הלינה בירנבאום

סופרת ישראלית

הלינה בירנבאום (נולדה ב-15 בספטמבר 1929, ורשה, פולין) היא סופרת, מתרגמת ומשוררת ישראלית. ניצולת השואה שעוסקת בתיעוד זיכרונותיה.

הלינה בירנבאום
Halina Birenbaum
לידה 15 בספטמבר 1929 (בת 95)
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית ועברית
יצירות בולטות החיים כתקוה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1986
פרסים והוקרה
  • ההצטיינות של ורשה
  • קצין במסדר פולוניה רסטיטוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלינה בירנבאום אחרי מתן עדות על השואה בבית ספר תיכון בירושלים, 2019

ביוגרפיה

עריכה

הלינה בירנבאום נולדה בשנת 1929, בת הזקונים של פולה ויעקב גרינשטיין, אחותם של חילק ומארק. כשהייתה בת עשר נכבשה פולין על ידי הנאצים, והיא ומשפחתה הועברו לגטו ורשה.

מספר האסירה שקועקע על ידה הוא 48693. הלינה בירנבאום הועברה למיידנק במאי 1943. לאחר מכן ביולי של שנה זו הגיעה הלינה למחנה אושוויץ יחד עם שלוחה של נשים יהודיות ממחנה מיידנק. בדצמבר 1944 נפצעה בכתפה מירי זקיף. בבית החולים התאהבה באח יהודי. לאחר המלחמה נסעה לחפש אותו אך הוא מת מטיפוס. ב-18 בינואר 1945 הועברה הלינה מאושוויץ למחנה ראוונסבריק שבגרמניה, ובפברואר של שנה זו הועברה לנוישטאדט גלבה[1].

ביוני 1945 לאחר ששוחררה מהמחנה על ידי הצבא הרוסי התחילה ללמוד בבית ספר תיכון בלימודי ערב. בשנת 1947 עלתה הלינה לארץ ישראל[2] יחד עם קבוצה של "השומר הצעיר". כשהגיעה לארץ התיישבה בקיבוץ. בשנת 1950 התחתנה עם חיים, ניצול השואה. שניהם היו חברי מק"י[3].

בשנת 1986 חזרה בפעם הראשונה לפולין עם קבוצה של ישראלים וביקרה במחנות, ובעקבות הביקור החלה לתעד את זכרונותיה ואת עברה. בשנת 1988 סיפרה את סיפור חייה בסרט בגלל המלחמה ההיא. באוקטובר 2015 קיבלה הלינה בירנבאום את אות הכבוד של ורשה בשל תרומתה לתיעוד גטו ורשה. לדבריה של הלינה, אף על פי שעלתה לארץ היא עדיין מבקרת בפולין ומשתתפת בתוכניות חינוכיות רבות. הלינה פועלת בצורה נמרצת למען שיפור יחסי גומלין בין פולין וישראל וכמו כן עם גרמניה[1].

מתגוררת בהרצליה ולה שני בנים. בנה, יעקב גלעד כתב עליה את שיר הנושא של אלבומו של יהודה פוליקר, "אפר ואבק". בנוסף בירנבאום כתבה את השיר "פרחים ברוח" באותו אלבום.

בשנת 2019 הצטרף גלעד בפעם הראשונה לנסיעה של אמו לפולין אמו לרגל השקת ביוגרפיה שלה שיצאה לאור בפולנית, ותועד בסרט התיעודי "לאן את נוסעת". הסרט גם חושף כי בעוד שבירנבאום זוכה לכבוד ופופולריות רבה בפולין, בישראל פועלה איננו זוכה להערכה והיא כמעט ואינה מוכרת, היות שהדרך שבה סיפרה את סיפורה ובמיוחד העובדה שכללו עדויות על יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים לא תאמו הנראטיב הממסדי.[4]

ספרים

עריכה

ספרים בעברית

  • החיים כתקוה, הוצאה עצמית 1983 (זיכרונות מהשנים 1939–1945)
  • חזרה לארץ האבות, הוצאה עצמית 2015 (זכרונות מהשנים 1945–1983)
  • ניגון פנימי, טרקלין 1985 (שירה)
  • אשר קראתי למתים, טרקלין 1987, הוצאה עצמית 2017 (תרגום שירי ולדיסלב שלנגל)
  • שירים לפני ומתוך המבול, ספרית מעריב 1990 (תרגום קובץ שירים שנכתבו בזמן השואה ונמצאו אחריה)
  • בחסות הלילה, הורמן-הוצאה עצמית 2006 (הביאה לדפוס את סיפור השרדותם בשואה של חבריה, סוניה ואברהן הורמן)
  • חיי התחילו מן הסוף, הוצאה עצמית 2019 (שירה)
ספרים באנגלית
Hope is the Last to Die / החיים כתקוה זכרונות מהשנים 1939–1945 Twayne, New York 1971

