הוגו מסנט ויקטור
הוגו מסנט ויקטור (1096–1141) היה חבר בקומונה של כמרים (Canons Regular) בגרמניה של המאה ה-12, ותאולוג חשוב. כתביו החשובים עוסקים במיסטיקה. בשלב מאוחר בחייו יצא את הקומונה והתמקם במנזר סנט ויקטור בפריז, ולימים הפך שם לראש המנזר.
 | |
| לידה |
1096 דוכסות סקסוניה  |
|---|---|
| פטירה |
1141 (בגיל 45 בערך) פריז, ממלכת צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
לטינית |
  | |
חרף נטייתו אל המיסטיקה, החשיב הוגו את המדעים ואת הפילוסופיה הרציונלית, וראה בהם נתיב אפשרי חשוב בדרך אל הפעילות הדתית.
בין חיבוריו החשובים ביותר: 'על הסקרמנטים של האמונה הנוצרית' וכן 'הדידאסקליקון (Didascalicon) של הוגו מסנט ויקטור'. במיוחד החיבור על הסקרמנטים זכה לתהודה והשפעה רבה, ותוכנו מוקדש לדיונים בתאולוגיה ומיסטיקה סביב נושאים כמו האלהים, המלאכים, וחוק הטבע. החיבור האחר, הדידאסקליקון, משמש כמבוא אנציקלופדי אל הדת הנוצרית ומכוון למתחילים. חיבור זה מבליט את נטייתו הפילוסופית של המחבר.
בתרבות עריכה
בקומדיה האלוהית מאת דנטה אליגיירי מזכיר אותו הדובר בקנטו 12 של "העדן", בונוונטורה הקדוש, כשרוי בגן העדן של התאולוגים והפילוסופים יחד עם מלומדי דורו פדרו הספרדי, פטרוס קומסטור, אנסלם מקנטרברי, יוחנן כריסוסטומוס, יואכים מפיורה ותומאס אקווינס.
