החברה ההיסטורית הישראלית

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החברה ההיסטורית ישראלית היא ארגון המאגד תחתיו את חוקרי וחוקרות העבר במדינת ישראל. קהילת המחקר היא קהילה מגוונת ותוססת הכוללת דורות של חוקרים וחוקרות העוסקים בתחומי מחקר שונים, מחקר העולם העתיק ועד היסטוריה עולמית עכשווית, המקדמים את המחקר בתחום ההיסטוריה.

החברה ההיסטורית הישראלית
HahevraHaisraelit.gif
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש שמואל פיינר
מזכיר כללי מיכל שגיא
תאריך הקמה 1924
www.historical.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

החברה ההיסטורית הישראלית נוסדה בשנת 1924, תחת השם החברה הארצישראלית להיסטוריה ולאתנוגרפיה. בשנת 1950 הוחלף השם לחברה ההיסטורית הישראלית. בין מייסדיה היו הפרופ' בן-ציון דינור והפרופ' יצחק בער. לשורותיה הצטרפו גם היסטוריונים רבים שתחומי מחקרם אינו רק תולדות היהודים והם מיוצגים היום בהנהלת החברה. החברה היא הארגון המייצג את חוקרי העבר של ישראל בגופי מחקר בינלאומיים ומוסדות אקדמיים בעולם.

בראש החברה ההיסטורית הישראלית עומד פרופ' שמואל פיינר, מזכ"לית החברה היא מיכל שגיא, ומנהלת הפרויקטים האקדמיים היא ד"ר צאלה רובל.

מעבר למשימתה הראשונה לשרת את קהילת ההיסטוריונים באקדמיה, החברה ההיסטורית היא ארגון המהווה נקודת מפגש והחלפת דעות עבור חוקרים, סטודנטים, תלמידים, מורים ובעלי עניין בחקר העבר מהקהל הרחב. החברה שואפת לקשר בין העבר להווה ולעתיד, ולהעמיק את המסר שחקר העבר רלוונטי תמיד.

החברה שואפת לקדם ידע היסטורי בקרב הדורות הצעירים כמו גם לקדם קשרים בין האקדמיה לבין מורים להיסטוריה בבתי ספר תיכוניים וגופי חינוך אחרים.

החברה מפרסמת שני כתבי העת, ציון ו-היסטוריה, האחד בתולדות עם ישראל והאחר בהיסטוריה כללית כחלק ממטרה רחבה של קידום כל סוגי ההיסטוריה. בכתבי עת אלה מתפרסמים בעברית מיטב מחקריהם של חוקרים וחוקרות מתחומים שונים בחקר העבר, בארץ ובעולם. החברה שותפה גם בהפצת כתב העת זמנים יחד עם האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב ומעניקה חסות לכתב העת היה היה שבו מתפרסמות עבודות של סטודנטים וסטודנטיות בחוגים ההיסטוריים השונים.


עיקרי פעילותה של החברה ההיסטורית הישראליתעריכה

החברה מוציאה לאור את כתב העת החשוב בעולם בהיסטוריה יהודית "ציון" ואת כתב העת "היסטוריה", שמבטאים שניהם את הדגש על פרסום מחקרים של ישראלים בשפה העברית. בנוסף מוציאה החברה לאור את סדרת הספרים "בלשון עבר" שבמסגרתה ספרי מופת של חוקרים ישראלים הרואים אור בעברית. החברה מעניקה מדי שנה פרסים לספר ולמאמר מצטיינים בעברית (פרסי "עם ועולם"). החברה ההיסטורית הישראלית מייצגת את חוקרי העבר בישראל בפורומים בין לאומיים ומול חברות היסטוריות יהודיות ולאומיות. דואגת להביא לישראל היסטוריונים מהשורה הראשונה בעולם (לזכרו של אחד מבכירי ההיסטוריונים, חוקר תקופת הבית השני פרופ' מנחם שטרן). הרצאות בימת שטרן מתפרסמות בעולם באנגלית ובארץ בעברית. החברה מקיימת כנס שנתי שבו נוטלים חלק חוקרים ותיקים ומתחילים מכל האוניברסיטאות בישראל, וכמו כן סדנאות לדוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. בנוסף, מעודדת החברה תלמידי תיכון מצטיינים להתמקד במחקר היסטורי ולכתוב עבודות מחקר כחלק ממסלול לימודיהם (המצטיינים מציגים את מחקרם בפורום בינלאומי). החברה ההיסטורית הישראלית מיוצגת באיגוד העולמי של החברות ההיסטוריות הלאומיות (ICHS) ונוטלת חלק פעיל בכנסים הבינלאומיים של איגוד זה.


