שמואל הנגיד

משורר עברי בימי הביניים בספרד ו-וזיר בממלכה גרנדה המוסלמית

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד[1]ערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה[2]; 99310551057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, ראש ישיבה, פוסק, פרשן, פילוסוף, סופר, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב של יהודי ספרד. שימש גם בתפקידים פוליטיים בכירים בטאיפה של גרנדה שבספרד המוסלמית; נתמנה לשר האוצר ולשר הצבא, ובשיא הקריירה הפוליטית שלו שימש כוזיר גדול, ראש ממשלה ומשנה למלך,[3] משרה השנייה בדרגתה רק למלך גרנדה. מה שהופך אותו ללא ספק ליהודי בעל ההשפעה הפוליטית ביותר בספרד האסלאמית בימי הביניים.

רבי שמואל הנגיד
שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד[דרוש מקור]
שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד[דרוש מקור]
שער אלווירה בגרנדה (המאה ה-11), הכניסה הראשית לגרנדה בתקופת הטאיפה. המקום בו שכן קברו של רבי שמואל הנגיד[דרוש מקור]
לידה 993
קורדובה, ח'ליפות קורדובה
פטירה 1057 (בגיל 64 בערך)
גרנדה, הטאיפה של גרנדה
כינוי • רבנו שמואל הלוי
• אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה
• אסמאעיל אִבְּן נָגְרִילָה
מדינה הטאיפה של גרנדה
תקופת הפעילות 1030–1057 (כ־27 שנים)
השתייכות ראשוני הראשונים, דור הביניים בין הגאונים לראשונים
תחומי עיסוק תלמוד, פרשנות, פיוט, חיבור, פוליטיקה, שירה, פילוסופיה, כלכלה, ביטחון, שפה, בלשנות, דקדוק, הלכה
תפקידים נוספים וזיר גדול, משנה למלך, ראש ממשלה, שר צבא, שר אוצר, ראש רבני ספרד, ראש ישיבת גרנדה, נסיך, נגיד, עוזר וזיר גדול, מזכיר, גבאי מסים
רבותיו רב האי גאון, רבנו חנוך בן משה השבוי, רבי יהודה חיוג'
תלמידיו רבי יצחק אבן גיאת (השערה)
בניו, רבי יהוסף הנגיד, אליסף בן שמואל הלוי, יהודה בן שמואל הלוי
בני דורו רב ניסים גאון, רבנו חננאל בן חושיאל, רבי שלמה אבן גבירול, רבנו גרשום
חיבוריו מבוא התלמוד (שנוי במחלוקת), הלכתא גברתא, בן תהילים, בן משלי, בן קהלת, ספר העושר, הים ביני ובינך, מת אב ומת אלול, כתב סתיו (יש החולקים)
אב יוסף הלוי אבן נגרילה מקורדובה
צאצאים
חותנים רבי יוסף הלוי אבן מיגאש הראשון
וזיר גדול, ראש ממשלה ומשנה למלך ה־2
10301057
(כ־27 שנים)
מונרך בתקופה חבוס אל-מוצפר, באדיס בן חבוס
שר צבא הטאיפה של גרנדה ה־2
10301057
(כ־27 שנים)
שר אוצר הטאיפה של גרנדה ה־2
10301057
(כ־27 שנים)

ביוגרפיה עריכה

נערות וחינוך עריכה

 
בניין בקורדובה מהמאה ה-10

נולד ליוסף הלוי אבן נגרילה (בן העיר מלידה (אנ')), בעיר קורדובה (או מרידה) שבח'ליפות קורדובה בשנת 993. בנערותו למד תורה מפי אביו ורבי חנוך בן משה השבוי (ראש ישיבת קורדובה ומנהיג יהדות ספרד). את תורת הלשון העברית למד מפי ראש המדקדקים רבי יהודה חיוג', והפך לחוקר תלמוד ששלט בעברית, ערבית וספרות ערבית, לטינית ואחת מהשפות הברבריות. שמואל הצטיין בלימודי מדעים ופילוסופיה וביפי כתבו בערבית ובצחות לשונו, והיה כבר מיומן בחיבור שירים בכמה וכמה לשונות. שמואל הצעיר היה מתרועע בחברת מלומדים ומשוררים, שכן עירו הייתה בירת החכמה ומרכז המדע שבח'ליפות.

