הלוגן

קבוצה בטבלה המחזורית

הלוגן הוא כל יסוד השייך למשפחת ההלוגנים: קבוצת יסודות אל מתכתיים (מלבד האסטטין (At) שהוא מתכת למחצה), המאכלסים את העמודה ה-7 (17/VIIB) בטבלה המחזורית. היסודות ההלוגנים הם רעילים, צבעוניים במצב צבירה גזי. מצב הצבירה שלהם בטמפרטורת החדר משתנה, הם מתמוססים במים ובעלי ריח חריף.

הלוגנים

מקור השם "הלוגן" הוא שילוב המילים ביוונית 'הלוס' ו'גנו' שפירושן "יוצר מלחים".

היסודות ההלוגנים

עריכה

היסודות ההלוגנים הם פלואור (F), כלור (Cl), ברום (Br), יוד (I) ואסטטין (At).

צורת היסוד של הלוגנים טהורים היא מולקולה דו-אטומית. בטבע מופיעים ההלוגנים בתרכובות רבות, ולא ניתן למצוא אותם בצורתם הטהורה בשל פעילותם הכימית הגבוהה. כאשר הלוגן בא במגע עם מתכת, נוצר מלח.

להלוגנים יש שבעה אלקטרונים ברמת האנרגיה החיצונית (7 אלקטרוני ערכיות); דבר זה גורם להלוגנים להיות פעילים במיוחד, ולהגיב בעוצמה עם חומרים רבים. פלואור, בנוסף, הוא היסוד האלקטרושלילי ביותר בכל הטבלה המחזורית; גם עובדה זו אחראית לכך שזהו אחד היסודות הפעילים ביותר.

בשפות רבות קיימת תבנית מסוימת לשמות ההלוגנים, דבר המעיד על הקשר ההדוק ביניהם. באנגלית, למשל, מסתיימים כל שמות ההלוגנים ב-ine: כלור נכתב Chlorine, פלואור – Fluorine וכן הלאה.

תרכובות אורגניות סינתטיות רבות, כמו פלסטיק, המכילות הלוגנים, ידועים בשם תרכובות הלוגניות.

בגוף האדם

עריכה

כלור הוא ההלוגן היחיד שהאדם זקוק לו בכמויות יחסית גדולות בצורתו היונית. הוא הכרחי, לדוגמה, ליצירת חומצות קיבה (או חומצת מימן כלורי, HCl).

יוד נצרך בכמויות קורט והוא משמש ליצירת הורמוני התירואיד (תירוקסין). בנוסף לכך מחסור ביוד יכול לגרום לפיגור שכלי.

נתונים נוספים על הלוגנים

עריכה
הלוגן מסה אטומית סמל נקודת היתוך נקודת רתיחה אלקטרושליליות
פלואור 18.9984 F2 #gas 53.53 85.03 3.98
כלור 35.5 Cl2 #gas 171.6 239.11 3.16
ברום 80 Br2 #liquid 265.8 332.0 2.96
יוד 127 I2 #solid 396.85 457.4 2.66
אסטאטין 210 At2 #solid 575 610 2.2
טנסין 294/293[1] * * * *

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הלוגן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ טנסין נוצר באופן מלאכותי, אך טרם נחקר כל צרכו. הנתונים חושבו לפי מחזוריות הטבלה המחזורית