הליכה

צורת התנועה והניידות העיקרית של בעלי חיים על פני הקרקע
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הליכה היא צורת התנועה והניידות העיקרית של בני אדם ושל בעלי חיים על פני הקרקע.

מטרת ההליכה היא להעביר את הגוף בבטחה וביעילות במישור או בשיפוע. בדרך כלל ההתייחסות להליכה היא להליכה לפנים (קדימה) אבל, היא אפשרית לכל כיוון. פרק זה ייוחד בעיקר להליכת בני אדם, משמע להליכה על שתיים.

חיוניות ההליכה לתפקוד בני האדם גדולה ועל כן לא מפליא הוא שמספר המחקרים והמאמרים העוסקים באספקטים שונים של יכולת ההליכה הוא אלפים רבים. חלקם של הפרסומים מוקדש להליכת אנשים בריאים (normal gait) וחלקם האחר למגוון גדול מאוד של הליכות אב-נורמאליות (פתולוגיות). מכיוון שהן בהליכה נורמאלית והן בהליכה פתולוגית מרכיבים רבים של ההליכה הם תלויי גיל, מקובל להתייחס בנפרד לקבוצות גיל שונות.

ליישום הליכה צריכים להתקיים מספר תנאים בסיסיים:

1.     מסוגלות הגפיים התחתונות (הרגליים) לתמוך בגו, בראש ובגפיים העליונות. תמיכה זו מופעלת כנגד כוח הכבד ואי יכולת למלא פונקציה זו עשויה לגרור "התמוטטות"

2.     שמירה על יציבה זקופה ועל שווי המשקל של הגוף. מכיוון שההולך נשען על שתי כפות הרגליים (ובחלק ניכר מהזמן על אחת בלבד), כשל במילוי תנאי זה ימנע את יכולת ההליכה.

3.     פיקוח על מסלול הגף הנעה קדימה באוויר מרגע הנפתה ועד לנחיתתה. פגיעה בפונקציה זו עלולה לגרום למעידה או נפילה עד כדי מניעת היכולת להתקדם בהליכה.

4.     יצור אנרגיה לצורך ההתקדמות ולשם ביצוע שינויי מהירות. אי יכולת, עלולה לגרום להליכה לא פונקציונאלית עד כדי מניעת היכולת ללכת.

די בתנאים אלו כדי להצביע על התרומה של מערכות הגוף השונות לביצוע הליכה תקינה: בראש ובראשונה, מערכת העצבים, השרירים והשלד; ובנוסף, מערכת הנשימה ומערכת הלב וכלי הדם ובהמשך, כל שאר מערכות הגוף שפעולתן התקינה מתחזקת ומאפשרת את הביצוע התקין וההשקעה האנרגטית הכרוכה בהליכה.


הליכה נורמאלית ופתולוגית נחקרת בתחומי מדע שונים המשיקים זה לזה:  בביומכניקה, הדגש הוא על חקר שלבי ההליכה, ועל הכוחות המשמשים לביצועה. בהתאם לכך תשומת הלב מופנית לחקר תנועות המפרקים ופעילות השרירים ולמנגנונים המפקחים ומווסתים פעולות אלו. בפיזיולוגיה, המחקר נסב על פעילות מערכות הגוף התומכות בהליכה ובראשונה על מערכת הנשימה וכלי דם. ניתן להוסיף כאן מחקרים באביזרי עזר וברובוטיקה. הליכה נחקרת במעבדות מחקר, בעולם הפתוח ובקליניקה. לכל אחת מסביבות מחקר אלו תרומה להבנת מנגנוני ההליכה ולשפור או שיקום ההליכה במקרים של פגיעות.


שלבי ההליכה

במהלך ההליכה כל גף נמצאת על הקרקע (שלב התמיכה(Stance or support phase , כ60% ממשך מחזור ההליכה (מוגדר בפסקה הבאה), ומונפת באוויר (שלב ההנפהSwing phase    ) כ40% ממחזור ההליכה.  כאשר גף אחת באוויר, הגף השנייה תומכת לבד במשקל הגוף (Single stance). האתגר בשמירת שווי המשקל בהליכה ניכר מנתון זה. רק במשך כ20% ממחזור ההליכה שתי כפות הרגליים נמצאות על הקרקע (Double stance).