M.E Sharpe 1996

Taylor & Francis 2014

Sounds of the guilty silence / קולות אשמת הדממה שירה Centrum Dialogu

Kraków-Oświęcim 1997

ספרים באיטלקית
La mia vita è cominciata dalla fine

חיי התחילו מן הסוף

שירים שתורגמו מגרמנית על ידי תלמידים איטלקים בתוספת ציורים שלהם C&P Adver Effigi 2014
La forza di vivere / הכח לחיות

(מחפשת חיים אצל המתים)

ראיון על החיים בזמן השואה ואחריה Auschwitz-Birkenau

Muzeum 2019

ספרים בגרמנית
Rückkehr in das Land der Väter

חזרה לארץ האבות

זכרונות מהשנים 1945–1983 Fischer Verlag 1998
Halina Birenbaum und Ich

הלינה בירנבאום ואני

שירים שתורגמו מאנגלית על ידי תלמידים גרמנים ותגובותיהם. Kurt Langer 2001
Die Hoffnung stirbt zuletzt

התקוה מתה אחרונה (החיים כתקוה)

זכרונות מהשנים 1939–1945 ischer Verlag 2002
Das Leben als Hoffnung

החיים כתקוה

סיפור ביוגרפי בשילוב טקסטים וציורים של תלמידים גרמנים Dialog Verlag ,Muenster 2004
Vom ende an

מהסוף להתחלה

שירה Self publishing 2018
Ich suche nach dem Leben

unter den Toten

מחפשת חיים אצל המתים

ראיון על החיים בזמן השואה ואחריה Metropol Berlin 2019
ספרים בפולנית
Nadzieja umiera ostatni

החיים כתקוה

זכרונות מהשנים 1939–1945 Czytelnik 1967, Auschwitz-Birkenau M.1988
Powrót do ziemi praojców

חזרה לארץ האבות

זיכרונות מהשנים 1945–1983 Czytelnik 1991
Jak można w słowach

איך אפשר במילים

שירה ,Centrum Dialogu

Kraków-Oświęcim 1995

Każdy odzyskany dzień

כל יום שהוחזר

קטעים מיומנים משנות השישים המתארים את החיים בישראל וטקסטים שונים משנים מאוחרות יותר, המייצגים חוויות שונות ונקודות מבט שונות בדיאלוג על העבר וההווה. Znak 1998
Wołanie o pamięć

קריאה לזיכרון

אוסף סיפורים על גורלם של 22 אנשים בזמן השואה Auschwitz-Birkenau Muzeum 1999
Nawet gdy się śmieję

גם כשאני צוחקת

שירה KAW, Rzeszów 1990
Nie o kwiatach

לא על פרחים

שירה BUS, Kraków 1993
Echa dalekie i Bliskie - Spotkania z młodzieżą

הדים קרובים ורחוקים - מפגשים עם נוער

קובץ שירים בנושא השואה לצד תרגום מכתבים מנוער גרמני Znak, POM Kraków 2001
Życie każdemu drogie

החיים יקרים לכולם

סיפורים ושירים על כלבים וחתולים לצד פורטרטים צבעוניים מאת הצלם אדם בויאק. ההוצאה יעדה 5 זלוטי ממכירה של כל עותק לטיפול בבעלי חיים מחוסרי בית
Pod osłoną nocy

בחסות הלילה

תרגמה והביאה לדפוס את סיפור השרדותם בשואה של חבריה, סוניה ואברהם הורמן. State Museum in Oświęcim, Foundation Institute for Strategic Studies 2006
Moje życie zaczęło się od końca / חיי התחילו מן הסוף אוסף שירים המציג בפעם הראשונה את מלא הישגה הפואטי בפולנית. Auschwitz-Birkenau Muzeum 2010
Ludzie wciąż pytają

אנשים שואלים

תשובות לשאלות שכיחות על אירועי השואה Oswiecim 2011
Szukam życia u umarłych

מחפשת חיים אצל המתים

ספר ראיונות על חיים בזמן השואה ואחריה Auschwitz-Birkenau Muzeum 2013
To nie deszcz, to ludzie

זה לא הגשם, זה האנשים

ראיון על רקע ביוגרפי Agora 2019

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה