פרנסס אשקרופט

פרנסס מרי אשקרופט (באנגלית: Frances Mary Ashcroft; נולדה ב־15 בפברואר 1952) היא פרופסור לפיזיולוגיה במחלקה לפיזיולוגיה, אנטומיה וגנטיקה באוניברסיטת אוקספורד ומנהלת את מרכז אוקספורד לתפקוד גנים (Oxford Centre for Gene Function (אנ')). נוסף על כך היא עמיתה בטריניטי קולג'. החל משנת 1999 אשקרופט היא עמיתה בחברה המלכותית של לונדון למדעי הטבע.[1]

פרנסס אשקרופט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 בפברואר 1952 (בת 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1999)
  • מדליית בנטינג (2022)
  • גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית (2015)
  • G L Brown Prize Lecture (1996)
  • הרצאת קרוניאן (2013)
  • פרס לוריאל-אונסק״ו לנשים במדע (2012)
  • Annual Review Prize Lecture (2003)
  • קרן פלדברג (2010)
  • עמית האקדמיה למדעים רפואיים
  • Honorary member of the British Biophysical Society עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשקרופט היא פיזיולוגית רפואית בריטית החוקרת תעלות יונים - נקבוביות זעירות בקרום התא המובילות יונים ובכך משפיעות על דחפים עצביים, הפרשת הורמונים והנעת שרירים. אשקרופט מתמקדת במחקרה בתעלות המעורבות בהפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לעלייה ברמת הסוכר בדם. עבודתה בוחנת את מעורבות תהליך הפרשת האינסולין בסוכרת מסוג 2 וכיצד ניתן להתערב באופן תרופותי למניעת סוכרת מסוג 2. כמו כן, עבודתה עם הפרופסור אנדרו האטרסלי סייעה לאפשר לילדים שנולדו חולי סוכרת מסוג 1 לעבור מזריקות אינסולין לטיפול בטבליות.[2][3]

קורות חיים עריכה

אשקרופט נולדה בשנת 1952 בבריטניה. היא התחנכה בפנימית טלבוט הית' ובאוניברסיטת קיימברידג', שם הוענק לה תואר במדעי הטבע, ואחריו, בשנת 1978, דוקטורט בזואולוגיה. באותה שנה עברה לליסטר, שם עשתה את הפוסט-דוקטורט עם פיטר סטנפילד.[4] אשקרופט פרסמה מאמרים בכתבי עת רבים, ביניהם Nature ו-Journal of physiology על נושאים כגון תעלות יונים ותפקידם במחלת הסוכרת. בשנת 1996 מונתה לפרופסור לפיזיולוגיה באוקספורד ובשנת 1999 נבחרה אשקרופט כעמיתה ה-8000 של החברה המלכותית של לונדון.[5]

מחקר עריכה

אצל אדם בריא, אינסולין משתחרר מתאי הבטא שבלבלב כתגובה לעלייה ברמת הסוכר בדם, מה שממריץ את ספיגת הגלוקוז בשריר, בכבד ובשומן, וכך מחזיר את הגלוקוז בדם לרמתו התקינה. סוכרת מתרחשת כאשר תאי הבטא אינם משחררים מספיק אינסולין או כאשר מתפתחת תנגודת לאינסולין, וכתוצאה מכך רמות הסוכר בדם גבוהות.

ישנם שני סוגים עיקריים של סוכרת: סוכרת נעורים (או סוכרת מסוג 1) וסוכרת מסוג 2, הצורה הנפוצה ביותר.[6] סוכרת בילודים היא סוג מונוגני נדיר של סוכרת מסוג 1 המופיע לאורך הלידה או מעט אחריה. בשנת 1984, אשקרופט ועמיתיה מצאו כי התפקוד של תעלת אשלגן הרגיש ל-ATP (תעלת KATP) בממברנת התא של תאי בטא בלבלב היא קריטית לקישור רמות הגלוקוז בדם להפרשת אינסולין. הם טענו שמוטציה שגרמה לפתיחת תעלת KATP לצמיתות תפגע בשחרור האינסולין. עשרים שנה לאחר מכן, זוהו מוטציות אלו והוכחו כגורם לסוכרת בילודים.[7]

חידושים במחקר עריכה

מחקרים תפקודיים הראו כי מוטציות בערוץ KATP שנמצאו בסוכרת בילודים פוגעות ביכולתו של ATP לסגור את התעלה ולעורר את שחרור האינסולין. אשקרופט שיערה שתרופות שיכולות לסגור ישירות את תעלת KATP, ולעורר את שחרור האינסולין יהוו טיפול לסוכרת בילודים. ידוע כי תרופות סולפונילוריאה סוגרות ישירות את תעלת KATP ונמצאות בשימוש בבטחה לטיפול בסוכרת מסוג 2 במשך שנים רבות. על סמך ידע זה, חולים רבים עם סוכרת בילודים עברו מזריקות אינסולין לתרופות סולפונילוריאה דרך הפה. המעבר מזריקות אינסולין לטיפול בטבליות הביא לבקרת גלוקוז טובה והקלו על איכות חיי המטופלים. תובנות מהמחקר על סוכרת בילודים הובילו בין היתר להבנה טובה יותר של ההשפעה של היפרגליקמיה כרונית בסוכרת מסוג 2.[7]

פרסים עריכה

  • מלגת האקדמיה למדעי הרפואה, בשנת 1999.[8]
  • תואר כבוד לדוקטור מהאוניברסיטה הפתוחה (OU), בשנת 2003.[5]
  • פרס וולטר ברדפורד קנון, בשנת 2007.[9]
  • תואר כבוד לדוקטור מאוניברסיטת לסטר, ב־13 ביולי 2007.[5]
  • פרס לוריאל – אונסק"ו לנשים במדע, בשנת 2012.[10]
  • פרס הרצאת קרוניאן, בשנת 2013.[11]
  • עיתור המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית, בשנת 2015.(אנ')

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Frances Ashcroft, Physiology, Anatomy & Genetics
  2. ^ Frances M. Ashcroft, Adenosine 5'-Triphosphate-Sensitive Potassium Channels, ANNUAL REVIEWS, ‏Volume 11, 1988
  3. ^ Frances Ashcroft, THE ROYAL SOCIETY
  4. ^ Frances Ashcroft, iBiology
  5. ^ 1 2 3 Oration for Professor Frances Ashcroft by Professor Gordon Campbell, University of Leicester, ‏2007
  6. ^ ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר אברהם ישי, ד"ר ילנה צ'רטוק שחם, סוכרת - המדריך המלא, באתר שירותי בריאות כללית, ‏18.07.2018
  7. ^ 1 2 Talk Overview, iBiology
  8. ^ Professor Dame Dame Frances Ashcroft DBE FRS FMedSci, The Academy of Medical Sciences (ארכיון)
  9. ^ Oxford physiology professor earns APS' Walter B. Cannon Award, EurekAlert!
  10. ^ Frances Ashcroft wins top women in science award, UNIVERSITY OF OXFORD
  11. ^ Croonian Lecture, EXCELLENCE IN SCIENCE