געז

גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אמהרית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19. לגעז יש חשיבות בחקר המקרא וזה עקב היותה בין 7 השפות הראשונות בעולם שאליהן תורגם התנ"ך ועקב השתמרות ספרים חיצונים רבים כדוגמת ספר היובלים וספר חנוך שהשתמרו במלואם רק בשפה זו. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, תיגרינית ואמהרית.

געז
ግዕዝ

מדינות	אתיופיה, אריתריאה
אזורים	מקורה בצפון קרן אפריקה (אזור אתיופיה ואריתריאה). כיום משמשת כלשון קודש בלבד.
דוברים	שפה ליטורגית
שפת אם	אין
כתב	כתב געז
משפחה	אפרו-אסיאתית שמית דרום שמית אתיופית צפון אתיופית געז
לאום
מוסד	אין
קוד שפה	gez
קוד ISO 639-2	gez
קוד ISO 639-3	gez
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

ספר תהילים בשפת הגעז

בשפת הגעז נכתבו ספרי קודש של המנהיגים הרוחניים.

השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עת עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.

קטע מספר בראשית כתוב בגעז

מורפולוגיה

שמות עצם

לשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" – שנה, "עָמַתָת" – שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" – בגד, "אַלְבָּס" – בגדים).

הטיות

מספר	גוף	כינוי גוף נפרד	סיומת גוף
			לשם עצם	לפועל
יחיד	1.זכר/נקבה	אנא-אני	-יא	-ני
	2. זכר	אנתא-אתה	-כה
	2. נקבה	אנתי-את	-כי
	3. זכר	וואתו-הוא	-(ה)ו
	3. נקבה	ייאתי-היא	-(ה)א
רבים	1.זכר/נקבה	נחנה-אנחנו	-נה
	2. זכר	אנתאמו-אתם	-כמו
	2. נקבה	אנתן-אתן	-כן
	3. זכר	וואתומו / אמונתו-הם	-(ה)אומו
	3. נקבה	וואתון / אמאנתו-הן	-(ה)ון

לדוגמה: "סְעְרְת" – שערה, "סְעְרְתוּ" – שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" – שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" – שערם, "סערתכמו" – שערכם, "סערתה" – שערה, "סערתכי" – שערך, "סערתון" – שערן, "סערתכן" – שערכן\ "סערתייה" – שערי, "סערתנה" – שערנו.

כתיבת געז והגייתה

ערך מורחב – כתב געז

לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:

ה

ל

ח

מ

ש

ר

ס

ק

ב

ת

ח'

נ

א

כ

ו

ע

ד'

י

ד

ג

ט

פ'

צ

ז'

פ (רפה)

פּ (דגושה)

כתב שבאי

כתב עברי קדום

כתב הגעז האתיופי

ሀ

ለ

ሐ

መ

ሠ

ረ

ሰ

ቀ

በ

ተ

ኀ

ነ

አ

ከ

ወ

ዐ

ዘ

የ

ደ

ገ

ጠ

ጰ

ጸ

ፀ

ፈ

ፐ

מפני שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס', ፀ ו-ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'.

האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבינלאומית והשתמשו בה (לעיתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית.

תחביר

ריבוי פנימי

תבניות ריבוי ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה	יחיד	משמעות\תרגום	רבים
āCCāC
	לְבְס	'בגד'	אָלְבָס
	פרס	'סוס'	אָפְרָס
	בֶת	'בית'	אָבְיָת
	צוֹם	'צום'	אָצְווָם
	סְם	'שם'	אָסְמָת
āCCuC
	אָדְג	'חמור'	אָדוּג
	הָגֵר	'ארץ'	אָהְגוּר
āCCəCt
	רְאְס	'ראש'	אָרְאְסְת
	גבר	'עבד'	אָגָבְרְת
āCāCə(t)
	בֵג	'כבש'	אָבָג
	גָנֵן	'שד'	אָגָנְנְת
CVCaC
	אְזְן	'אוזן'	אְזָן
	אְגְר	'רגל'	אְגָר
CVCaw
	אְד	'יד'	אְדָווּ
	אָבּ	'אבא'	אָבָּווּ
	אְחְווּ	'אח'	אָחָווּ

ריבוי בשמות עצם בעלי שורש מרובע. ‏ (C=Consonant, V=Vowel)
תבנית\צורה	יחיד	משמעות\תרגום	רבים
CaCāCəC(t)
	דְנְגְל	'בתולה'	דֵנָגְל
	מֵסְפְן	'נסיך'	מֵסָפְנְת
	כּוֹכֵּב	'כוכב'	כֵּווָכְּבְת
	קֵסִיס	'כהן'	קֵסָווּסְת

שלילה

צורת השלילה בגעז, בדומה לעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል – אִי-תְקְתְל "לא תרצח".

היסטוריה וספרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

העדות הראשונה לכתב בשפה זו היא באובליסק מהמאה הרביעית. קיימות גם מנוסקריפטים מהמאה ה-5 או ה-6 בנושאים דתיים. במאה ה-17 בשפה זו נכתבה על ידי זרע יעקב מסה בעלת היבטים פילוסופיים.

גטאצ'ו היילה הוא בין החוקרים הבולטים של השפה.

דוגמה

מספר בראשית, פרק א', פסוק א':

በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ

א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּחֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּחֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי

א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם

ראו גם

• כתב געז

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא געז בוויקישיתוף

• געז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפה אתיופית, דף שער בספרייה הלאומית