שנותיו הראשונות עריכה

באותה תקופה משוררים היו נפגשים למשתה, בו היו מתחרים בחיבור שירים לנושא כלשהו מוסכם, חדים חידות בצורה של שירים, ואף מחברים שירי יין וחשק והיתול. לפיכך, לצד שירים כבדי-ראש, רבי שמואל חיבר שירים קלילים. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ועקב ריבוי בקשות אף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש.

בחצר המלוכה עריכה

הוא היה בן עשרים כשנפלה הח'ליפות. לאחר מכן עבר למאלגה ופתח בה חנות לממכר בשמים ותבלינים, שם היה מתפרנס בדוחק. בסביבות שנת 1020 עבר לגרנדה, שם התקבל לעבודה כמזכירו של אבו אל-עבאס בן אל-עריף, שהיה הוזיר הגדול של גרנדה. יחסיו עם חצר המלוכה בגרנדה, וקידומו בסופו של דבר לתפקיד הווזיר, התרחשו באופן מקרי שעליו נותן ג'ייקוב ראדר מרכוס תיאור שנלקח מתוך "ספר הקבלה" לרבי אברהם אבן דאוד בן המאה ה-12. החנות שהקים שמואל הייתה ליד ארמונו של הווזיר של גרנדה, אבו אל-קאסים. הווזיר פגש את שמואל כאשר שפחתו החלה לבקש משמואל לכתוב עבורה מכתבים. בסופו של דבר קיבל שמואל תפקיד של גבאי מיסים, ולאחר מכן מזכיר, ולבסוף עוזר הווזיר הגדול של המלך חבוס אל-מוצפר.

עיקר פעילותו עריכה

 
דירהם של המלך באדיס בן חבוס

כאשר חבוס מת בשנת 1038, שמואל וידא שבנו השני של המלך חבוס באדיס בן חבוס יחליף אותו, על פני אחיו הבכור בולוקין. הסיבה מאחורי מעשה זה הייתה שבאדיס היה מועדף יותר על ידי העם, בהשוואה לבולקין, כאשר האוכלוסייה היהודית הכללית תחת שמואל תומכת בבאדיס. רבי אברהם אבן דאוד מציין כי גדולי החכמים "ומהם ר' יוסף בן מיגש ורבי יצחק בן ליאון ורבי נחמיה אשאכפה מגדולי גראנטה, שלשה אלה היו אחרי בלקין, ור' שמואל הלוי היה אחרי באדיס". בתמורה לתמיכתו, באדיס הפך את שמואל לווזיר הגדול ולגנרל העליון שלו. בעקבות ניצחונו של באדיס, ממשיך ומתאר בן דאוד "וברחו ג' גדולי העיר שהזכרנו, למדינת אשביליא". חלק מהמקורות אומרים שהוא כיהן כווזיר של המדינה עוד קודם וכי כיהן במשך יותר משלושה עשורים עד מותו אי שם בסביבות או אחרי 1056.

מכיוון שלא הורשו ליהודים לכהן בתפקידים ציבוריים במדינות האסלאם, כהסכם שנערך בחוזה עומר, ששמואל הנגיד, יהודי או ד'ימי, מכהן בתפקיד ציבורי כה גבוה היה נדיר. הדוגמה שלו שימשה כדי לתמוך בתאוריית תור הזהב, בנוגע לחיים יהודיים תחת שלטון מוסלמי. מעמדו הייחודי כווזיר הפך אותו ליהודי הבכיר ביותר בכל ספרד. מתוך הכרה בכך, בשנת 1027, הוא קיבל על עצמו את התואר נגיד, או נסיך. העובדה המיוחדת לגבי תפקידו כגנרל העליון בצבא גרנדה הייתה שהוא יהודי. זה שיהודי יפקוד על הצבא המוסלמי, מה שעשה במשך 17 שנים, כשהם בסמכותו, היה הישג מדהים.

