אך בסוף הסיפור כמה מהם עוברים לגונדור ורוהן.

פיתוח עריכה

טולקין האמין שהוא המציא את המילה הוביט, אם כי שנים לאחר מותו התגלה שהמילה הייתה קיימת כבר, אך עם משמעות שונה.[2] נראה כי את ההשראה להוביטים קיבל טולקין מהספרים "הארץ המופלאה של הסנרגים" (שנכתב בידי אדוארד וויק סמית') והספר "בביט" שנכתב על ידי סינקלר לואיס. הסנרגים היו, במילותיו של טולקין, "גזע של אנשים הגבוהים אך במעט משולחן ממוצע, אך כתפיהם רחבות וכוחם כשל עשרה אנשים".[3] טולקין כתב שהארץ המופלאה של הסנרגים הייתה "ככל הנראה מקור השראה תת-הכרתי להוביטים", ואמר בראיון כי "ייתכן שהמילה הוביט קשורה לספרו של לואיס" (כמו ההוביטים, ג'ורג' בביט נהנה מנוחות הבית שלו). עם זאת, טולקין טוען שהתחיל לכתוב את ההוביט בלי תכנון מראש, באמצע תקופת בחינות, ברשמו על דף נייר: "בתוך חור באדמה חי לו הוביט".[4] רק בשר הטבעות פיתח טולקין את ההיסטוריה והחברה של בני הגזע.

בנספח בשר הטבעות מציג טולקין אטימולוגיה בדיונית עבור השם, לפיו המילה הוביט נגזרה מהמילה holbytlan, "שוכן-מחילה" בשפתם העתיקה של הרוהירים.

מראה עריכה

בפרולוג לשר הטבעות כותב טולקין כי גובהם של ההוביטים הוא בין שניים לארבעה רגל (בין 61 ל-122 סנטימטרים), כשהגובה הממוצע שלוש רגל ושישה אינץ' (107 סנטימטרים), והם מתלבשים בצבעים בהירים, עם עדיפות לצבעי צהוב וירוק. רגליהם מכוסות בשיער (לרוב חום, כמו השיער על ראשם), הם אינם נועלים נעליים ואינם מגדלים זקנים. תוחלת החיים הממוצעת של הוביט היא 100 שנים. הוביט מגיע לפרקו בגיל 33 ולגיל העמידה בגיל 50. הוביטים נוטים להיות מוצקים (אם כי פחות מגמדים).

סגנון חיים עריכה

 
פתח מחילה של הוביט

בכתביו, מתאר טולקין את ההוביטים כסולדים מהרפתקאות, ומחבבים חיים כפריים ופשוטים של חקלאות, אכילה ופעילות חברתית. הם נוהגים לאכול שש ארוחות ביום, ואוכלים מאכלים פשוטים כמו עוגות, בשר, תפוחי אדמה ותה. לטענת של ההוביטים, הם ייצרו לראשונה את עשב המקטרת, הנפוץ ברחבי הארץ התיכונה.

ההוביטים של הפלך פיתחו מנהג לתת מתנות ביום ההולדת, במקום המנהג המקובל לקבל מתנות. עם זאת, המנהג לא פשה בקהילות אחרות.

ההוביטים חיים בבתים תת-קרקעיים בתוככי גבעות, לרוב עם דלתות וחלונות עגולים.

להוביטים לוח שנה משלהם, עם שנה הכוללת אחד עשר חודשים של שלושים יום. ישנם כמה ימים בשנה שאינם משתייכים לאף חודש: יום אמצע שנה וימי הליית'. מדי ארבע שנים מעברים את השנה, ככל הנראה כדי לשמור על סנכרון עם עונות השנה.

היסטוריה בדיונית עריכה

לפי סיפורי העם המוקדמים של ההוביטים, נראה כי במקור הם יישבו את עמק אנדואין, בין יער-אופל והרי הערפל. ההוביטים חיו ליד אבותיהם של הרוהירים, ועל כן מילים ושמות שונים של ההוביטים הם נגזרות של מילים רוהיריות.