יש לציין שמקובל להגדיר "אירועים" מסוימים בהליכה של כל רגל בנפרד, כגון האירוע של הנחיתה (רגע הנחיתה, משמע, הנגיעה הראשונית) בקרקע, או רגע העזיבה של כף הרגל את הקרקע . על אירועי ההליכה העיקריים יורחב בהמשך. 


מחזור ( מעגל) ההליכה ((Gait Cycle

הליכה היא מטבעה תנועה מחזורית המורכבת מצעדים חוזרים הדומים זה לזה. 

מקובל להגדיר את מחזור ההליכה כצעד (.(stride צעד הוא המרווח בין "אירוע" המתרחש ברגל אחת במהלך ההליכה עד להתרחשות העוקבת של אותו אירוע באותה רגל. אפשר להגדיר צעד במונחי זמן ((stride period: לדוגמה: משך הזמן בשניות של צעד ברגל ימין, הינו משך הזמן מהנחיתה (בדרך כלל העקב נוחת ראשון)  של רגל  ימין על הקרקע לבין הנחיתה העוקבת של רגל ימין על הקרקע. לחלופין, אפשר להגדיר צעד ביחידות מרחק ((stride length: המרחק שעשתה רגל ימין מאירוע מסוים כגו הנחיתה על הקרקע עד להתרחשות הבאה של הנחיתה ברגל ימין.

פסיעה (step), מגדירה את המרווח בין אירוע המתרחש ברגל אחת בהליכה לבין התרחשות אותו אירוע ברגל הנגדית. לדוגמה, בין נחיתת רגל ימין על הקרקע לבין נחיתת רגל שמאל. כמו לגבי צעד גם כאן ניתן להגדיר את משך הפסיעה במדידות זמן ואת משכה ביחידות מרחק. בהליכה נורמאלית משך הזמן או המרחק של step הוא מחצית הstride. יש לציין שאין במילון העברי הבחנה בין stride   לstep והמונח "פסיעה" נקבע כאן לשם בידולו  מ"צעד" בהקשר לתוכן זה.[1]

הליכה נורמאלית מאופיינת בסימטריות שביטויה  בביצוע השווה/דומה של הגף הימנית והגף השמאלית. כאשר ההליכה אינה סימטרית זוהי צליעה.


תינוקות מפתחים את יכולת ההליכה באופן עצמאי בממוצע בין גיל 9 חודשים ל-15 חודשים. מבחינת מערכת העצבים, פעולת ההליכה יכולה להיות נשלטת על ידי מחולל תבנית מרכזי.

מאפייני ההליכהעריכה

 
דינגו מהלך.

ההליכה שונה מריצה, זחילה וקפיצה. ההליכה מובדלת מן הריצה על ידי ההגדרה שבה רק רגל אחת נמצאת באוויר בעוד השנייה על הקרקע, בעוד שבריצה ישנם רגעים בהם שתי הרגליים באוויר. אצל האדם ושאר בעלי החיים ההולכים על שתיים, הריצה היא כאשר שתי הרגליים נמצאות באוויר בכל צעד. אצל הסוסים ושאר בעלי החיים בעלי ארבע רגליים, צורות הריצה רבות, בעוד צורת ההליכה מתבצעת כאשר בכל צעד שלוש רגליים על הקרקע.

הליכה כפעילות גופניתעריכה

הליכה היא גם ספורט חובבים נפוץ. היא מקדמת את הבריאות ויכולה להיעשות כמעט בכל מקום. בשנים האחרונות ערים רבות מקדמות את נושא ההליכתיות (Walkability) כדי להיות נעימות יותר להולכי הרגל, בין היתר במטרה להקטין את השימוש ברכב הפרטי וכתוצאה מכך את זיהום האוויר ופקקי התנועה הכבדים הנלווים לו, וכן להגביר את מידת הפעילות הגופנית של התושבים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Winter DA, Biomechanics and motor control of human gait: normal, elderly and pathological - 2nd edition, WATERLOO, Canada 364 WARRINGTON DRIVE N2L 2P6: WATERLOO BIOMECHANICS, 1991
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.