סיפור אחד המקיף את כושרו הפוליטי של שמואל מתרחש זמן קצר לאחר ירושה של באדיס. הפלג של ידייר בן חובסה (האחיין האהוב על חבוס) אמר לשמואל שהם רוצים להפיל את המלך החדש ורוצים את תמיכתו. שמואל זייף תמיכה ואיפשר להם לקיים פגישה בביתו. הוא סיפר לבאדיס ואיפשר לו לרגל אחר הפגישה. באדיס רצה להוציא את הסוחרים להורג אבל שמואל שכנע אותו שפוליטית מוטב שלא לעשות כן. בסופו של דבר, הוא זכה לכבוד עוד יותר על ידי המלך אך גם במעמד טוב עם המורדים.

מדי שנה היה יוצא בראש צבא באדיס להילחם באויביו. לדוגמה, כך נכתב בספר "בן תהילים" (סימנים נ"ט וק"ד) בשנת תת"א (1041): "ידיר ובעלי בריתו ואצל ומופק, והם שלשתם מראשי האנדלוס הרימו יד במלך ויפשטו על ארגונה ויהרגו את שר העיר שם, ואחר כן השתלטו על שמחאן ועל רוב מבצריה. ויצא הנגיד עם המחנות לקראתם, ותהי בם יד ה' ונהרגו שרי הצבאות ואצל ומופק ורבים מחיליהם. אך ידיר נמלט לקורטובה. וירדפהו הנגיד ויצר על העיר וילכדה, ואת ידיר תפש חי ויביאהו אסור אל המלך".[4]

כיהודי, רבי שמואל הנגיד ביקש באופן פעיל לקבל עצמאות מגאוני בבל על ידי כתיבה עצמאית על ההלכה היהודית עבור הקהילה הספרדית. הנגיד הפך למנהיג יהדות ספרד בסביבות שנות ה-20 המאוחרות. הוא קידם את רווחת העם היהודי באמצעות מעשים שונים. לדוגמה, הוא קידם את הלמידה היהודית על ידי רכישת עותקים רבים של התלמוד, קובץ הפרשנויות הענק למשפט היהודי בעל פה. הוא גם קידם את לימוד התלמוד בכך שנתן צורת מלגה למי שרצה ללמוד את התורה למחייתו.

רבי שמואל הנגיד שימש כשלושים שנים בשירות המלך, נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, מוצא חן הודות לענוותנותו ורוחו הנדיבה אף בעיני שרים שקינאו בו, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות ובלומדים עניים בספרד ובכל ארצות הגולה, כל שכן בחכמי ירושלים ובתלמידיהם, מספק שמן למאור לכל בתי הכנסת שבירושלים, ותומך מהונו ברבים ממשוררי זמנו. באותה תקופה, לאחר שרבו הרב חנוך הלך לעולמו, נתמנה לראש רבני ספרד, והיה משיב תשובות לרבים שפנו אליו בשאלות של דת ודין. ביתו היה בית ועד לחכמים, מקום של שירה וחכמה, וחכמים מכל רחבי ספרד, ואף מחוץ לספרד, היו מגיעים לבקרו, ביניהם רב ניסים גאון, רבי שלמה אבן גבירול, ואחרים. רבי שמואל הנגיד היה מחבר שירי ידידות, תנחומים ותשובות לידידיו הרבים.

הוא מת בין השנים 10551057 מסיבות טבעיות. על שמו נקרא היישוב כפר הנגיד.

 
המזרקה ב"חצר האריות", המיוחסת לרבי שמואל הנגיד

על מידותיו וחכמתו של רבי שמואל הנגיד חוברו לא מעט אגדות. לדוגמה:[5] על פי האגדה בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר)[6] הועברה לארמון אלהמברה בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.

משפחתו עריכה

הרב יחיאל היילפרין בספרו "סדר הדורות" טען, כי לדעתו אביו היה "רב יהוסף הלוי בן גיקטליא", שגורש מירושלים.

היה לו אח בכור בשם יצחק הלוי שנפטר בחייו. על מות אחיו כתב לפחות 19 שירי קינה, המפורסם מביניהם הוא "הים ביני ובינך".

