הזמיר (אנדרסן)
הזמיר (בדנית: Nattergalen) היא אגדה שכתב הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן על קיסר סין המעדיף ציפור מכנית מזמרת ומעוטרת על פני ציפור אמיתית.
עלילה
עריכההסיפור מתחיל בתיאור על ארמונו המפואר של קיסר סין שבו ישנם גנים נפלאים המובילים ליער גדול, וממנו יוצאים אגמים נהדרים. בין הענפים סמוך לאגם מזמרת ציפור זמיר נפלאה, ומי שנהנה מזמרתה הם הדייגים העניים. שימעו של הזמיר מגיע לאוזני הקיסר המצווה על הבאתו לארמונו. משלחת יוצאת ליער ומביאה את הזמיר אל הקיסר. הזמיר מזמר ברצון לקיסר וכולם מתפעלים מיופי שירתו. בהמשך, מביאים לקיסר ציפור מכנית שגם היא שרה בצורה נפלאה. אך במשך הזמן לאנשים נמאס משירתה הלא מגוונת של הציפור המכנית, ואילו הזמיר האמיתי פרח לו מהארמון. בסוף נשברת הציפור המיכאנית והקיסר עצמו נוטה למות. הזמיר שומע על מצבו של הקיסר והוא חוזר לארמון, מזמר לקיסר שבריאותו משתפרת ואילו מלאך המוות עוזב את הארמון.
פרסום הסיפור
עריכההסיפור התקבל היטב עם פרסומו בקופנהגן בשנת 1843 בקובץ סיפורי האגדות החדשות. ההערכה היא שההשראה לסיפור הייתה על רקע אהבתו הנכזבת של הסופר לזמרת האופרה ג'ני לינד שכונתה "הזמיר השוודי".
בסיפור קיימים מוטיבים המזכירים את אגדת בגדי המלך החדשים. מלך מבודד בארמונו ואינו חש בנעשה סביבו ואינו ער למצב הקשה של עניי העם. הוא מוקף יועצים מלאי אינטרסים אישיים הדואגים לשמור על עצמם ומעמדם.
הסיפור עובד לאופרה, לבלט, למחזה מוזיקלי, לדרמת טלוויזיה ולפרק בסדרת האנימציה אגדות אנדרסן ששודרה גם בישראל.
הסיפור תורגם לראשונה על ידי דוד פרישמן ויצא בוורשה בשנת תרנ"ו (1896). מאז הוא תורגם ועובד פעמים רבות, בהם על ידי נתן אלתרמן (1960). הסיפור הודפס במסגרת קובצי אגדות וסיפורים של אנדרסן וגם בספרונים נפרדים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- הזמיר, בפרויקט בן-יהודה בתרגומו מאנגלית של דוד פרישמן