היווצרות המינים

היווצרות המינים (באנגלית: Speciation; מכונה גם ספציאציה או הִתְמַיְּנוּת מינים) היא התהליך שבו נוצרים מינים חדשים של יצורים. ישנם שלושה מנגנונים שבהם ספציאציה יכולה להתרחש, אשר נבדלים זה מזה במידת הבידוד הגאוגרפי בין האוכלוסיות שעוברות ספציאציה, ובמספר הדוגמאות המתועדות בטבע.

ספציאציה נפרדת מקום (אַלוֹפַּטרית)

ערך מורחב – ספציאציה אלופטרית

מנגנון זה, אשר הוצע על ידי ארנסט מאייר, הוא המקובל ביותר במחקר, ובעל מספר הדוגמאות הרב ביותר. לפי מנגנון זה תחילה מתרחש מאורע אשר גורם לבידוד גאוגרפי בין שתיים או יותר מאוכלוסיות מין כלשהו. המאורע הגורם לבידוד יכול להיות הגירה של קבוצה מסוימת לאזור גאוגרפי אחר מסיבה כלשהי, או מאורע אקלימי, גאולוגי או אחר, אשר מביא להקמת מחסום פיזי בין אוכלוסיות.

כאשר נוצר המחסום בין האוכלוסיות, נוצר גם מחסום בזרימת גנים, כך שאין ערבוב והאחדה בין האוכלוסיות השונות. עם הזמן בתהליכים שונים, כמו סחף גנטי, ברירה טבעית וברירה זוויגית, נצברים הבדלים במאגרים הגנטיים של האוכלוסיות השונות, תהליך המוביל בסופו של דבר לבידוד רבייתי בין האוכלוסיות, כך שהן הופכות למינים שונים. צורה זו של ספציאציה מתועדת היטב בעולם הטבע.

ספציאציה פַּרַפַּטרית

איור להמחשת דגמי הספציאציה השונים

ספציאציה מסוג זה מתרחשת כאשר יש גרדיאנט כלשהו של תכונה כמותית בסביבה, המשפיעה על המין, ופרטים שונים נמשכים לערכים שונים שלה. כך נוצרות מספר אוכלוסיות שכנות שפרטיהן מותאמים לערך מסוים של התכונה הסביבתית. עם הזמן נוצר בידוד רבייתי בין האוכלוסיות השונות ומתרחשת ספציאציה.

דוגמה לכך נצפתה בעשב ממין Anthoxanthum בסביבת מכרות. באזורים אלה קיים לחץ ברירתי לסבילות כלפי המתכות הנכרות שמזהמות את הסביבה, ונוצרות אוכלוסיות בעלות מידה שונה של סבילות כלפי המתכות. מאחר שבני הכלאיים שנוצרים אינם מותאמים היטב לסביבתם, נוצר לחץ ברירתי נגד רבייה בין האוכלוסיות, וכתוצאה מכך זמני הפריחה שלהן משתנים וגוברת ההאבקה העצמית. דוגמה נוספת לספציאציה פרפטרית היא מיני טבעת.

ספציאציה חופפת מקום (סימפַּטרית)

במנגנון זה, לא מתקיימת הפרדה במרחב בין האוכלוסיות והן יכולות לחפוף זו לזו במידה מסוימת. ספציאציה במנגנון זה יכולה להתרחש כאשר קיים לחץ ברירתי להתפלגות, ויש מתאם בין תכונת בחירת בן זוג והתכונה שעליה פועל הלחץ. לדוגמה: זבובים אשר מזדווגים על גבי צמח מסוים. אם קיימת תכונה בזכרים להעדיף אחד משני צמחים אפשריים, ובנקבות קיימת נטייה לבחור בזכרים אשר נמצאים בצמח מסוים, הרי שיכולה להתרחש ספציאציה לשני מינים – מין אשר מזדווג על צמח א' ומין אשר מזדווג על צמח ב'. במצב כזה, הפרדה גאוגרפית אינה תנאי להתרחשות הספציאציה. למנגנון זה מספר תיעודים בעולם הטבע.

דוגמה נוספת היא מין הצרעות מגלופטה (Megalopta) שחי בלילה והתפתחה בו ראיית לילה. "ייתכן שאבותיה של המגלופטה עברו ללוח זמנים לילי כדי להתגבר על התחרות העזה מצד מאביקי-יום, כולל דבורים אחרות."

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היווצרות המינים בוויקישיתוף

• יונת אשחר, ‏איך נוצרים מינים חדשים של בעלי חיים?, באתר ‏מאקו‏, 27 באפריל 2021
• היווצרות המינים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זנים, דף שער בספרייה הלאומית