היבודונטים
היבודונטים (שם מדעי: Hybodontiformes) היא סדרה של כרישים נכחדים אשר חיו בין הקרבון למיוקן ולאורך כל עידן המזוזואיקון. הכריש האחרון שחי בסדרה הוא המיוסינצ'דוס (Miosynechodus).
![]() | |
---|---|
מאובני היבודוס | |
תקופה | |
קרבון-מיוקן | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | דגי סחוס |
סדרה: | היבודונטים |
שם מדעי | |
![]() אוון, 1846 | |
![]() |
בני סדרה זו היו בעלי גדלים שונים שהגדול ביניהם היה הכריש הענקי פטיכודוס שהגיע לאורך 10 מטרים, דומה לאורך של כריש ענק. למינים רבים בסדרה היו שיניים שטוחות שנועדה למחוץ רכיכות קשות שריון. אחרים היו טורפים המזכירים את הכרישים המוכרים.
מאובניהם התגלו ברחבי העולם בשכבות תצורות של מינים ימיים. כמעט כל המאובנים כללו שרידי שיניים, מאחר ששלד הכרישים מורכב מסחוס רך יחסית שמתקשה להתאבן. ככל הנראה רבים מהם היו נפוצים במימי הקרטיקון והכילו מינים טורפים גדולים רבים אשר שחו בימים לצד מוסזאוריים טורפים, דמויי עמלץ אימתניים וזוחלי ים גדולים נוספים. לאחר הכחדת הקרטיקון הקבוצה דעכה יותר אך הצליחה לשרוד עד תקופת המיוקן.
משפחות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- היבודונטים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)