פתיחת התפריט הראשי

הים ביני ובינך

"הים ביני ובינך" הוא שיר עברי מאת ר' שמואל הנגיד, איש המאה ה-11, מחשובי המשוררים העבריים בתור הזהב בספרד. זהו שיר קינה שנכתב על מות אחיו הבכור של המשורר – אחד מ-19 שירי הקינה אשר כתב שמואל הנגיד על מות אחיו והמפורסם מביניהם.

הֲיָם בֵינִי וּבֵינֶךָ

הֲיָם בֵינִי וּבֵינֶךָ / וְלא אֶטֶה לְחַלוֹתְךָ
וְלא אָרוּץ בְלֵב חָרֵד / וְאֵשֵב עַל קְבוּרָתְךָ?
אֱמֶת, אִם אֶעֱשֶה כָזאת / אֱהִי בוֹגֵד בְאַחְוָתְךָ!
אֲהָה, אָחִי, אֲנִי יוֹשֵב / עֲלֵי קִבְרָךְ לְעֻמָתְךָ
לְךָ מַכְאוֹב בְתוֹך לִבִי / כְמַכְאוֹבִי בְמִיתָתְךָ.
וְאִם אֶתֵן לְךָ שָלוֹם – / וְלא אֶשְמַע תְשׁוּבָתְךָ,
וְלא תֵצֵא לְפָגְשֵנִי / בְיוֹם בּוֹאִי לְאַדְמָתְךָ,
וְלא תִשְחַק בְקִרְבָתִי / וְלא אֶשְחַק בְקִרְבָתְךָ,
וְלא תִרְאֶה תְמוּנָתִי / וְלא אֶרְאֶה תְמוּנָתְךָ,
לְמַעַן כִי שְאוֹל בֵיתְךָ / וּבַקֶבֶר מְעוֹנָתְךָ –
בְכוֹר אָבִי וּבֶן אִמִי, / שְלוֹמִים לָךְ בְאַחְרִיתְךָ,
וְרוּחַ אֵל תְהִי נָחָה / עֲלֵי רוּחָךְ וְנִשְמָתְךָ!
אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי, כִי / בְאֶרֶץ סָגְרוּ אוֹתְךָ.
וְאָנוּם עֵת וְאִיקַץ עֵת - / וְאַתְּ לָעַד בְנוּמָתְךָ,
וְעַד בּוֹא יוֹם חֲלִיפָתִי / בְלִבִי אֵשׁ פְרִידָתְךָ!

השיר נלמד בבתי הספר בישראל ומופיע במבחני הבגרות בספרות.

פירוש השירעריכה

במהלך כל השיר פונה המשורר אל אחיו המת בגוף שני ומתאר לו את כאבו. נהוג לחלק את השיר לשלושה חלקים: חלק א': בתים 1–3, חלק ב': בתים 4–10 וחלק ג': בתים 11–15.

החלק הראשון (בתים 1–3): השיר נפתח במטאפורה – הכותב מדמה את המרחק בינו לבין אחיו המת כ-"ים", מרחק שלא ניתן לגשר עליו או לחצות אותו. הבית הראשון מסתיים בשאלה רטורית – האם ים זה ימנע מהכותב לבקר את אחיו בגלל המרחק הגדול ביניהם? בבית הראשון מופיעה תפארת הפתיחה, ובה הנושא המרכזי של השיר וחריזה משמעותית בין הדלת לסוגר (בינך-חלותך). הבית השני ממשיך באותה השאלה הרטורית, "ולא ארוץ בלב חרד ואשב על קבורתך?", האם הוא לא ירוץ בלב חרד וישב על קבר אחיו? השאלה הרטורית מדגישה את נחישותו של הכותב להגיע לבקר את אחיו המת למרות המרחק שמפריד ביניהם ולא לתת לכך לעצור אותו. בבית השלישי מוסיף הכותב שאם אכן לא יעשה זאת ויתן למרחק להפריד ביניהם, זאת תיחשב לבגידה באחוותו עם אחיו.

שלושת הבתים הראשונים הם בעצם הצהרה של הכותב ששום דבר לא ימנע ממנו לבקר את קבר אחיו.