לפי מאיר להמן, רבי שמואל נישא לבתו של רבי יוסף הלוי אבן מיגאש הראשון, אביו של רבי מאיר הלוי וסבו של הר"י מיגאש. לשמואל היה שלשה בנים: רבי יהוסף הנגיד, אליסף ויהודה, ובת שנפטרה בחייו.

  ערכים מורחבים – יהוסף הנגיד, פרעות גרנדה

בשנת 1049, רבי שמואל השיא את בנו יהוסף לבתו היחידה של רב ניסים גאון, ראש ישיבת קירואן. יוסף ירש את אביו כווזיר של גרנדה לפני שמלאו לו 21. ליוסף היו שני בנים: אברהם ועזריה. לימים חלה הרעה ביחסיו עם המלך ועם האוכלוסייה. רבי יוסף נרצח בהתקוממות אספסוף ב-30 בדצמבר 1066 (ט' בטבת ד'תתכ"ז). הוא אמנם ניסה להשחיר את פניו לבל יכירוהו, אולם המוסלמים מצאו אותו, הוציאוהו ממחבואו והרגוהו. הם סחבו את גופתו דרך חוצות העיר וצלבוהו על שער העיר. למחרת בבוקר, החל טבח הדמים ביהודי גרנדה הידוע בשם "פרעות גרנדה", בו נרצחו כ-500 יהודים.[7] בנו של רבי יוסף, אברהם, גם הוא הוצא להורג על כך שסירב להמיר את דתו ואשתו ובנו השני, עזריה, הצליחו להימלט. הקהילה היהודית הוקמה מחדש מאוחר יותר אך נהרסה שוב בשנת 1090 על ידי האלמורווידים.

  ערכים מורחבים – קסמונה בת אסמאעיל

לעיתים קרובות הועלתה השערה לפיה רבי שמואל היה אביה (או אחד מאבות המשפחה) של קסמונה בת אסמאעיל, המשוררת היהודית היחידה בשפה הערבית מימי הביניים,[8] אבל היסודות לכך מוטלים בספק.[9] מעט ידוע על חייה של קסמונה. שני מקורות מספרים כי אביה היה יהודי, וכי הוא לימד אותה את אמנות הפואטיקה והפיסוק. אחמד אל-מקארי (אנ') מכנה את האב "אסמאעיל אל-יהודי", אולם ג'לאל א-דין א-סויוטי מכנה אותו "אסמאעיל בן בגדאלה אל-יהודי", ואומר שקסמונה חיה במאה ה-12.

כתביו עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

הלכתא גברתא עריכה

 
מהדורת חיים ברודי

כתב ספר הלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא", אשר לא השתמר בשלמותו, אם כי פסקי הלכה מובאים בשמו בספר הפסיקה הקאנוני "ארבעה טורים", וכן במקורות נוספים כגון בכתבי הרי"ף, הרמב"ן, המאירי, רבי יצחק אבן גיאת, רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני, רבי אברהם בן יצחק מנרבונה ועוד.

מבוא התלמוד עריכה

מיוחס אליו ספר מבוא התלמוד אשר נדפס בתלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, אשר הוא קיצור חיבורו הארוך של ר' שמואל בן חפני גאון שקטעים ממנו פורסמו בתקופה האחרונה.[10] כך בספר כפתור ופרח, וכן החיד"א בספרו שם הגדולים ייחסו את החיבור המקוצר לשמואל הנגיד מספרד.

אך רבי יוסף סמברי בן המאה ה-17, כותב כי החיבור המקוצר נתחבר על ידי רבי שמואל בן חנניה נגיד מצרים מהמאה ה-12, וכך סבורים חוקרים כמו אהרן קמינקא ומרדכי מרגליות.[11] גם לדעת שרגא אברמסון החיבור אינו של רבי שמואל הנגיד מספרד.