הרצאות במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרןעריכה

פרופסור מנחם שטרן ז"ל, מהחוקרים החשובים בדורו של תולדות עם ישראל בתקופת הבית השני ולאחר החורבן, כיהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית, כעורך כתב העת ציון וכיו"ר מערכת הפרסומים של מרכז זלמן שזר. בפיגוע טרור שאירע ב-22 ביוני 1989 (י"ט סיון תשמ"ט) פרופסור שטרן נרצח בדקירה בעת שהיה בדרכו לבית הספרים הלאומי בירושלים.

בשנת 1993 יסדה החברה ההיסטורית הישראלית לזכרו את במת ירושלים להיסטוריה.

מדי שנה מוזמן מחוץ לארץ היסטוריון מן השורה הראשונה במחקר בעולם לסדרה בת שלוש הרצאות, פרי מחקר חדש שטרם ראה אור. בגלל אופייה המיוחד של במת שטרן הדוברים שמגיעים מדגישים בהרצאותיהם הקשר יהודי או ארץ ישראלי הייחודי בתחום מחקרם. הרצאות מתקיימות בשפה האנגלית ומיועדות לציבור ההיסטוריונים בארץ, לחוקרים מדיסציפלינות שונות, לסטודנטים, למורים ולקהל הרחב. האורח מקיים במהלך ביקורו פגישות עם תלמידי מחקר מכל האוניברסיטאות בישראל. אורח במת שטרן בינואר 2020 היה פרופ' ג'מאל קפאדר, מומחה להיסטוריה עות'מאנית בעת החדשה המוקדמת מאוניברסיטת הארוורד. במת שטרן הבאה תארח את פרופ' לוריין דאסטון, ממכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע. פרופ' דאסטון היא מומחית בעלת שם עולמי להיסטוריה של המדע. בעבר הרצו בבמה זו גם: קרלו גינזבנורג, לורה אנגלשטיין, סיימון שאמה וקית' תומאס. הנוסח הסופי של ההרצאות רואה אור כספר באנגלית ובעברית. בסדרת הספרים של במת שטרן יצאו (בעברית) בשנים האחרונות: ריצ'רד אוונס, עבר אחר: היסטוריה מנוגדת-עובדות, 2020; גלן באוארסוק, אימפריות מתנגשות בשלהי העת העתיקה, 2019; היינץ שילינג, אירופה אחרי הרפורמציה: דינמיקה של תמורות, 2018.


הכנס השנתי של החברה ההיסטורית הישראליתעריכה

הכנס השנתי של החברה ההיסטורית מופק ומאורגן על ידי החברה ההיסטורית והוא משותף לכל האוניברסיטאות וגופי המחקר בארץ. משתתפים בו בכל שנה למעלה ממאה היסטוריונים והיסטוריוניות. בכל שנה הכנס השנתי מתארח באוניברסיטה אחרת בארץ כחלק מחזונה של החברה ההיסטורית להיות גוף על-אוניברסיטאי המאגד תחתיו את כל חוקרי העבר בישראל. את הכנס מארגנת וועדה אקדמית והוא עוסק בנושאים בעלי חשיבות היסטורית מחקרית ואקטואלית. בכל כנס מרצים בין שישה-עשר לעשרים דוברים ודוברות, חלקם בראשית דרכם האקדמית וחלקם בכירים. הכנס פתוח לקהל הרחב ומאפשר שיח רחב חוצה תקופות ומקומות.


סדנאות חוקרים צעירים

החברה ההיסטורית הישראלית מקיימת מגוון רחב של סדנאות לחוקרים וחוקרות צעירים אשר מלוות על ידי טובי החוקרים בישראל. מטרתן לחזק את הקשרים בין החוקרים בתחומים השונים ואת שיתוף הפעולה ביניהם. סדנאות החוקרים הצעירים של החברה ההיסטורית הן מפגשים ייחודיים המאפשרים לחוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית להציג את מחקריהם במרחב אקדמי הפתוח לחוקרים וחוקרות מכלל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בארץ.

