הלן וילס
הלן נאינגטון וילס (מודי) רוארק (באנגלית: Helen Newington Wills (Moody) Roark, 6 באוקטובר 1905 – 1 בינואר 1998) הייתה טניסאית אמריקאית מהטובות ביותר בהיסטוריה, שהחלה להשתתף בתחרויות בשנות ה-20 של המאה ה-20. היא דורגה במקום הראשון בעולם והייתה האישה האמריקנית הראשונה שנודעה כספורטאית ידוענית[1]. היא זכתה ב-31 תוארי גראנד סלאם, מהם 19 ביחידות רביעית אחרי מרגרט קורט (24), סרינה ויליאמס (23) ושטפי גראף (22). דורגה 9 פעמים במקום הראשון בעולם בסוף השנה (1933-1927, 1935, 1938). אלופה אולימפית בעלת שתי מדליות זהב (פריז 1924).
 | ||||||||||||||||||||
| לידה |
6 באוקטובר 1905 פרימונט, קליפורניה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1998 (בגיל 92) כרמל, קליפורניה | |||||||||||||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | |||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
Frederick Moody, Jr. (23 בדצמבר 1929–23 באוגוסט 1937) Aidan Roark (28 באוקטובר 1939–העשור של 1970)  | |||||||||||||||||||
| יד חובטת | ימין | |||||||||||||||||||
| פעילות כמקצוענית |
? – 1 בינואר 1998 | |||||||||||||||||||
| יחידים | ||||||||||||||||||||
| דירוג שיא | 1 | |||||||||||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | ||||||||||||||||||||
| זכיות 31 (19 ביחידות, 9 בזוגות לנשים ו-3 בזוגות מעורבים) | ||||||||||||||||||||
| אליפות צרפת הפתוחה | זכייה (1928, 1929, 1930, 1932) | |||||||||||||||||||
| וימבלדון | זכייה (1927, 1928, 1929, 1930, 1932, 1933, 1935, 1938) | |||||||||||||||||||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1923, 1924, 1925, 1927, 1928, 1929, 1931) | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||
תולדות חייה
עריכהנולדה בפרימונט, קליפורניה ולמדה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
בשנת 1922 והיא בת 17, השתתפה לראשונה באליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס ונוצחה על ידי מולה מלורי בגמר. בשנה שלאחר מכן ניצחה את מלורי בגמר ופתחה שרשרת זכיות רצופות בטורניר זה עד 1932 (למעט 1926, בה לא השתתפה מסיבות רפואיות), ב-1933 הגיעה לגמר הטורניר אך נוצחה על ידי הלן הל ג'ייקוב. ב-1924 הגיעה לראשונה לאליפות וימבלדון והפסידה בגמר לקייתלין מקיין הבריטית בשלוש מערכות 6–4, 4–6, 4–6. באותה שנה זכתה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת פריז, שהייתה האולימפיאדה האחרונה בה היה הטניס ענף אולימפי עד אולימפיאדת סיאול (1988).
ב-16 בפברואר 1926 נפגשה וילס בת העשרים עם סוזן לנגלן בת העשרים-ושבע, אלופת וימבלדון בשנים 1919-1925 במועדון קרלטון בעיר קאן שבריביירה הצרפתית. המשחק סחף התעניינות בינלאומית נרחבת באופן יוצא-דופן לטניס נשים עד אותה עת[2][3] המשחק היה צמוד ומותח ובסופו ניצחה לנגלן 6–3, 8–6 כשהיא קרובה לאפיסת כוחות. היה זה משחקה האחרון של לנגלן וסימן את חילופי הדורות בטניס הנשים, שהפך לענף פופולרי[4].
על המגרש הופיעה וילס לרוב עם תלבושת בדוגמת חליפת מלחים לבנה וחצאית באורך הברך. בניגוד ליריבתה סוזן לנגלן המוחצנת, לא נטתה וילס להבעת רגשות על המגרש או מחוצה לו וזכתה לכינוי "Little Miss Poker Face" (עלמת פני-פוקר הקטנה).
ב-1928 ניצחה לראשונה באליפות צרפת הפתוחה, בה ניצחה שלוש פעמים נוספות (1929, 1930, 1932).