שירה ודקדוק עריכה

רבי שמואל הנגיד היה המשורר העברי הגדול הראשון בתור הזהב של יהדות ספרד, ובעקבותיו הלכו שלושת המשוררים הגדולים רבי שלמה אבן גבירול, רבי משה אבן עזרא, ורבי יהודה הלוי. בדורות האחרונים שירתו אף השפיעה על שירתם של משוררים עבריים מודרניים, כגון אריה לודוויג שטראוס, נתן יונתן, יהודה עמיחי, ואחרים. שיריו יצאו לאור במהדורות שונות, ומחקרים רבים חוברו על שירתו.

רבי שמואל הנגיד חיבר שלשה ספרי שירה בעקבות ספרי דוד ושלמה: "בן תהלים", ספר תפילות, שנערך חלקית על ידי בנו יהוסף (על פי האגדה[דרוש מקור] מסופר שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא), "בן משלי", ספר משלים ופתגמים שנערך על ידי בנו אליסף, וספר "בן קהלת" הכולל שירי הגות. נושאי שיריו אינם רק עניינים דתיים או לימודיים, אלא גם שאר ענייני החיים כמלחמה וכדומה.[12]

כמדקדק, רבי שמואל הנגיד חיבר ספרי דקדוק רבים מתוך הגנה על מורו רבי יהודה חיוג' ותוך התפלמסות עם רבי יונה אבן ג'נאח שחלק עליו. הוא חיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" – מילון מפורט ללשון המקרא.[13] רבי אברהם אבן עזרא כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון.[14]

בנוסף, הנגיד חיבר מן השירים המפורסמים שחוברו בימי הביניים וביניהם: שירת חשק ושירת יין. הנגיד היה המשורר היהודי הראשון שחיבר שירי מלחמה. כמו כן בשיריו מצויים שירי אהבה בעלי אלמנטים הומוארוטיים. שירי אהבה חד מיניים מצויים גם ביצירותיהם של משוררים יהודים בולטים מימי הביניים כרבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול ורבי אברהם אבן עזרא.[15][16]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

יצירותיו עריכה

אודותיו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בחלק מהמקורות נקרא בתואר "רב" (או רבנו), תואר נפוץ בתקופת הגאונים
  2. ^ לעיתים גם אִבְּן נָגְרִילָה
  3. ^ Arthur F. Menton, The Book of Destiny – Toledot Charlap – Chapter XXV: 'Shmuel HaNaggid was born in Cordoba in 993'., ‏2021 (באנגלית)
  4. ^ שמואל הנגיד, דיואן שמואל הנגיד, בעריכת דוד סלימאן בן דוד ששון, לונדון: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, תרצ"ד
  5. ^ אברהם רגלסון, תגים לשירת שמואל הנגיד, "הפועל הצעיר" 29.8.1967
  6. ^ אריק מאר "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'
  7. ^ ספר 'סדר הדורות'
  8. ^ J. Bellamy, “Qasmuna the Poetess: Who Was She?” Journal of the American Oriental Society 103 (1983): 423–424.
  9. ^ Gallego, "The Poetess Qasmuna Bat Isma`il", pp. 70-72.
  10. ^ מרדכי מרגליות, מבוא לספר הלכות הנגיד (להורדה)
    שרגא אברמסון, מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד , סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג
  11. ^ מרדכי מרגליות, מבוא התלמוד המיוחס לנגיד אינו לו
  12. ^ י. ח. רבניצקי, ח. נ. ביאליק, ש. בן-ציון, שירת ישראל, ספר ראשון, קרקא: הוצאת מוריה, תרס"ו
  13. ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן, (הערת שוליים מס' 3) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: מסת"ב 9789654935241).
  14. ^ "ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי ר' יהודה המדקדק הראשון, וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.
  15. ^ Abba Solomon Eban, Avi Shlaim, Interview With Abba Eban, II March 1976, Israel Studies 8, 2003, עמ' 153–177 doi: 10.1353/is.2003.0017
  16. ^ 95 Cet = AC 2 = WDS J03184–0056, Cambridge University Press, 2019-08-29, עמ' 132–133
  17. ^ שמואל הנגיד המדינאי והמשורר משה אבן עזרא האיש והמשורר הוצאת מסדה, אריה מור, 1958
תקופת חייו של הרב שמואל הנגיד על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן