הירחים הגליליאניים

ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שנתגלו על ידי גלילאו גליליי

הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610. אלו הם הגדולים שבירחי צדק ולכן קל יחסית להבחין בהם במשקפות אסטרונומיות פשוטות ובטלסקופים קטנים. למעשה, את אחד מהם, את קליסטו, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת בתנאים אופטימליים.

מונטז' של ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק, בתמונה מורכבת המתארת חלק מצדק עם הכתם האדום הגדול וגדליהם היחסיים (המיקומים הם להמחשה, לא ממשיים). מלמעלה למטה: איו, אירופה, גנימד, קליסטו.

לאחר השמועות על גילוים, טענו כי האסטרונום הסיני גן דה (Gan De) גילה אותם בשנת 362 לפנה"ס, כמעט 2,000 שנה לפני גלילאו. גלילאו תצפת בתנועת הירחים במשך מספר ימים וגילה כי הם במסלול סביב צדק. הגילוי תמך בתאוריה של קופרניקוס והראה כי לא כל גרמי השמים סובבים את כדור הארץ.

שמות הירחיםעריכה

 
גלילאו גליליי, מגלה ארבעת הירחים.
 
הירחים הגליליאנים וצדק בצילום חובבים בהגדלה פי 12.

לאחר הגילוי קרא גלילאו לתגלית Cosmica Sidera כאות כבוד לקוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ולאחר מכן שינה את השם ל־Medicea Sidera ("הכוכבים של מדיצ'י"), מפני שבאותה תקופה חיו ארבעה אחים מהמשפחה (קוזימו, פרנצ'סקו, קרלו ולורנצו). התגלית הוכרזה לבסוף בספר "שליח הכוכבים" (Sidereus Nuncius) שראה אור בוונציה חודשיים לאחר הגילוי.

שמות רבים הוצעו לירחים, אך לבסוף נותרו על כנם השמות שהוצעו על ידי סימון מריוס (Simon Marius) שטען שגילה את הירחים במקביל לגליליאו. הירחים איו, אירופה, גנימד וקליסטו, הם על שמות המאהבות של זאוס, ראש האלים במיתולוגיה היוונית, המקביל ליופיטר, שעל שמו נקרא כוכב הלכת צדק.

גלילאו השתמש בשיטת מספור הנהוגה עד ימינו. הוא כינה את הכוכבים במספרים 1,2,3,4. 1 מתייחס לאיו, מפני שהוא הקרוב ביותר לצדק מבין ארבעת הירחים הגלילאנים. 2 מתייחס לאירופה, 3 לגנימד ו־4 לקליסטו (רחוק ביותר מצדק). גלילאו השתמש בשיטה זו אך מעולם לא פרסם אותה בציבור.

נתונים בסיסייםעריכה

בטבלה הבאה מוצגים ארבעת הירחים הגליליאניים מהקרוב (לצדק) לרחוק:

שם הירח תמונה מבנה פנימי קוטר (ק"מ) מסה
(ק"ג)
צפיפות (גרם/סמ"ק) מרחק סיבוב ממוצע
סביב צדק
(ק"מ)
זמן הקפה
(סביב צדק)
(ימים)
נטיית מסלול
(°)
אקסצנטריות מסלולית
איו
Jupiter I
   

ליבת מתכת
מעטפת סלע

3,643 ‎8.94×1022 3.528 421,800 1.769 0.050 0.0041
אירופה
Jupiter II
|   

ליבת מתכת
מעטפת סלע
שכבת נוזלים
אטמוספירה

3,122 ‎4.8×1022 3.014 671,100 3.551 0.471 0.0094
גנימד
Jupiter III
   

ליבת מתכת
מעטפת סלע
שכבת נוזלים
אטמוספירה

5,262 ‎1.48×1023 1.942 1,070,400 7.155 0.204 0.0011
קליסטו
Jupiter IV
   

חסר ליבה
שכבת סלע
שכבת נוזלים דקה
שכבת קרח

4,821 ‎1.08×1023 1.834 1,882,700 16.69 0.205 0.0074

השוואהעריכה

הירחים הגליליאניים, בהשוואה לירח של כדור הארץ
שם IPA קוטר מסה רדיוס המסלול זמן הקפה
ק"מ % ק"ג % ק"מ % ימים %
איו /ˈaɪ.oʊ/ 3,643 105 ‎8.9×1022 120 421,700 110 1.77 7
אירופה /jʊˈroʊpə/ 3,122 90 ‎4.8×1022 65 671,034 175 3.55 13
גנימד /ˈɡænimiːd/ 5,262 150 ‎14.8×1022 200 1,070,412 280 7.15 26
קליסטו /kəˈlɪstoʊ/ 4,821 140 ‎10.8×1022 150 1,882,709 490 16.69 61

הירחים הגליליאניים משמאל לימין: איו, אירופה, גנימד וקליסטו.

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.

קישורים חיצונייםעריכה

צדק ומצלמת ניקון - עמי בן בסט מגלה מחדש את הירחים הגליליאניים