החלק השני (בתים 4–10): בבית הרביעי הכותב פונה לאחיו ואומר לו שהוא יושב על קברו. בבית החמישי כותב המשורר שהכאב בליבו נשאר חזק כמו הכאב שחווה ביום מותו של אחיו, המשורר משתמש בדימוי כדי להעצים תחושה זו. בעצם, הזמן שחולף אינו מקל על כאבו. בבית השישי ניתן לראות שהמשורר עובר הפנמה מסוימת והשלמה עם כך שהמוות הוא סופי ומוחלט, בבית כותב המשורר שאם יגיד לאחיו שלום לא יקבל בחזרה את תשובתו. הבית השמיני ממשיך כמו הבית השביעי, בו המשורר כותב שכאשר יגיע לבקר את קברו אחיו לא יצא לקראתו. הבית השמיני ממשיך את קודמו ובו כותב המשורר שלא יוכלו לצחוק זה לצד זה יותר. בבית התשיעי כותב שלא יוכלו יותר לראות אחד את השני ובבית העשירי ממשיכה ההפנמה עם מותו של אחיו וההתפכחות של המשורר, הוא מבין שביתו החדש של אחיו הוא עולם המתים וקברו.

בחלק השני מדגיש המשורר את הכאב על מות אחיו.

החלק השלישי (בתים 11–15): בבית ה-11 פונה המשורר לאחיו ונפרד ממנו לשלום, מבית זה ניתן ללמוד שאחיו המת הוא אחיו הבכור. בבית זה המשורר מגיעה להשלמה מלאה עם מות אחיו ונפרד ממנו. בבית ה-12 מאחל לאחיו שרוח אלוהים תנוח על רוחו ונשמתו ושהוא יזכה למנוחה נכונה. בבית ה-13 ממשיך המשורר את הפרידה מאחיו וכותב שהוא חוזר לביתו ואחיו נשאר באדמה. בבית ה-14 מתאר המשורר שכאשר הוא ישן ויתעורר, אחיו ימשיך לישון לעד, וזהו ההבדל ביניהם. בבית ה-15 והאחרון בשיר מצהיר המשורר שעד יום מותו ישאיר בליבו את הזיכרון מאחיו וזיכרון זה מדומה מטאפורית לאש הבוערת בליבו.

החלק השלישי הוא השלמתו המוחלטת של המשורר עם מות אחיו ופרידתו ממנו.

אמצעים אמנותייםעריכה

  • מטאפורות – בשיר שתי מטאפורות, אחת בבית הראשון בשיר ("הים ביני ובינך") ואחת בבית האחרון בשיר ("בלבי אש פרידתך!").
  • תפארת הפתיחה – בבית הראשון מופיע הנושא המרכזי של השיר וקישוט מפואר שהוא החריזה המשמעותית בין הדלת לסוגר (בינך-חלותך).
  • ארמז מקראי – בבית ה-14 מופיע ארמז מקראי, "וְאָנוּם עֵת וְאִיקַץ עֵת", והוא רמיזה מקראית לפרק ג' במגילת קהלת, שמדבר על מחזוריות החיים.
  • דימוי – בבית החמישי מופיע דימוי ("לך מכאוב בתוך לבי כמכאובי במיתתך").
  • צימודים – בשיר מופיע צימוד דומה אות בבית ה-13, ארצי-ארץ (הכוונה ב"ארצי" היא מדינה וב"ארץ" אדמה).
  • חריזה – החריזה בשיר מופיעה בסוף כל בית (סיומת -תְךָ), פנייה בגוף שני לאחיו של המשורר.
  • סימני קריאה וסימני שאלה – בשיר מופיעים שלושה סימני קריאה בבתים השלישי, ה-12 וה-15 שבהם מצהיר ומבטיח המשורר לא לשכוח את אחיו. סימן שאלה אחד מופיע בשיר בסופה של שאלה רטורית שמראה את קושי המשורר לקבל את מותו של אחיו.
  • תפארת החתימה – מופיעה בבית האחרון בשיר, מסכמת את השיר כולו ומסתיימת בסימן קריאה.

קישורים חיצונייםעריכה