באותו זמן, ההוביטים התחלקו לשלושה "גזעים": ההרפוטים, היסטוריים והפלוהידים. ההרפוטים היו דומים להוביטים מספרי ההוביט ושר הטבעות. הם חיו במחילות על המדרונות של הרי הערפל. היסטוריים היו נמוכים וחסונים ובעלי זיקה לסירות ושחייה. סמיאגול הוא צאצא של היסטוריים. הפלוהידים היו הרפתקנים וגבוהים, וחיו ביערות ליד הרי הערפל. דמם של בני הפלוהידים זורם בבני משפחת טוק וברנדיבאק, לרבות בילבו, פרודו ועוד.

בסביבות שנת 1050 לעידן השלישי ההוביטים חצו את הרי הערפל מסיבות לא ידועות, שייתכן וקשורות להתעצמות כוחו של סאורון ביער-אופל. ההוביטים התיישבו באזור ברי, וההבדל בין גזעי ההוביטים החל להיטשטש. ההוביטים נשבעו אמונים למלכים האחרונים של ארנור, ולאחר התמוטטות הממלכה הם החלו למשול בעצמם.

הוביטים בתרבות הפופולרית עריכה

סרטים עריכה

ההוביטים מופיעים בעיבודים השונים לספריו של טולקין, כגון שר הטבעות וההוביט של פיטר ג'קסון, ההוביט ושר הטבעות של ראלף בקשי.

מדע עריכה

  ערך מורחב – הומו פלורסיינסיס

ההומו פלורסיינסיס (שם מדעי: Homo floresiensis; "הומו" מלטינית אדם, "פלורסיינסיס": מהאי פלורס) הוא מין נכחד מן הסוג אדם המיוחד בקומתו הנמוכה, כמטר אחד, שבגללה התפרסם בתקשורת בכינוי "הוביט".

עצמות של מספר פרטים ממין זה התגלו החל משנת 2003 באי פלורס שבאינדונזיה, כולל גולגולת ושלד כמעט מושלמים של נקבה אחת, וכן כלי אבן שבהם השתמשו ועצמות חיות נכחדות שאותן כנראה צדו. עצמות פלורסיינסיס תוארכו במספר שיטות שונות של תיארוך רדיומטרי לתקופה של 74 אלף עד 13 אלף שנים בלבד לפני זמננו. תיארוך זה הופך אותם לאדם הקדמון האחרון שחי בעולם לצד האדם המודרני הומו ספיינס, מאוחר אפילו מן האדם הניאנדרטלי שנכחד לפני כ-28 אלף שנה.

מחלוקות מדעיות קשות קיימות סביב פלורסיינסיס, ובפרט ישנם חוקרים הסבורים כי אין מדובר במין נפרד באבולוציה של האדם, אלא באוכלוסיית ספיינס שהייתה חולה בפגם גנטי או התפתחותי כלשהו, אולי צורה של מיקרוצפליה.

משחקים עריכה

יחד עם אלפים וגמדים, ההוביטים מופיעים משחקי פנטזיה רבים, בין משחקי תפקידים שולחניים ובין משחקי מחשב. מאחר שעל המילה "הוביט" יש זכויות יוצרים, בחלק מהמשחקים הם מופיעים במונחים אחרים, כגון זוטונים או בני מחצית (למשל במבוכים ודרקונים). ההוביטים מופיעים גם במשחקי לוח וקלפים המבוססים על הספרים שר הטבעות וההוביט.

עצי משפחה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הוביט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טולקין: "אכן, גלוי כי על אף הניכור שחל בינינו לאחרונה, קרובים לנו ההוביטים קרבת משפחה... מאז ומתמיד דיברו בלשונות האדם, בדרך מיוחדת להם... אולם שוב אי אפשר לחשוף את שורשי היחס המשפחתי בינינו לבינם."
  2. ^ Tolkien, John Ronald Reuel (1988). Douglas Anderson, ed. The Annotated Hobbit: The Hobbit, or, There and Back Again. Houghton Mifflin Co. ISBN 0-395-47690-9.
  3. ^ Carpenter: J. R. R. Tolkien: A Biography, p. 165.
  4. ^ Carpenter: J. R. R. Tolkien: A Biography, p. 172