בשנת 1929 נישאה לפרדריק מודי (Frederick Moody) וצירפה את שמו לשמה בהמשך, עד לגירושיה ממנו בשנת 1937. ביולי 1926[5] ויולי 1929[6] הופיעה על שער טיים מגזין.
בין השנים 1927 ל-1935 (למעט בשנים 1931 ו-1934) ניצחה בכל אליפויות וימבלדון כמעט מבלי להפסיד מערכה, משחקה האחרון בטורניר זה נערך ב-1938.
ב-1937 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה Fifteen-Thirty: The Story of a Tennis Player. באותה שנה גם התגרשה ממודי ונישאה לשחקן הפולו אדיאן רוארק.
הישגי גראנד סלאם
עריכה| תוצאה | שנה | אליפות | משטח | יריבה | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|
| הפסד בגמר | 1922 | אליפות ארצות הברית הפתוחה | דשא | מולה מלורי |
3–6, 1–6 |
| זכייה | 1923 | אליפות ארצות הברית הפתוחה | דשא | מולה מלורי |
6–2, 6–1 |
| הפסד בגמר | 1924 | וימבלדון | דשא |  קתלין מקיין |
6–4, 4–6, 4–6 |
| זכייה | 1924 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (2) | דשא | מולה מלורי |
6–1, 6–3 |
| זכייה | 1925 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (3) | דשא | קתלין מקיין |
3–6, 6–0, 6–2 |
| זכייה | 1927 | וימבלדון | דשא |  לילי דה אלברס |
6–2, 6–4 |
| זכייה | 1927 | אליפות ארצות הברית הפתוחה | דשא | בטי נטהול |
6–1, 6–4 |
| זכייה | 1928 | אליפות צרפת הפתוחה | חימר | איילין בנט |
6–1, 6–2 |
| זכייה | 1928 | וימבלדון (2) | דשא | לילי דה אלברס |
6–2, 6–3 |
| זכייה | 1928 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (5) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–2, 6–1 |
| זכייה | 1929 | אליפות צרפת הפתוחה (2) | חימר |  סימון מתייה |
6–3, 6–4 |
| זכייה | 1929 | וימבלדון (3) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–1, 6–2 |
| זכייה | 1929 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (6) | דשא | פב הולקרופט |
6–4, 6–2 |
| זכייה | 1930 | אליפות צרפת הפתוחה (3) | חימר | הלן ג'ייקובס |
6–2, 6–1 |
| זכייה | 1930 | וימבלדון (4) | דשא | אליזבת' ראיין |
6–2, 6–2 |
| זכייה | 1931 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (7) | דשא | אייליו בנט |
6–4, 6–1 |
| זכייה | 1932 | אליפות צרפת הפתוחה (4) | חימר | סימון מתייה |
7–5, 6–1 |
| זכייה | 1932 | וימבלדון (5) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–3, 6–1 |
| זכייה | 1933 | וימבלדון (6) | דשא | דורות'י ראונד |
6–4, 6–8, 6–3 |
| הפסד בגמר | 1933 | אליפות ארצות הברית הפתוחה (2) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–8, 6–3, 0–3, retired |
| זכייה | 1935 | וימבלדון (7) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–3, 3–6, 7–5 |
| זכייה | 1938 | וימבלדון (8) | דשא | הלן ג'ייקובס |
6–4, 6–0 |
לקריאה נוספת
עריכה- Helen Wills, Fifteen-Thirty: The Story of a Tennis Player, Charles Scribner's Sons, 1937
- Larry Engelmann, The Goddess and the American Girl: The Story of Suzanne Lenglen and Helen Wills, Oxford University Press, 1988 ISBN 978-0195043631
קישורים חיצוניים
עריכה
- הלן וילס, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- הלן וילס, באתר olympedia.org
- הלן וילס, באתר ה-ITF
- הלן וילס, באתר היכל התהילה של הטניס
- מאמר אודות מותה, הניו יורק טיימס, 3 בינואר 1998
- ביוגרפיה באתר bio.com
אמיר ענבר, סוזן לנגלן נגד הלן ווילס: המפגש שהצית את דמיונם של חובבי הטניס, באתר הארץ, 19 בפברואר 2016- הלן וילס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הלן וילס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