סדנאות עבר של החברה כללו גם את: חידושים במחקר על תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, סדנת הנאורות ומתנגדיה, חקר החברה החרדית בישראל, נשים, פעילות אזרחית ושינוי חברתי: בין הצפון לדרום הגלובלי, סדנת העת העתיקה לחוקרים צעירים, וסדנת ימי הביניים עכשיו.


פרסי תלמידיםעריכה

החברה ההיסטורית הישראלית מחלקת מדי שנה פרסים לתלמידים שכתבו עבודות מצטיינות בתחומי ההיסטוריה. עבודות הגמר, ברמה של חמש יחידות לימוד, נשפטות על ידי ועדה אקדמית על פי אמות המידה המחמירות ביותר. בשנים האחרונות זכו בפרסים עבודות שתרמו תרומה של ממש למחקר ההיסטורי והפגינו רמה גבוהה של כתיבה וידע.

סדרת הספרים 'בלשון עבר'עריכה

הסדרה היא פרי יוזמתה של החברה ההיסטורית הישראלית, נועדה להביא לקורא בישראל מבחר ממיטב הספרים בהיסטוריה עולמית, שנכתבו בידי היסטוריונים ישראלים בשפה העברית. המחקרים פורסמו תחילה בשפות לועזיות. עורכי הסדרה בוחרים בקפידה מחקרים חשובים, שראו אור בחו"ל בהוצאות אקדמיות מובילות. המהדורה העברית מותאמת לקורא הישראלי ומעניקה לו הזדמנות לערוך היכרות עם פירותיו של המחקר העדכני בסוגיות מרכזיות בתולדות העמים ברמה אקדמית גבוהה ובסגנון רהוט ונהיר בשפה העברית.

בעבר יצאו בסדרה: רון רובין, מכללה מאחורי גדר תיל: חינוך מחדש של שבויי המלחמה הגרמנים, 2020; עמי איילון, מהפכת הדפוס הערבי, 2018; אסתר כהן, רישומים של כאב: דת, משפט ורפואה בימי הביניים המאוחרים, 2019


ייצוג מדינת ישראל בגופים היסטוריים מוביליםעריכה

החברה ההיסטורית הישראלית מייצגת את מדינת ישראל בארגונים היסטוריים בינלאומיים המובילים את תחום המחקר ההיסטורי ומביאה את קולם הייחודי של החוקרים הישראלים, צעירים ומבוגרים בשדה המחקר ההיסטורי בעולם.

החברה ההיסטורית לוקחת חלק בפעילות ארגון Eustory, המאגד ארגונים היסטוריים לא ממשלתיים באיחוד האירופי. הזוכים בתחרות פרסי התלמידים השנתית של החברה ההיסטורית יכולים להגיש את מועמדותם לכנסים של Eustory. הכנסים מפגישים תלמידי היסטוריה מצטיינים מכל רחבי אירופה, ומתקיימים בכל שנה בערים אירופאיות שונות. הכנסים מהווים מקום מפגש ושיתוף פעולה לעוסקים בתחום ההיסטוריה, והרחבת והנגשת הידע ההיסטורי.

International Committee of Historical Sciences (ICHS) הוא ארגון החוקרים המוביל בעולם המקיים כנס בין לאומי אחת לחמש שנים בו משתתפים נציגי ההיסטוריונים מכל מדינות העולם לדיונים על חקר ההיסטוריה בארצותיהם וקידום מחקרים בין לאומיים. החברה ההיסטורית הישראלית היא האחראית על הקשר בין הארגון לבין החוקרים בישראל ומבטיחה את מקומם של חוקרים ישראלים בתוך השיח האקדמי ההיסטורי העולמי. הכנס הקרוב יתקיים באוגוסט 2022 בפוזנן שבפולין. האגודה הבינלאומית לחברות היסטוריות יהודיות והחברה ההיסטורית מארגנות בכנס זה שני מושבים שיעסקו בהיסטוריה יהודית.

בהצבעה באספה הכללית של הארגון (11 במאי 2021) נבחרה הצעתה של החברה ההיסטורית הישראלית לארח בירושלים את הקונגרס ה-24 בשנת 2026.

קישורים חיצונייםעריכה