פתיחת התפריט הראשי

הטֶגמֶנטום הגחוני (VTA) הוא אזור בטגמנטום של המוח האמצעי.

הטגמנטום הגחוני
area tegmentalis ventralis
מזהה נרולוקס birnlex_1415 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 521 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D017557 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מערכות דופמינרגיות בהן מעורב הטגמנטום הגחוני VPA

תוכן עניינים

תפקודעריכה

לטגמנטום הגחוני יש תפקיד מרכזי בחיזוק[1]. הוא מכיל ריכוז של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.

עם זאת, פעילות דופמינרגית של הטגמנטום הגחוני לא תמיד מעוררת תחושה טובה. זאת משום שהדופמין מגיע דרכו לא רק לסטריאטום, אלא גם לאמיגדלה. הדופמין שמגיע לאמיגדלה יכול לעורר פעילות הקשורה לצפייה לאיום ולא רק לצפייה לגמול[2].

הפורניקס מכיל שלוחות של אקסונים דופמינרגיים מהטגמנטום הגחוני[1]. השלוחות הדופמינרגיות מהטגמנטום הגחוני והחומר השחור מגיעות להיפוקמפוס, שם הן מווסתות את הפלסטיות הסינפטית ואת תפקודי הזיכרון[3].

מערכות דופמינרגיות שמתחילות בטגמנטום הגחוניעריכה

ישנן שתי מערכות דופמינרגיות המתחילות בטגמנטום הגחוני.

הטגמנטום הגחוני הוא ראשיתה של מערכת הדופמין המוזוקורטיקלית mesocortical system, אשר מסתיימת בקליפת המוח הקדם-מצחית[1].

מערכת דופמינרגית נוספת שמתחילה בטגמנטום הגחוני היא המערכת המזולימבית, אשר מגיעה לגרעין האקומבנס, לאמיגדלה ולהיפוקמפוס[1]. כמו גם לקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית medial prefrontal cortex ולפיתול החגורה הקדמי[4].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הטגמנטום הגחוני בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  3. ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
  4. ^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.