היוב לודולף
היוב לודולף או "יוב לודולף" (גרמנית: Hiob Ludolf; 15 ביוני 1624 - 8 באפריל 1704) היה מזרחן גרמני. האתיופיסט אדוארד אולנדורף כינה אותו "בעל השם המהולל ביותר" בחקר אתיופיה[1].
 | |
| לידה |
15 ביוני 1624 ארפורט, גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
8 באפריל 1704 (בגיל 79) פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה |
| ענף מדעי |
מזרחנות |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Jacobus Golius |
  | |
חייועריכה
לודולף, יליד ארפורט, החליט עם סיום לימודי בלשנות באקדמיה שבארפורט ובליידן, לטייל בעולם כדי להעשיר את הידע הלשוני שלו. לבקשת בית המשפט השוודי (1649), חיפש ברומא אחר מסמכים מסוימים, וכך התוודע לגרגוריוס, נזיר אתיופי ממחוז אמהרה. ממנו קיבל את הידע המעמיק בגעז.
בשנת 1652 התגייס לשירות הדוכס "סקסה גוטה", שירות שהמשיך עד לשנת 1678 ועם פרישתו חזר לפרנקפורט.
בשנת 1683 הוא ביקר באנגליה במטרה לקדם תוכנית להקים הסכמי מסחר עם אתיופיה. אך מאמציו כשלו, בעיקר לנוכח התנגדות רשויות הכנסייה האתיופית האורתודוקסית.
כששב לפרנקפורט בשנת 1684, הוא הקדיש את חייו ליצירה הספרותית אשר תימשך כמעט עד יום מותו.
בשנת 1690 הוא מונה לנשיא ב"קולג' הקיסרי להיסטוריה", קולג' שהיה קיים זמן קצר באוסטריה.
עבודתועריכה
עבודותיו של לודולף, שהכיר כ-25 שפות, כללו את "היסטוריית העם האתיופי" (יינה, 1676) ו"ההיסטוריה האתיופית" (פרנקפורט, 1681) שתורגמה לאנגלית, צרפתית והולנדית ונוספו לה נספחים בשנים 1691-1694. לדברי לודולף[2]
מילונים (של השפות) אתיופית ואמהרית ודקדוק היו בעלי חשיבות מעבר לזמנו. למעלה ממאה וחמישים שנה, הכלים החיוניים ללימודי השפות הללו, תוך עבודתו האדירה בהיסטורית אתיופיה (עם פרשנות רחבה), עדיין יכולים להיקרא עם רווח והנאה.
בין יצירותיו הנוספות:
קישורים חיצונייםעריכה
- היוב לודולף, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- היוב לודולף Aethiopica Historia, פרנקפורט, (1681) באתר סיינט ג'ון קולג' בקיימברידג' (באנגלית)
- צילום ספר הלקסיקון הלטיני-אתיופי, באתר מוזיאון היל.
- היוב לודולף, היסטוריה אתיופית, באתר הספרייה הלאומית של צרפת (בצרפתית)
- יורגן טובאך, הביוגרפיה של היוב לודורף, באתר הביוגרפיות (בגרמנית)